קוטלות המלכים – על אליפויות שוברות שושלת

עוד עונה, עוד אליפות לבאיירן, עוד אליפות לפריז סן ז'רמן, זה מרגיש כאילו בזמן האחרון ב-3 מתוך 5 הליגות הגדולות אנחנו יודעים מי תהיה האלופה עוד לפני שהליגה התחילה, וברביעית אנחנו יודעים שזו תהיה אחת מבין שתי קבוצות. האם העידן המשמים הזה יגמר אי פעם?

באיירן מינכן
Credit to 'FC Bayern München' Facebook page

 

אז הנה העניין, רצפים ודומיננטיות זה משהו שקיים בכדורגל הרבה זמן, אז יצאתי לבדוק על הקבוצות שהצליחו לשבור את ההגמוניה של קבוצה אחרת*:

*הכוונה ב"הגמוניה" היא רצף של 4 אליפויות ומעלה.

 

בורדו 2008-09

שברה את הרצף של: ליון (7 אליפויות)

רצף האליפויות הארוך ביותר שנגמר מגיע מצרפת ושייך לליון. הקבוצה מחבל רון אלפ זכתה ב7 האליפויות היחידות בתולדותיה בין 2001 ל2008 והתבססה על שחקנים גדולים כמו פלורן מאלודה, סידני גובו, גרגורי קופה וכמובן הקפטן האגדי ז'וניניו. אלא שלקראת עונת 2008-09 הרגיש שמשהו עומד להשתנות: חלק מהשלד של ליון עזב ואלו שנשארו כבר הזדקנו והיו מעבר לשיא. וזה אכן מה שקרה: זו הייתה עונה מותחת ודרמטית, לאורך רוב העונה המאבק על המקום הראשון היה בין מארסיי לליון, אבל במחזור ה36 בורדו תפסה את הפסגה וזכתה באליפות השישית בתולדותיה במחזור הסיום.

מאמן הקבוצה היה בלם העבר לורן בלאן בעונתו השנייה כמאמן. הכוכב של האליפות היה יואן גורקוף, הקשר הצרפתי כבש 12 שערים והוסיף לכך 8 בישולים שזיכו אותו בתואר שחקן העונה, כמו גם שער אדיר שכבש נגד פריז סן ז'רמן וזכה בתואר שער העונה.

האליפות של בורדו הייתה ההתחלה של תקופת "ימי ביניים" בת 4 שנים בליגה הצרפתית במהלכה זכו 4 קבוצות שונות באליפות: בורדו, מארסיי, ליל ולבסוף מונפלייה באליפות היסטורית. העידן הזה הגיע לקיצו כאשר פריז סן ז'רמן רכשה את זלאטן איברהימוביץ' ואסקיאל לאבצי ושלטה בליגה 4 עונות רצופות, ואיך ההגמוניה הזאת נשברה? בשביל זה תצטרכו לקרוא את החלק הבא

 

מונאקו 2016-17

שברה את הרצף של: פריז סן ז'רמן (4 אליפויות).

אז כפי שסיפרתי קודם, פריז סן ז'רמן זכתה ב4 אליפויות רצופות בין השנים 2012 ל2016, בעונה האחרונה הדומיננטיות הייתה אפילו מוגזמת: פריז נתנה את אחת העונות הגדולות בתולדות הכדורגל הצרפתי, שברה כמעט כל שיא אפשרי וזכתה באליפות בפער של 31 נקודות מעל המקום השני(!).

אז כן, היה קשה לא להמר על פריז כעל האלופה בעונת 2016-17, אבל בקיץ 2016 קרו שני אירועים ששינו קצת התמונה:

  1. עזיבתו של זלאטן איברהימוביץ' – זלאטן היה הכוכב של השושלת הזאת כאשר בארבע העונות שלו בבירת צרפת הוא כובש 113 שערי ליגה ובעונתו האחרונה בלבד הוא כבש 38 שערי ליגה.
  2. העזיבה של המאמן לורן בלאן (כן, זה אותו אחד מבורדו) – בלאן הגיע לפריז ב2013 וזכה איתה בשלוש אליפויות, אבל עזב בקיץ 2016 בגלל חוסר ההצלחה באירופה, במקומו מונה המאמן הספרדי אונאי אמרי.

אז אלה היו הסיבות שפריז לא זכתה באליפות, אבל שלא ישתמע מכך שמונאקו (שזכתה באליפות בסוף) זכתה רק בגלל חולשתה של פריז, להיפך, זאת הייתה אחת הקבוצות הגדולות בתולדות הכדורגל הצרפתי: היא סיימה את העונה עם 95 נקודות (נקודה פחות מהשיא שפריז קבעה עונה קודם) ו107 שערים (הכי הרבה מאז עונת 1959-60). זאת הייתה קבוצה אדירה שהתבססה על שחקנים מנוסים כמו השוער דניאל סובאשיץ', הבלם קמיל גליק והחלוץ האגדי רדאמל פלקאו, אבל בעיקר על שחקנים צעירים ואדירים כמו פאביניו, בנג'מין מנדי, טימואה בקאיוקו, תומא למאר, ברנרדו סילבה ומעל כולם הנער המוכשר קיליאן אמבפה. כדי להשלים את העונה החלומית הקבוצה הגיעה גם לחצי גמר ליגת האלופות.

אלא שהעונה הזאת של מונאקו גרמה לפריז לפתוח את הארנק שוב בקיץ, לקנות את ניימאר ואמבפה ביותר מ-400 מיליון אירו, וליצור שושלת שנייה, דומינננטית לא פחות, ששולטת בצרפת עד היום, אבל לא לנצח. אם נשפוט לפי המקרה של מונאקו, בליגה בצרפת יש מספיק כישרון שרק מחכה למעידה קלה.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏8‏ אנשים‏, ‏אנשים מחייכים‏‏
Credit to "AS Monaco" official Facebook page

מילאן 2010-11

שברה את הרצף של: אינטר (5 אליפויות)

היום כשחושבים על הליגה האיטלקית חושבים אוטומטית- יובנטוס אלופה, כי זה אכן המצב בכמעט 9 העונות האחרונות, אבל הרצף הזה של יובה השכיח את הרצף שבא לפניו, רצף של אינטר.

הנראזורי ניצלו בין השנים 2005 ל2010 את המכה הקשה שספגו יריבותיהן לפסגה מפרשת הקאלצ'יופולי כדי להשליט סדר בליגה האיטלקית ולזכות ב5 אליפויות רצופות (הראשונה ניתנה להן מידי יובה כתוצאה מהקאלצי'ופולי), מה שגרם לסיום הרצף הזה הוא חילוף מאמנים לא מוצלח במיוחד כאשר הם הביאו את רפא בניטז כדי שיחליף את ז'וזה מוריניו שעזב לריאל מדריד. זה לא היה רומן מוצלח במיוחד ונגמר אחרי חצי שנה בלבד. 

אז כשאינטר תקועה עם חילופי מאמנים, ויובה עדיין פגועה מי הגיעה? מילאן! הרוסונרי זכו באליפות ה18 בתולדותיהם עם מסימיליאנו אלגרי באליפות הראשונה (ולא האחרונה) כמאמן. על המגרש כיכבו שלישיית ההתקפה איברהימוביץ', אלשנדרה פאטו ורוביניו, ביחד עם שאריות אחרונות ממילאן הגדולה כמו גאטוסו וסידורף, ומאחורי כולם הבלם הברזילאי טיאגו סילבה שעזר לקבוצה לספוג 24 שערים בלבד וזכה בתואר שחקן העונה.

רק שמאז מילאן זו לא מילאן ובאיטליה אין אלופה שלא קוראים לה יובנטוס, אולי העונה השני ישתנה.

אין תיאור זמין לתמונה.
Credit to "AC Milan" official Facebook page

פורטו 2017-18

שברה את הרצף של: בנפיקה (4 אליפויות)

מתוך 87 אליפויות שהוענקו בפורטוגל, 85 מתוכן נלקחו על ידי שלוש קבוצות: בנפיקה, פורטו וספורטינג ליסבון, כך שדומיננטיות והגמוניה אלה לא מושגים שזרים להם. ואכן, ההיסטוריה של הליגה בפורטוגל רצופה בשושלות ארוכות:4 רצפים של 4 אליפויות ומעלה נלקחו בפורטוגל, ו1 של 5, ששייך לפורטו של שנות ה90. אבל אני לא רוצה לדבר על הרצף הכי ארוך, אלא על הרצף האחרון, וייתכן שהכי מרשים: הרצף של בנפיקה בין 2013 ל2017.

במשך 4 עונות בנפיקה זכתה באליפות עם כדורגל דומיננטי ושובר שיאים בליגה בפורטוגל, ולכן היה נראה שגם את עונת 2017-18 היא תיקח בקלות. התחושות האלה התחזקו כאשר נונו אספריטו סנטו, מאמן פורטו, עזב כדי לחתום בוולבס מהליגה השנייה באנגליה ולקח איתו את קפטן הקבוצה רובן נבס, כשבמקביל כוכב הקבוצה אנדרה סילבה עוזב גם הוא למילאן. אבל במקום אספריטו סנטו הגיע לקבוצה הגיע לקבוצה כוכב העבר סרג'יו קונססאו, זה היה הג'וב הראשון של קונססאו בקבוצה גדולה (לפני זה הוא אימן בקבוצות כמו בראגה ונאנט, אבל זה עדיין לא אותו הדבר), אבל קונססאו היה זה שגרם לפורטו לשחק כדורגל אדיר שהביא לה אליפות, בעזרת צמד החלוצים האפריקאי וינסנט אבובקאר הקמרוני ומוסא מראגה ממאלי פורטו כבשה 82 שערים ובזכות הגנה בראשות איקר קסיאס היא ספגה רק 18 כאלה.

האליפות של פורטו גרמה לקטיעת הרצף של בנפיקה ויותר חשוב, לקטיעת הדומיננטיות של בנפיקה, מה שהופך את הליגה הפורטוגזית לאחת הצמודות באירופה בשנתיים האחרונות.

אין תיאור זמין לתמונה.
Credit to "FC Porto" official Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח