להלן שש נקודות רציניות ועוד שש נקודות רציניות פחות ממשחק הנבחרת נגד איטליה:

ברצינות:

1. נבחרת איטליה נקלעה לסיטואציה לא קלה ביתרון 2:1 בחוץ עם ההרחקה של קייליני והשיגה בדיוק מה שרצתה. גרמה לישראל לצאת קדימה, להאמין שהיא קרובה לשיוויון ואז עקצה.
2. מרקו וארטי הוא אחד מקשרי האמצע הטובים בעולם. התקפה, הגנה, שליטה בקצב, ראיית משחק. שחקן מדהים.
3. איטליה ניצלה את כל היתרונות של מערך ה- 3-5-2 מול ה- 4-3-3 של ישראל. שני חלוצים וקשר אמצע שמצטרף יוצרים יתרון של שלושה על שניים ברחבה של ישראל. הפתרון שבו צריך להשתמש במקרה שכזה הוא שאחד הקשרים האחוריים צריך להפוך בהגנה לבלם שלישי או ירידה של הקיצונים להגנה לסייע למגנים. בפועל, כמו בגול הראשון, בן ביטון נשאר לבד והיה צריך לבחור בין סגירה לאמצע לבין כיסוי ימינה וזאת בחירה בלתי אפשרית.
4. הבחירה של אלישע לעלות עם תומר חמד כחלוץ חוד ולא לשלוח את זהבי למאבקי כוח עם ה-BBC האיטלקי הוכיחה את עצמה. חמד הטריד את ההגנה וזכה בהרבה כדורים שאף אחד אחר לא היה זוכה בהם.
5. הליגה האנגלית השנייה היא כנראה אחת מחמש הליגות הטובות באירופה ולראיה, חמד וכיאל היו היחידים שהתמודדו פיזית עם האיטלקים.
6. הציפייה מניר ביטון כשהוא משחק ליד שחקן כמו ייני היא לנהל את המשחק מאחור ולשלוט בקצב. בפועל הקישור האיטלקי פשוט חנק אותו. ביטון גם איבד כמה כדורים באיזורים המסוכנים וזה אסור שיקרה.

בקלילות:

1. תרדו מבן ביטון, הוא לא אשם בגול הראשון. אומנם עשה פנדל באשמתו, אבל הוא לא האשם בהפסד.
2. מקווה ששיר צדק הספיק לקום ולראות את הגול של אימובלה. גול יפה.
3. הגיל המשותף של השוערים בשתי הנבחרות גדול יותר מסך כל הגילאים של כל יתר 20 השחקנים על המגרש.
4. אייל לחמן אגדה. היו חסרים לו כמה שחקנים מגאנה על המגרש או לפחות מישהו שגדל באקדמיה של סושו בשביל ממש להנות.
5. טל בן חיים נתן גול ענק, אבל חוץ מזה היה עוד עסוק בלהשתיק את האוהד של אשדוד ביציע.
6. איפשהו במסדרונות הערוץ הראשון בהכנות לשידור המשחק: "נבחרת איטליה? היה לנו פעם מישהו שהבין בזה… שמישהו ייגש למחסן ויוציא את אבי רצון מהנפטלין"