הפועל ב"ש עברה אתמול את אחד ממבחני האופי הגדולים שלה העונה. לאחר תקופה של שלושה משחקים ללא ניצחון באצטדיון הכי ביתי בארץ ("טוטו טרנר") הייתה תחושה של דז'ה וו. הנה זה קורה שוב. מגיע המאני טיים ושוב עושים במכנסיים. שלושה משחקי בית, שעל הנייר היה צריך לנצח לפחות שניים מהם נגד סכנין ורעננה ובב"ש כשלו. להבדיל מב"ש למכבי תל אביב יש אחד, ערן זהבי שמו, שכאשר מקבל פנדל הוא מבקיע. בוזגלו לעומת זאת, החמיץ את הפנדל מול רעננה, דבר שהקשה מאוד על המשחק של ב"ש מול רעננה והפך משחק שיכול היה להיות פשוט, למשחק קשה שנגמר בתיקו מאכזב.
בניגוד לשנים קודמות, מכבי תל אביב השנה לא קבוצה טובה יותר מב"ש אם נבחן את הקבוצות שחקן מול שחקן. כמובן שלב"ש אין אף שחקן ברמת היכולות וברמת הכיבוש של זהבי. גם אין לב"ש אף חלוץ דומיננטי כמו סה, אך עם זאת הפועל ב"ש קבוצה הרבה יותר מגוונת עם כלים התקפיים רבים יותר ממכבי תל אביב. התלות של מכבי תל אביב בערן זהבי היא גדולה ומשמעותית בהרבה משל ב"ש בשחקן כזה או אחר.
אתמול לאחר המשחק מול בית"ר, הבינו בעצם כולם, אך מעל לכל אוהדי ושחקני הפועל ב"ש, שהשנה קורה משהו אחר. שהשנה ב"ש תאבק כנראה עד הסוף. שהאופי הבעייתי שאפיין את הקבוצה ושבגינו חטפו 6:2 בגמר גביע המדינה ועשו פלייאוף עליון מאוד בינוני, לא יחזור על עצמו ככל הנראה. בכל פעם שהתקשורת קברה את ב"ש ואמרה שהלחץ על ב"ש ושהפעם זה לא הולך לקרות, ב"ש הפתיעה. כמו עוף החול קמה מחדש, התנערה מהאבק וחזרה לנצח.
בנוסף לעומק הסגל ולאיכות השחקנים שיש השנה בהפועל ב"ש, צריך לציין כי אחד ההבדלים העצומים השנה הוא בעמדת הצוות המקצועי ובראשם המאמן, ברק בכר. בכר היה מבחינתי מינוי מפתיע ולא ראוי. לא חשבתי שמאמן כה צעיר, שעל פי עדותו של איזי שרצקי גם הוכתב לו ההרכב, יכול לקדם את הפועל ב"ש ולהתמודד עם כמות האגו והכישרון שקיימת בקבוצה. אבל ברק בכר הוכיח אחרת. ראשית ברמה הטקטית וההגנתית רואים קבוצה אחרת, טובה יותר, נחושה יותר והכי חשוב חזקה יותר בראש. דווקא תוצאת התיקו מול מכבי תל אביב בבית צריכה לעודד מאוד את שחקני ואוהדי הקבוצה. מאחר ובמשחק לא טוב ב"ש הצליחה להתגונן כהלכה ולסגור את מכבי כפי שצריך. וכפי שב"ש הוכיחה השנה אפשר לנצח גם את מכבי תל אביב בבלומפילד ואז השמיים הם הגבול.
תהיה אשר תהיה האלופה בסוף השנה. סוף סוף יש תחרות אמיתית על האליפות וזה כבר שינוי מרענן מהשנים הקודמות. ועם כל מה שאמרנו על ב"ש, בסופו של דבר הפייבוריטית היא עדיין מכבי ת"א. היא מנוסה יותר במעמדים האלה, היא מגיעה בריאה יותר ועדיין במומנטום טוב יותר מב"ש והמשחק המכריע בין הקבוצות ישוחק אצלה בבית. עם זאת, מה שחשוב בסופו של דבר זו כבר לא התוצאה, אלא שסוף סוף הפועל ב"ש שברה כמעט את כל המחסומים הפסיכולוגיים שבשנים עברו הייתה נופלת בהם ואתמול הייתה הוכחה נוספת לכך.
