// מאת ג'מאל גטאס
אחת העונות הזכורות בפרמייר ליג כמותחת עצבים, מלאה בגולים, תבוסות ותוצאות חד צדדיות, שאולי עד לפני שנתיים או שלוש היה קשה להאמין שניתן לראות תוצאות כאלו בליגה הכי צפופה ושיוויונית דאז, היתה עונת 2009-2010.
כבר בקיץ לפני פתיחת העונה, פרגי חלם על זכייה רביעית ברציפות באליפות, ליברפול רצתה קצת יותר מהמקום השני שסיימה בו בעונה שלפני ואיטלקי אחד, בשם קרלו אנצ'לוטי, נחת בלונדון בהחתמה מפתיעה בעונת הבכורה בממלכה בשביל לנסות להחזיר את האליפות לאחר 4 שנים לסטמפורד ברידג'.
העונה נפתחת ולאחר כמה מחזורים צ'לסי ויונייטד נראות עושות קולות של בריחה לליגה – אחת שדורסת בכחול את כל מה שזז והשנייה, בצלו של פרגי, מנצחת עם כדורגל משובח, לא דורסנית, אבל יציבה מאוד. במקביל יש צרפתי אחד בשם ארסן וונגר שממשיך לרדוף אחריהם בעונה לא רעה מבחינתו.
המשחק בסיבוב הראשון בין צ'לסי ליונייטד מגיע במחזור ה 12 עם 2 נקודות יתרון לבלוז לפני המשחק, היא מנצחת בביתה 1-0 משער של ג'ון טרי הקפטן ומגדילה את הפער ל 5 נקודות ואפילו מורידה את יונייטד למקום השלישי אחרי ניצחון של ארסנל שעולה למקום ה 2. הליגה ממשיכה להפתיע עם קרב מותח במיוחד. חניכיו של אנצ'לוטי מביסים את וולבס וארסנל 4-0 ו3-0 בהתאמה ולאחר מכן מגיעה ירידה עם ניצחון אחד בחמשת המפגשים שאחרי, כולל הפסד לסיטי ושלוש תוצאות תיקו, אחד מהם בבית נגד אברטון באחד המשחקים היפים של העונה שנגמר 3-3. במקביל השדים האדומים עולים על גל של ניצחונות מרשימים, מנצלים את המומנטום הרע של צ'לסי ופותחים פער של 5 נקודות. סוף ינואר-תחילת פברואר וזה נראה צמוד במיוחד.
עד שיונייטד נופלת ומסיימת בתיקו והפסד נגד אסטון וילה ואברטון, בנוסף לניצחונות של הבלוז שמחזירים את המקום הראשון לפני משחק העונה השני בשבוע הראשון לאפריל באולד טראפורד. הכל היה מוכן כולל את התקשורת שהתלהבה מאוד מהמחזורים האחרונים של העונה ואפילו כינתה את המשחק שהגיע במחזור ה-33 כמשחק העשור.
האמת שהכל היה מושלם: יום שבת, שמיים כחולים, אווירה קייצית, בנוסף לשתי נקודות פער לצ'לסי בפסגה. פרגי עולה עם ההרכב החזק שלו: אדווין ואן דר סאר האגדי בשער, נוויל, פטריס אברה, ריו פרדיננד, וידיץ' הקשוחים בהגנה, גיגס, סקולס וופלטצ'ר בקישור, פארק וולנסיה באגפים ובולגרי אחד בשם ברבאטוב בחוד.
הבלוז עלו עם צ'ך, פריירה, טרי, אלכס, וז'ירקוב בהגנה, למפארד, ג'ון אובי מיקל, דקו, מאלודה וג'ו קול בקישור, ניקולס אנלקה האחד והיחיד בחוד על חשבון דרוגבה שמתיישב על הספסל ליד מיכאל באלאק וממתינים להזדמנות.
המשחק מתחיל בגישושים משתי הקבוצות עם יתרון קל בהחזקת הכדור לצ'לסי שמנסה לתקוף ולכבוש. בדקה ה 20 מאלודה הצרפתי פורץ דרך אגף שמאל, מעביר כדור רוחב, ג'ו קול כובש עם העקב מתוך תיבת החמש וזהו 1-0 לצ'לסי. המשחק ממשיך להיות קשוח, טענות משתי הקבוצות לפנדלים, אבל מייק דין מתעלם וחושב שלא שווה לשרוק.
מחצית שנייה נפתחת עם לחץ ושליטה ברורה של האדומים, ניסיונות של ולנסיה וברבאטוב שלא מוצאים את המסגרת. לקראת העשרים דקות האחרונות דרוגבה וסלומון קאלו עולים לכר הדשא במקום כובש השער ג'ו קול ואנלקה וזה משתלם עבור אנצ'לוטי 10 דקות אחרי. סדרת מסירות באמצע המגרש מובילות את הכדור לקאלו שמעביר מסירת עומק נהדרת לדרוגבה שבועט את הכדור לפינה הקרובה ומכניע את ההולנדי (ספק נבדל, אוהדים מושבעים עדיין מנהלים וויכוחים על השער הזה בכל מפגש אוהדים) ובכל זאת זה כבר 2-0.
שתי דקות עוברות וגם יונייטד כובשת ומצמקת את התוצאה, נאני שנכנס כמחליף עושה דריבל יפה נכנס לרחבה, מעביר כדור רוחב, צ'ך הודף את זה אל תוך החזה של פדריקו מאקדה ונכנס פנימה, כן כן אותו איטלקי צעיר ומטופח של פרגי. יונייטד עוד מנסה לחזור למשחק, אבל היא לא מצליחה להכניע את פטר צ'ך עוד פעם, והמשחק נגמר 2-1 ללונדונים שפותחים פער של חמש נקודות בפסגה.
השדים האדומים מסיימים בתיקו מאופס במשחק שאחרי בחוץ נגד בלקבורן, משיגה ניצחונות בארבעת המחזורים האחרונים, לעומת צ'לסי שמפסידה בדרבי נגד טוטנהאם, ומנצחת את השאר כולל ניצחונות באנפילד וניצחון ענק בבית במחזור האחרון על וויגאן 8-0.
קרלו אנצ'לוטי המאמן הראשון הזר דאז שזוכה בדאבל מקומי בעונת הבכורה שלו, אחת העונות הכי פוריות של צ'לסי בכיבושים עם 103 שערי זכות, עונה מדהימה גם לכל חובב פרמייר ליג מושבע שרק נוכל נחלום על עונה מותחת ושיוויונית בזמן הקרוב אמן.
קצת נתונים על העונה הזאת
מלך השערים: דידייה דרוגבה עם 29 כיבושים.
הניצחון הגדול של העונה: טוטנהאם עם 9-1 מטורף נגד וויגאן בבית.
יורדות לצ'מפיונשיפ: ברנלי, האל סיטי ופורטסמות' (כמה התגעגענו אליהם)
קישור לתקציר משחק העונה באדיבות chelsea tv
תודה רבה לדף הליגה האנגלית בעברית על העזרה בתקציר.
