שימו לב אל הנשמה

// מאת שלומי דור

באחרונה נשמעות אמירות רבות המעודדות את עזיבתו של סרחיו ראמוס מריאל מדריד. בטור זה ברצוני להסביר מדוע עזיבתו האפשרית תהיה טעות ויכולה להיות אף יותר גרועה מעזיבת כריסטיאנו רונאלדו.

סרחיו ראמוס
Credit to "UEFA Champions League" Facebook page

לכל קבוצה גדולה בהיסטוריה בדרך כלל יש שלושה מאפיינים מרכזיים שמלווים אותה, אני קורא לזה מוח-גוף-נשמה.
המוח זהו בד”כ המאמן שניהל את הקבוצה ובנה את הטקטיקות והמערכים, במקרה שלנו – זידאן. אמנם הוא לא מאמן שחידש משהו היסטורי, אבל הוא אחד המנהלים הגדולים בהיסטוריה וזה מה שריאל הייתה בעיקר צריכה.
הגוף זהו המוציא לפועל. המבקיע. זו יכולה להיות שלישייה התקפית מצוינת, וזה יכול להיות גם שחקן יחיד היסטורי, במקרה שלנו – כריסטיאנו.
ואילו הנשמה, זהו המנהיג. האיש שאליו כולם יסתכלו בעת מצוקה, האיש שיאחד את השחקנים בחדר ההלבשה ובמגרש. האיש שאליו נושאים האוהדים (והשחקנים) את עיניהם בגאווה והערכה ויתן הכול עד הדקה האחרונה. במקרה שלנו זהו כמובן סרחיו ראמוס.

כאמור, לכל קבוצה שמוגדרת ‘היסטורית’ יש את שלושת המאפיינים הנ”ל, הם הבסיס. אך כשבודקים מי החוליה החשובה פה באמת, לדעתי זוהי ללא ספק ‘הנשמה’. כי מאמנים יש הרבה, ובויכוח האם מאמן באמת משפיע על קבוצה נשפך הרבה דיו. מבקיעים גם יש המון. אך שחקני ‘נשמה’, סמלים שנותנים דם על המגרש ומאחדים את חדר ההלבשה, אין הרבה. הם נדירים מאוד.

אם ריאל רוצה לשקם את עצמה, אם ריאל רוצה לחזור לימיה הגדולים היא פשוט חייבת להשאיר את ראמוס. כשהראו לכריסטיאנו את הדרך החוצה אולי זו לא הייתה טעות, כי באמת סביר היה שנמצא את מי שיבקיע אחריו (מצאנו, אמבפה). הטעות הייתה שלא הביאו מיד את המחליף.
במקרה של זידאן ניסו למצוא ‘מוח’ שהוא יותר טקטי, מוח שמשחק יותר כדורגל והסתבר שלא זה מה שצריך. בריאל עמדו על הטעות והחזירו אותו (המוח והנשמה שוב אוחדו, נותר רק להביא את הגוף וריאל שוב יכולה לחזור לימי השליטה באירופה. אמרתי כבר אמבפה?).

במקרה של ראמוס הבעיה מורכבת. שחקן נשמה זה לא שחקן שאפשר לקנות, הוא לא איזה גאלקטיקו שרק מחכה שישפכו עליו כסף, זה שחקן שצריך לגדול זמן מה במועדון, להבין איך הוא עובד, להכיר את ההיסטוריה שלו ובעיקר הוא צריך אופי מסוים וספציפי ביותר שבדור הכדורגל של היום כמעט לא קיים. אם מסתכלים על הסגל הקיים, השחקן היחיד שנראה שיכול להיות ה’נשמה’ הבאה של ריאל הוא פדריקו ואלוורדה (גם לגביו קיים ספק גדול, כי בסך הכול הוא בחור די ביישן ולא בטוח שהוא כוח בחדר ההלבשה כמו שהוא במגרש).

בסופו של דבר, ברור לי שבשביל שריאל תוכל לשחזר ימים יפים, ראמוס חייב להישאר עוד כמה שנים, בכדי להעביר את שרביט המדרידיסטה ובכדי לשמור על ה’מסורת’. אסור לחזור על הטעות – משחררים רק כשיש מחליף לכל אחד משלושת החלקים.

ראמוס
קרדיט צילום: UEFA Chanpions League Facebook Page
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח