על דברים קטנים שמפסידים במלחמה

לפני כמעט שנתיים השתחררתי מצה”ל וכמו ישראלים רבים, חגגתי את שחרורי בטיסה לקלאסיקו בברצלונה. המשחק עצמו די אכזב, גם ברמה וגם כי בארסה ספגה גול בדקות האחרונות מעוד נגיחה של ראמוס, אבל הסיפור שהגיע אחרי המשחק הצליח לשפר לי משמעותית את הטיול.

טיקטיק מונדיאל

בדרך חזרה עברנו בקונקשן במוסקבה. שדה התעופה במוסקבה לא ברמה גבוהה, אבל מצאתי שם אוצר – עמדה חינמית של פלייסטיישן 4 עם פיפ”א להעברת הזמן הפנוי! הרוסים כנראה לא מבינים מה טוב בחיים, והייתי שם די בודד. אחרי דקות ארוכות, כשכבר התייאשתי מהרמה הביזיונית שריאל הוירטואלית מפגינה, שמתי לב לבחור שעמד והסתכל בעניין על המשחק. מלאך שנפל עלי משמי EA sports. פניתי אליו באנגלית עם מבטא ישראלי כבד:

– ?Hi! Do you want to play together

– Yes ,sure

וככה התחלנו את טקס בחירת הקבוצות הקבוע.

– So you Real? Ok so, I will be Barca, like the game.

– You were in the game?

– Yes, and you?

– Yes, great game (שקר גס, אבל היי, מה תגיד בסיטואציה כזאת?)

משחקי וידאו, פלייסטיישן, אקס בוקס
Credit to pixabay.com

*ואז הגיעה התפנית

– So, where are you from?

– Amm Gaza, הוא סיפר בטון מתנצל.

*אבא שלי חסר הטקט, שצפה במתרחש מבלי ששמתי לב, נכנס לשיחה.

– Oh, so we are neighbors, we are from Israel

– כן, אני גם יודע עברית.

– מה? וככה נתת לי להביך את עצמי עם האנגלית שלי?



צחקנו צחוק של מבוכה ומהרגע הזה ואילך שקט, דממה. לא מתוך כבוד למשחק, אלא מההלם והמבוכה ששנינו היינו בה. בדקות הראשונות היינו עוד בשלב הגישושים, כל אחד מחפש את הדרך להגיע לשער של השני, אבל אחרי המצב המסוכן הראשון לשער, נשבר הקרח והגיע איתו איזה “אוו” מתלהב. האדרנלין עלה, נזכרנו שמדובר בקבוצות שקרובות לליבו של כל אחד מאיתנו והתחלנו לעלות הילוך. המצבים המשיכו להגיע והמתח המשיך להישבר.

אז איך זה נגמר אתם שואלים? למרות הטיזינג והדרמה, אני מניח שכולנו מבינים שהתוצאה לא כל כך מעניינת, אבל הסיטואציה במבט לאחור מרתקת. שנינו היינו נורא מנומסים ומרוחקים בהתחלה, אבל ברגע שזה נשבר שיחקנו ממש כמו שני חברים שפשוט מתים לקרוע אחד את השני בפיפ”א.



הייתי מופתע מעצמי איך לא ניצלתי את ההזדמנות ולא שאלתי מלא שאלות וחקרתי אותו ואת החיים שלו, אבל בדיעבד זה היה הכי נכון. היינו יכולים להתווכח פוליטית ולקבל אולי ידע על הצד של האחר, אולי אפילו לריב ולסיים את השיחה, אבל מה זה היה נותן?

דווקא השטות הזאת, הדברים הקטנים, הם אלו שמזכירים לנו ששנינו בני אדם. שאין מצב שהייתי נותן לו לבחור את ריאל בלי שאני בארסה כי ידוע ששתיהן מעל כל השאר בפיפ”א. זה גם הכי טבעי לשחק משחק ששוחק ממש לאחרונה. גם היה ברור לשנינו שמי שהפסיד חייב לבדוק את הסטטיסטיקה של החזקת הכדור וכמות הבעיטות לשער – כמו משחק מול כל חבר אחר.

אז איכשהו, באופן לא מודע, שמנו לרגע את הפוליטיקה בצד, שיחקנו פיפא ונזכרנו שבשני הצדדים יש בני אדם. בני אדם שרק רוצים לתת 3-0 טכני בראש.

משחקי וידאו, פלייסטיישן, אקס בוקס, שלט, פיפ"א
Credit to pixabay.com
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!