על הברקזיט ומה שהוא יכול לעשות לענף הכדורגל

ממש לפני חודש, ב-31 לינואר 2020, זה קרה – הברקזיט נכנס לתוקף! אוקיי, ו..? מה זה ברקזיט? למה אתה ממציא מילים וחושב שזה לגיטימי? מה זה קשור בכלל לכדורגל? אז זהו, אני לא ממציא סתם מילים וזה בדרך עקיפה דיי קשור לכדורגל ועלול להשפיע על עתיד הענף באופן דיי משמעותי.

בטור הקרוב, אנסה לפרט מה זה בכלל הדבר הזה שנקרא ברקזיט, איך זה עלול להשפיע על הענף ולקינוח עוד פרק בונוס קצר על המילה שכולנו מפחדים ממנה בזמן האחרון.

Brexit, ברקזיט
Credit to Pixabay


אז.. מה זה לעזאזל ברקזיט?

Brexit, שילוב של המילים British ו- Exit, הינו הכינוי הרשמי שהעניקה התקשורת הבריטית לפרישתה של הממלכה המאוחדת (בריטניה) מהאיחוד האירופי, כפי שהוחלט ב23 ביוני 2016, בניצחון דחוק של 52 אחוז למול 48 אחוז מהקולות בבריטניה במשאל עם שנערך בנושא. זה מספר שנים, שקול דיי קטן ומעצבן במערכת הפוליטית טיפטף בשיטתיות להתנתקות מהאיחוד האירופי, וקרא למשאל עם בנושא. נייג'ל פרג', האדם שעמד בראש הקול הקטן והמעצבן, ראש מפלגת UKIP, טען כי הבעיות הגדולות ביותר של בריטניה היא בעקבות זרימת כח האדם מהאיחוד האירופי הלוקח משאבים, מעלה את מחירי המזון, מעמיס על מערכות הבריאות ובעצם גוזל את המדינה מהבריטים עצמם. בקיצור, לאומן בריטי שחושב שפרישה מהאיחוד האירופי תשפר את חייהם של תושבי בריטניה.

מפלגתו, אשר לאורך השנים דישדשה עם מספר מועט של אחוזי הצבעה במערכות הפוליטיות, צברה תאוצה לכדי 12.6% בבחירות הכלליות ב2015, ואף להתייחסות של ראש הממשלה המכהן דיויד קמרון שכבר לא יכל להתעלם מההצעה למשאל העם בנושא. קמרון, שהיה דיי יהיר וחשב שאין סיכוי שיפסיד במשאל העם לשאלה האמורה, נחל אכזבה ענקית כאשר בהפתעה גמורה הובס ואף התפטר מתפקידו עקב תוצאות משאל העם הבישרו- ברקזיט.

כדי להבין טוב יותר למה הפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי היא כזאת ביג דיל, צריך קודם כל להבין מה זה בכלל אומר להיות חברה באיחוד האירופי. כפי שהוחלט בשנת 92, עת הקמת האיחוד האירופי וההרחבות במהלך השנים ע"י אמנות כאלה ואחרות, כל מדינה הנמצאת תחת האיגוד תציית לחוקה, תשתמש במטבע (למעט כמה חריגים, ביניהם בריטניה- ליש"ט), תציית לחוקי המכס בגוש, תשתתף בכלכלה השיתופית ותפתח את גבולותיה לכל אזרחי האיחוד. האיחוד האירופי יצר מעין מדינת-על בדומה למתווה של ארה"ב. לא סתם הרבה ישראלים פונים להוצאת דרכונים אירופיים בעקבות שורשים תלושים כאלה ואחרים, שכן דרכון מהאיחוד האירופי אומר לימודים בחינם ברוב מדינות האיחוד, מעבר וחופש תנועה בלתי מוגבל בין גבולות האיחוד והטבות כלכליות כאלה ואחרות.

אז כן, בעקבות הברקזיט, ניחשתם נכונה, הכניסה לאנגליה תהיה מעכשיו יחסית מוגבלת כמו גם כניסתם של אזרחים בריטיים לצד השני וכן גם יחסי המסחר והעבודה עם היבשת הגדולה הקרובה לאי הבריטי יעברו ריענון רציני. אז, מה הקשר לכדורגל? או. כרגע, עדיין מוקדם להגיד בוודאות, אך ניתן לשער, שכן השעון מתקתק עד לסיום תקופת המעבר לפרישתה הסופית של הממלכה המאוחדת עד ל31 לדצמבר 2020. אבל עד אז, ניתן לשער ולראות כיצד הכדורגל הבריטי, ובעיקר הפריימר-ליג יתמודדו עם הבעיות הגדולות של הפרישה, או איך מצד שני, יוכלו להפיק מכך תועלת עצומה. בכל מקרה, מפת הכדורגל העולמית עלולה להשתנות בעקבות הצעד הלא מחושב הזה שנלקח.

 

שוק העברות השחקנים

נתחיל עם הבעיות. כפי שבטח רובכם כבר ניחשתם, שוק העברות השחקנים. כיום, הליגה האנגלית הינה הליגה בעלת ההכנסות הגדולות ביותר בעולם מהכנסות שידור – עומדת על הכנסות של כמעט 12 מיליארד יורו לתקופה שבין 2019-2022, סכום אשר הפרמייר ליג מחלקת בין קבוצות הליגה בהתאם למיקומם בטבלה וכמות המשחקים אותה הליגה משדרת. סכום אסטרונומי אשר, איך לא, משפיע מאוד על שוק העברות השחקנים. לפי ליגת הכסף של דלויט, מסמך אשר מפרט את הפעילות הכספית של הקבוצות הגדולות ביבשת אירופה, 11 מתוך 30 הקבוצות המרוויחות בעולם, הן אנגליות. הליגה האנגלית בזבזה בשנת ההעברות האחרונה לא פחות מ-1.773 מילארד יורו על העברות, כאשר רק לשם השוואה הלה ליגה הוציאה כ-300 מיליון יורו פחות, הסריה א' בזבזה כ-400 מיליון יורו פחות והבונדסליגה הרבה מאחור, עם 800 מיליון יורו פחות מאשר האנגלים.

נתון מעניין לא פחות הינו הנתון המדווח שלא פחות מ331 שחקנים בפרמייר ליג, המהווים כ64.8 אחוז מהשחקנים בה, הם זרים. בשיטה הנוכחית, לקבוצות הפריימר ליג היה מותר לרשום עד כ-17 שחקנים זרים בסגל שלהם, כאשר השחקנים מהאיחוד האירופי יכולים להירשם תחת מכסה זאת ללא שום הגבלה, ושחקנים שלא תחת האיחוד האירופי, צריכים אישור עבודה מיוחד, אשר מנוהל ע"י ההתאחדות האנגלית בשיטה של נקודות לפי מחיר הרכישה, השכר, הופעות בנבחרת הלאומית של השחקן והדירוג של הנבחרת הלאומית. בעידן שבו השחקנים שבתחומי האיחוד האירופי ייחשבו זרים, תהיה זו מכה קשה לקבוצות האנגליות אשר שחקניהם האירופיים ייכנסו ישירות לשיטת הניקוד של ההתאחדות, ויצטרכו לקצץ בסגליהם בצורה משמעותית.

החל מתחילת העונה, ההתאחדות האנגלית החלה צעד מקדים ליום שבו הברקזיט ייכנס לתוקף, והחלה לחלק קנסות לקבוצות אשר יעלו מעל 13 זרים בסגל, על מנת שהקבוצות יחילו את השינוי בהדרגה. השינוי הנ"ל יוכל להביא לשינויים ענקיים בשוק העברות השחקנים, לכאן או לכאן: מצד אחד, צעד זה יוכל להוביל לירידה בביקוש לשחקנים זרים בליגה האנגלית, ובכך לירידה חדה במחירי השחקנים שכן הצרכנית הראשית שלהם תיאלץ לקצץ בכמות הרכש, או לכיוון ההפוך לגמרי, בו יצטבר המון כסף לקניית שחקנים מעטים, ובכך מלחמה בלתי פוסקת של הענקיות האנגליות על כוכבים ספציפיים, שבירת שיאי ההעברות שנה אחר שנה וניפוח מחירי השחקנים באופן לא פרופורציונלי. שינוי נוסף שיוכל להשפיע רבות על שוק ההעברות הינו "הויתור" של הקבוצות האנגליות על הכוכבים בני ה16-18 המצויים ביבשת הגדולה, שכן לפי חוקי אופ"א, אין על שחקן לעבור ממדינה למדינה מתחת לגיל 19. עד היום, לא הייתה בעיה להחתים שחקנים מספרד- כגון מנצ'סטר יונייטד את ג'רארד פיקה, ארסנל את הקטור ביירין וססק פברגאס, כיוון שכל האיחוד האירופי, ביניהן ספרד ואנגליה, נחשבה מדינה אחת גדולה. לאחר הברקזיט, קצת פחות.

Hector Bellerin - הקטור ביירין
Credit to "Hector Bellerin" Facebook page


השחקנים האנגליים

מהבעיות הגדולות, אולי באופן ישיר לרווח הגדול מהעניין. השחקנים המקומיים. נתחיל מאיפה שסיימנו את הפסקה הקודמת, בה דיברנו על כך שכ-65 אחוז משחקני הפרמייר ליג הינם זרים ואם נסתכל על זה מהמבט של הפסקה הנוכחית, רק 35 אחוז מהשחקנים הינם מקומיים. אם ניקח את מנצ'סטר סיטי כדוגמא, נוכל למצוא מספר אנגלים מועט בדמות ראחים סטרלינג, ג'ון סטונס, קייל ווקר ופיל פודן, בין הסגל עמוס הכוכבים הזרים. את אותו הסיפור ניתן לראות גם בליברפול, טוטנהאם ומנצ'סטר יונייטד. אם זה לא מספיק, הנתונים מראים כי רק 30 אחוז מהשחקנים הפותחים באנגליה, הם שחקנים אשר זומנו לנבחרת אנגליה.

בשנים האחרונות אנו רואים מגמה הולכת וגדלה בכשרונות האנגלים ובחוזקת הנבחרת האנגלית בטורנירים אחרונים. הנבחרות הצעירות של אנגליה מראות פוטנציאל ענק עם כשרונות כגון פיל פודן שהזכרנו מקודם, ריאן ברוסטר, מורגן גיבס-ווייט ריס נלסון ועוד רבים אחרים, ואולי זהו הפוש שנבחרת שלושת האריות הייתה צריכה. דחיקה של כח העבודה הזר הצידה ונטילת הבמה ע"י הכשרונות המקומיים לחזרה של מדינת הכדורגל הראשונה בעולם לקדמת הבמה. לכו תדעו, אולי הברקזיט בסוף יוביל אותנו לעידן בו אשכרה It’s coming home!

נבחרת אנגליה עד גיל 17
תקווה לעתיד עד גיל 17 Credit to England football team Facebook Page

 

פרק בונוס – מרצ'נדייז

אז באופן טבעי ניסיתי לחשוב על עוד אפשרויות בהם הברקזיט יוכל לפגוש אותנו וחשבתי אולי על המרצ'נדייז – חולצות, סווטשירטס, נעליים. אבל, למרות שמנצ'סטר יונייטד חתומה על יצוג עם אדידס, סיטי עם פומה וליברפול עתידה להתחיל חוזה עתק עם נייקי שפוטנציאלית יכול להפוך לגדול בעולם בעקבות שיטת התמלוגים החדשה, כל אלו מיוצרות במזרח בכלל ולא נראה שתהיה השפעה לברקזיט על עניין זה. נייקי מייצרים ביפן, סין, אינדונזיה, סרי לנקה ועוד, אדידס מייצרים בוייטנאם גם כן ובסין וכך גם פומה – מייצרים בוייטנאם ומיבאים חומרי גלם בסין.

רגע רגע רגע, סין? מזרח? קורונה?? עוד פעם מילה קטנה שעושה בלאגן גדול? אז כן, גם כאן יש סיפור שלם שאולי יוכל להעלות את כל מחירי המרצ'נדייז, ואולי גם לא. הכל תלוי בהיקף התפשטות המחלה, השבתת המפעלים והפסדי היצור הצפויים בגין נגיף הקורונה. עוד מוקדם לדעת, אבל כבר היום מדווח כי הרבעון הראשון של 2020 מנבא כי צמיחת הכלכלה בסין (צמיחה מוגדרת כאחוז הגידול מהתפוקה בתקופה הנמדדת הקודמת) תעמוד על 0 אחוז. זאת אומרת, אין צמיחה, ובעידן שבו הריבוי הטבעי בסין הוא בין הגדולים ביותר והינו אחד הגורמים הטבעיים לצמיחה, זאת בעיה גדולה. כיום, רק 30 אחוז מהמפעלים בסין חזרו לפעילות עקב התפשטות הנגיף, דבר אשר פוגע אנושות בחברות הגדולות שמייצרות בסין, נעזרות בחומרי הגלם המיובאים מסין וכן מתבססות על הצריכה בסין. סין הינה כח כלכלי ב-2 הצדדים של המשוואה – ההיצע והביקוש וירידה בהם אומרת פגיעה אנושה ברבעון הראשון של 2020, סוגיה העלולה אולי, להעלות מחירים, אם תימשך גם לרבעונים הבאים ב2020 ובמידה וסין לא תתאושש מהנגיף.

כרגע התחזיות אופטימיות להתאוששות מהנגיף עד סוף מרץ, אך במידה ולא כך יראו הדברים, אנו צפויים לגל של עליות מחירים, ופגיעה גם באוהדים.

ערן זהבי
Credit to "Guangzhou R&F FC" Facebook page

תגובה אחת

  1. Avatar

    בולשיט. הרמה והעניין בליגה האנגלית מתבססים בעיקר על שחקנים ומאמנים זרים.
    אם מנהלת הליגה לא תחריג את הזרים האלה (ודי אפשר לסמוך על הבריטים שזה לא יקרה) הרמה תרד פלאים ובהתאם גם הענין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח