פרידה מאנדי הרצוג – הנבל שכמעט הפך לגיבור לאומי

// מאת אייל מרנץ

סיום העסקתו של ווילי צ'ארלי רוטנשטיינר כמנהל הטכני של ההתאחדות יביא לפי הדיווחים לסיום הקדנציה של אנדי הרצוג בנבחרת. רציתי לסכם את הקדנציה של הרצוג בנבחרת ולהיפרד מהנבל שכמעט והפך לגיבור.

אנדי הרצוג, ווילי רוטשטיינר
קרדיט לדף הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל בישראל

 

לפני קצת פחות משנתיים, ב1.8.18, החליט ווילי רוטנשטיינר למנות את שחקן העבר האוסטרי אנדי הרצוג למאמן נבחרת ישראל בכדורגל. היה מדובר במהלך נועז וחריג של רוטנשטיינר, ממש על סף ההטרלה. לא רק שלהרצוג לא היה ניסיון כמאמן בוגרים, אלא שהוא היה מוכר בקרב אוהדי הכדורגל בישראל בעיקר כנבל הגדול של נבחרת ישראל. בשני אירועים הצליח הרצוג למצב את עצמו כאויב המדינה.

האירוע הראשון והפחות מוכר היה בשנת 1992. משחק החזרה הרשמית של נבחרת ישראל לאירופה היה מול נבחרתו של הרצוג. באותו משחק הביסה הנבחרת האוסטרית את ישראל 5-2 ובסופו ניפק הרצוג את הציטוט העוקצני "רציתם אירופה, קיבלתם אירופה!". עוד נחזור לציטוטים של הרצוג בהמשך.

אבל האירוע השני נחקק יותר עמוק בציבור הישראלי. אירוע בו הרצוג שבר לאלפי אוהדים ישראלים את הלב. שנת 2001, תשע שנים אחרי האירוע הראשון, במחזור האחרון של מוקדמות מונדיאל 2002. בדקה ה90 של המשחק מול אוסטריה, אנדי הרצוג השחיל לאבי נמני כדור חופשי בין הרגליים, השווה את התוצאה ומנע מישראל הזדמנות לעלות לפלייאוף. אחרי אותו משחק הרצוג מיצב את עצמו סופית כנבל הגדול, בשורה אחת רק עם צ'ארלי יאנקוס האוסטרלי.

 

בחזרה ל2018. המינוי של הרצוג נתקל בביקורות קשות מאוד בתקשורת הספורט הישראלית. עיקר הביקורת הייתה לאור חוסר הניסיון של הרצוג, מינוי של זר בזמן שיש מאמנים ישראלים ראויים והעובדה כי הוא מקורב לרוטנשטיינר. חלק מהביקורת, בין אם נאמרה בהומור ובין אם לא, הייתה על מינוי הנבל הלאומי כמאמן הנבחרת.

מעל כולן זכורה בעיקר ההתקפה חסרת הפרופורציות של שגיא כהן, שהייתה קשה וחריגה בכל קנה מידה. אמנם רוב הביקורות היו יותר סלחניות, אבל כולם בעיקר הרגישו חוסר ודאות ובלבול סביב המינוי. אני מודה שגם אני ברמה האישית לא ידעתי מה לחשוב על המינוי. אבל אחרי שקראתי קצת על הרצוג ואחרי שקראתי מספר ראיונות אתו, הרגיש לי שמדובר במינוי מוצלח.

אנדי הרצוג
קרדיט לדף הפייסבוק " ההתאחדות לכדורגל בישראל – The Israel Football Association"

 

ההתחלה הייתה קשה, הקדנציה שלו התחילה בהפסד מרגיז לאלבניה ומבוכה מול צפון אירלנד, אבל בגלל הזמן הקצר שהיה להרצוג לפני שני המשחקים נתתי לו להנות מהספק. אז הגיעו צמד משחקי הבית בליגת האומות. שני ניצחונות ביתיים מרשימים, באחד מהם עם חזרה מפיגור, שנתנו הרגשה טובה מאוד סביב הנבחרת. אחרי המשחקים האלה כבר ממש חיבבתי את הרצוג ולמרות שברון הלב בסקוטלנד, האמנתי בכל ליבי בנבחרת של הרצוג לקראת קמפיין מוקדמות יורו 2020.

השיא של הרצוג בנבחרת הוא ללא ספק הניצחון על אוסטריה. הנבחרת, בהובלתו של אנדי הרצוג ובכיכובו של אחד, ערן זהבי, סיפקה תצוגת תכלית ואת אחד הניצחונות המרשימים של נבחרת ישראל בהיסטוריה. ברמה האישית, בתור מי שנכח באצטדיון בחיפה, זה היה רגע השיא שלי כאוהד נבחרת ישראל בפרט ואחד מהרגעים הגדולים שלי כאוהד ספורט בכלל. באמת ובתמים האמנתי שיש סיכוי שהפעם אנחנו עושים את זה.

לצערנו הקמפיין החל להידרדר לאחר ההפסד הדרמטי לסלובניה. אחריו הנבחרת לא הצליחה לספק את הסחורה, וסיימה את הקמפיין בביצועים רעים ואכזבה גדולה במקום החמישי. אמנם הנבחרת קיבלה "הזדמנות שנייה" בדמות הפלייאוף, אבל לאור מגפת הקורונה ודחיית היורו לא זכינו עדיין לנצל אותה.

דווקא אחרי המשחק מול סלובניה, שהיה הפסד צורם ודרמטי, נכנס הרצוג ללבבות אוהדים רבים בנאום ישיר וחצוף שנתן לנדב יעקובי לאחר המשחק. במקום לספק עוד קלישאה או נאום משעמם, הרצוג הטיח בכולנו את מה שכבר ידענו. סוף סוף עמד מישהו וסיפק לנו מראה. נמצא מי שיצעק שהמלך הוא ערום. "אנחנו כל הזמן אומרים זה היה טוב וזה היה טוב, אבל סופגים שלושה שערים" אמר הרצוג באותנטיות שלא נראתה ממנו עד אותו ראיון. "אנחנו כל הזמן מדברים על החלומות שלנו, אבל אנחנו צריכים לעשות את הדברים המכריעים על המגרש. אנחנו עושים טעיות טיפשיות", הוסיף הרצוג וסיכם במה שהפך לסלוגן "it's not funny anymore!".

 

כמובן שיש לי הרבה ביקורת על הקדנציה של הרצוג. הוא היה מאוד מקובע על המערך ועל הסגל, החילופים שלו היו בעיתיים וניהול המשחק שלו היה לוקה בחסר. אבל למרות כל הבעיות, הייתה הרגשה מעודדת בנבחרת. למרות הכישלון, הורגשו רוחות של שינוי. בלי צל של ספק חשבתי שהוא צריך להמשיך לעוד קמפיין. לכל הפחות הגיע לאנדי הרצוג הזדמנות להוביל את נבחרת ישראל בפלייאוף יורו 2020 ולנסות להשלים את המשימה. אבל נראה שזה לא יקרה. אז אני רוצה להיפרד מאנדי הרצוג. אז אנדי, תודה וסליחה.

תודה – תודה על ליגת האומות, תודה על הניצחון מול אוסטריה, תודה על הדרך שהתחלת להשריש, תודה על המקצוענות, תודה על הקלאס, תודה שאמרת לנו את האמת בפנים, תודה שניסית לנצח, ובעיקר תודה שגרמת לי להאמין לי שוב בנבחרת.

סליחה – סליחה על היחס, סליחה על הזלזול, סליחה על שגיא כהן, סליחה על השכונה, סליחה על החתונה של דאבור, סליחה על המסירה של כיאל, סליחה שלא יצא לך להוביל את הנבחרת בפלייאוף וסליחה שלא נתנו לך לסגור מעגל.

*****

אנדי הרצוג, הנבל הלאומי שכמעט הפך לגיבור. אם היינו בסרט מהוליווד, זה היה חייב להסתיים בעליה דרמטית של הנבחרת ליורו. רצה הגורל והקורונה דחתה את היורו בשנה ומחלוקות כספיות הביאו לסיום פושר של העידן האוסטרי בנבחרת ישראל. חלום העלייה ליורו עדיין קיים ואני חושב שבכר או אבוקסיס מסוגלים להביא אותנו לשם, אבל כאמור חבל לי שהרצוג לא קיבל את ההזדמנות לסיים את מה שהתחיל.

אז אנדי – תודה על הכול, סליחה על הכול ובהצלחה בהמשך. אני בטוח שהיא תגיע. אני אתגעגע.

אנדי הרצוג
קרדיט לדף הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל בישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח