שחקני הנשמה עוד קיימים?

//נכתב על ידי בארי שור

אני לא מבוגר, אבל עד לא מזמן המקרים שבהם שחקנים היו נשארים בקבוצה שלהם כל הקריירה לא היו כל כך נדירים ואני בכלל לא מדבר על מקרים שבהם שחקן לא רק שעוזב את קבוצתו אלא עושה זאת לטובת היריבה המרה מהצד השני של הכביש – כדוגמת גילי ורמוט מהפועל למכבי או לואיס פיגו מברצלונה לריאל מדריד – שני סמלים ששברו את הלב לאוהדים שלהם, אך הפעם אני בוחר לא לדבר על הלחם והחמאה שלנו ליגת העל, וגם לא על הליגה הספרדית שמחדירים לנו לוריד מכל כיוון. בחרתי לדבר דווקא על ליגה שפחות נמצאת בכותרות – הליגה האיטלקיתכאוהד של יובנטוס יש לי לא מעט דוגמאות של שחקנים שנשארים עם הקבוצה עד הפרישה ובכל זאת, אני אתמקד בכמה דוגמאות שמוכיחות שבעולם הספורט המודרני זה לא באמת מתקיים יותר. כן, גם לא ביובנטוס.

נחזור 5 שנים וחודשיים אחורה. יובנטוס בהחלטה מאוד מפתיעה, מחתימים את אחד הסמלים של מילאן של אלגרי (כן אותו אלגרי שהיום מאמן את יובנטוס) אנדראה פירלו. אני מודה שהיה לי מאוד מוזר לראות את אחד השחקנים שהייתי הכי מפחד לפגוש בסופר קלאסיקו של שנות ה-90 מגיע ליובנטוס, אבל לא על העבר באנו לדבר אלא על העתיד וקצת על ההווההיום בעידן של מחירים מופרזים מהמפרץ הפרסי, כל שיח זורק מיליוני דולרים על שחקנים ברמה בינונית וכך מעלה עוד יותר את המחירים לשחקנים טובים וגורם למעשה לשחקן להפסיק להאמין ולאהוב את מי שהוא ומה שהוא מאמין בו.

ואחרי כל הברברת הגענו סוף סוף לשחקן שבגללו אני כותב, פול פוגבה. המלפפון הכי חם ביבשת אירופה בשנתיים האחרונות. הילד מצרפת ששיחק בנוער של מנצ’סטר וכשרצה לעלות לבוגרים לא כל כך בנו עליו אז הוא לקח סוכן שחקנים תותח, נחש אמיתי, מינו ראיולה שמו וחיפש לו קבוצות העיקר בשביל לשחק. לאחר מספר שבועות הגיע היהלום הצרפתי ליובה ולימים הוא יגיד משפט שהיום יחשב כמגוחך על גבול הנאיבי: ״היו זמנים שאף קבוצה לא רצתה אותי, מלבד יובנטוס. כעת כשכולן רוצות אותי, אני מעדיף להשאר ביובנטוס לעד״ אמר פוגבה רק ב-2014 ועכשיו אני בטוח שאתם מתפקעים מצחוק.

Credit to "Paul Labile Pogba" Facebook page
Credit to “Paul Labile Pogba” Facebook page

בשנה הקודמת זה היה וידאל שהתהדר בקעקועים על גופו של תאריכים משמעותיים עם הקבוצה וסמלים של הקבוצה והרבה מאוד אמירות של “אני רוצה להיות פה עד הסוף”. בגדול אחריו הפסקתי להאמין שיש עוד אנשים כמו בופון, קייליני מרקיזיו (שאגב מעולם לא היה שייך לקבוצה אחרת מלבד יובה, הייתה לו עונה אחת בהשאלה לאמפולי) ואני שואל מכאן לאן? וידאל התחייב שישאר לנצח, פוגבה אמר שהוא מעדיף להישאר ביובנטוס. מעדיף כאילו שזו ברירת מחדל רעההדבר היחיד שאני יכול להיות בטוח הוא שאם שחקן לא רוצה לשחק למען הסמל אלא למען כסף, אז האהבה שבגללה נדבקתי בחיידק הכדורגל מעט דואכת. וברור שהכי חשוב הוא ששחקן שלא רוצה להיות ביובנטוס או בכל קבוצה אחרת, אסור להשאיר אותו בכוח כי זה או שהוא לא יתן 100% או שייבש שחקן שיכול היה לתרום במקום אחר יותר מאשר בתור אוהד ביציע.

וזאת נקודה למחשבה לאן עולם הכדורגל הולך. לא ישארו עוד שחקנים כמו בופון ולא יהיו יותר שחקנים כמו דל פיירו, נדבד, טוטי, פויול ואבי נימני.

אז לאן? כנראה שבסוף הליגה הסינית תהיה הכי מעניינת כי היום להם יש את הכסף הגדול…

וחבל…

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח