על אסונות התעופה הפחות מוכרים בספורט

לא עבר זמן רב מאז התרסקות המסוק המחרידה של בעלי לסטר המנוח, ויצ’אי סריואדהאנהפראבה, ולדאבוננו התבשרנו על טיסה קטלנית נוספת שבה לפי הערכות, אמיליאנו סאלה, החלוץ הארגנטינאי שזה עתה עבר מנאנט לקארדיף סיטי, מצא את מותו. הדיווחים גורסים כי הגיע להיפרד מחבריו במתחם האימונים, בתנאי מזג אוויר לא אופטימליים. לפי פרסומים נוספים המטוס בו הגיע היה במצב גרוע עוד יותר, וסאלה חשש מהטיסה חזור ולצערנו נראה כי אכן צדק.

אמיליאנו סאלה, קארדיף סיטי
Credit to “Cardiff City Football Club” Facebook page

 

בשנתיים האחרונות חווינו שלושה אירועים שכאלה – מלבד השניים שכבר הזכרתי, האסון השלישי הוא כמובן התרסקות טיסת לה-מיה 2933, שהרסה את הקבוצה הברזילאית הצנועה שאפקואנסה, שהעפילה כנגד כל הסיכויים לגמר גביע הסודאמריקנה אליו טסה.

בעבר הרחוק יותר היו שני אסונות גדולים שעלו לכותרות בצורה דומה – מדובר באסון מינכן ואסון סופרגה, בהם נספו שחקני מנצ’סטר יונייטד וגראנדה טורינו בהתאמה, ועם זאת, לא מדובר באסונות היחידים שהתרחשו וגם המסוקרים פחות והמוכרים פחות ראויים לאזכור ולהכרה:

 

1960 – התרסקות בארסונה

שמונה שחקני דנים, העתידים היו להיאבק על מקום בהרכב הנבחרת במשחקים האולימפיים של אותה שנה, היו על המטוס. שלושה מהם נחשבו למי שמקומם בהרכב מובטח, היתר קיוו להשפיע על דעת המאמן ברגע האחרון. חמישה מהם היו בני 19-21, וחייהם נקטעו עקב תנאי מזג אוויר גרועים, שגרמו לטייס לאבד שליטה על המטוס.

 

1961 – אסון “גרין קרוס”

מאמן גרין קרוס, 8 משחקניה ורופאה, עשו דרכם לבירת צ’ילה, סנטיאגו. המטוס עצמו פשוט נעלם במהלך הטיסה יחד עם חברי הקבוצה הצ’יליאנית, ושבריו התגלו רק כעבור שבוע. שעונו של אחד ההרוגים נעצר כשמחוגיו על השעה 19:45, במה שהיה למידע היחיד אודות ההתרסקות במשך פרק זמן לא מבוטל. במהלך הטיסה ככל הנראה החל להיווצר קרח על הכנף בעת הטיסה בעננים. המטוס לא היה מצוייד במערכת הגנה מפני קרח ולפיכך הטייסים היו להוטים להנמיך טוס. משקיבלו אישור לכך ממגדל הפיקוח, פעלו בחדות ובפזיזות למרות ראות לא טובה, עד שרוח חזקה גרמה למטוס להתרסק על צלע ההר. סיבת ההתרסקות לא ברורה לחלוטין עד היום, ולמעשה מיקום האירוע נקבע רק ב-2015. שני מטפסים ילידי האיזור חיפשו את הריסות המטוס, ובניסיון השלישי גם הצליחו בכך. התברר כי מקום ההתרסקות היה כ-20 ק”מ צפונית מהמקום שדווח בגרסא הרשמית. אליסאו מוריניו, קשר ארגנטינאי שעבר זמן קצר לפני האסון לגרין קרוס לאחר 7 שנים בבוקה, היה בין ההרוגים.

1979 – התנגשות שני מטוסים בשמי דנייפרודזרז’ינסק

ההתנגשות האווירית עם מספר ההרוגים הגבוה ביותר בהיסטורית ברית המועצות, השניה בעולם בקטגוריה הזו והשלישית בעולם ברשימת ההתנגשויות בכלל. הסיבה לכך? טעויות אנוש של מגדל הפיקוח, בו היו באותו הרגע בקר בן 20, וחונכו בן ה-28, שעד אז הספיק להנזף לא פעם על חוסר מקצועיות. עומס של שידורים באותו הרגע, וטעות בזיהוי המטוס המשדר אל מגדל הפיקוח גרמו לשני המטוסים להיות באותו גובה טיסה, ולתאונה. הטייסים לא יכלו לראות אחד את השני, כשכל אחד מהם סטה ממסלולו המתוכנן, וכעבור זמן קצר מטוס זעיר שטס באיזור יצר קשר עם מגדל הפיקוח ודיווח כי “משהו נופל מהשמיים”. 17 שחקני קבוצת פאחטאקור האוזבקית נספו. בשנים הבאות מילאו את שורותיה שחקנים שהגיעו בהתנדבות ונקבע כי היא חסינה מירידה במשך 3 עונות. בעונה שעברה סיימה פאחטאקור במקום ה-3 בליגה האוזבקית.

לסטר, אסון מסוק
לסטר מתאבלים על אסון המסוק של הבעלים. Credit to “Leicester City Football Club” Facebook page

 

1987 – אסון אליאנזה לימה

באותם ימים סגל אליאנזה היה עטור פוטנציאל ויכולת. “הסגל המבטיח מזה עשור”, נאמר בכותרות. הקבוצה חזרה ממשחק ליגה שגרתי, בו ניצחה 0:1 ולאחריו עלתה למקום הראשון בטבלה. לקראת הנחיתה, גילה הטייס כי המערכת האוטומטית לא מדווחת לו על כך שגלגלי הנחיתה הקדמיים אכן ננעלו, לכן ביקש ממגדל הפיקוח אישור ויזואלי על כך, בעת שיחלוף מולו. מגדל הפיקוח דיווח כי הגלגלים אכן ננעלו, הטייס נכנס להקפה שנייה שלפני הנחיתה – והתרסק אל האוקיינוס בגלל גובה הטיסה הנמוך. צוותי הצלה הוזנקו למקום רק בבוקר שלמחרת – הדלק ברכבי ההצלה נמכר לשוק השחור לפני כן והם לא יכלו לנוע. שחקני וצוות הקבוצה נספו, כשהניצול היחיד היה הטייס. לכאורה, שני ניצולים נוספים “נעלמו” במהלך הלילה ומאמצי החיפוש נפסקו כבר לאחר שנמצא הטייס.

1989 – התרסקות המטוס בסורינאם

בין הנוסעים היו שחקנים הולנדים ממוצא סורינאמי, שטסו לארץ מוצאם לקראת 3 משחקי ראווה נגד קבוצות מקומיות. המשחקים היו חלק מפרויקט הולנדי ששם לעצמו למטרה להקל על שילוב המהגרים הסורינאמים בהולנד דרך הכדורגל. לאחר טיסה שגרתית, החלו ההכנות לנחיתה ואיתן הבעיות. צוות המטוס התעלם ברשלנות מאזהרות והתרעות המערכות על גובה טיסה נמוך, ולבסוף התנגש המטוס בעץ והתרסק. שלושה שחקנים שרדו את האירוע, ובין השחקנים שלא עלו למטוס עקב אי-שחרורם מהמועדונים היו רוד חוליט ופרנק רייקארד.

1993 – התרסקות מטוס נבחרת זמביה

מוקדמות מונדיאל 1994 זכורות בזמביה מהסיבות הלא נכונות בעליל. הנבחרת הלאומית התחרתה עם מרוקו וסנגל על כרטיס לגביע העולם, כשערב הטיסה הובילה מרוקו את הבית עם שני נצחונות לצד הפסד אחד – לזמביה. הזמבים יצאו לדקר, בירת סנגל, להתמודדות עם הנבחרת המקומית, אלא שהסגל שטס והסגל ששיחק בפועל היה שונה לחלוטין. המטוס המריא למרות חשד לתקלה במנוע השמאלי, וכשהחשד התממש, כיבה הטייס בתגובה דווקא את המנוע הימני. כל 25 הנוסעים, ביניהם מרבית שחקני הנבחרת, נספו. תשישות הטייס ואי-תקינות המטוס הוגדרו כגורמים להתרסקות, מה שלא הקל על איש. זמביה, אגב, סיימה בתיקו את המשחק ולא עלתה לגביע העולם.

 

בנוסף, אסונות שלא מעולם הכדורגל שראויים לאזכור

הוקי קרח – התרסקות המטוס בסווטלווודסק (Svetlovodsk) ב-1950; התרסקות מטוס לוקומוטיב יארוסלאבל ב-2011.

מירוצי מכוניות – התרסקות הנדריק מוטורספורטס ב-2004.

פוטבול – טיסת 571 של חיל האוויר האורוגוואי, ב-1972. 45 נוסעים, בהם שחקני רוגבי, משפחותיהם ואוהדים, היו על המטוס. מתוך 28 ששרדו את ההתרסקות, 16 נותרו בחיים עד לחילוץ, שהגיע רק כעבור 72 ימים. בזמן הזה היו תקועים הניצולים על הקרחון עליו התרסקו, כשאת סכנת הגוויעה ברעב פתרו בדרכים לא הומניות במיוחד. סיפור מחריד שראוי להרבה יותר מפסקה כאן, ואולי אספר עליו בעתיד.

הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות הוא שהרשימה הנ”ל לא תתארך ברבות השנים. שנדע רק שמחות, ושכל מטוס ינחת ביעדו בשלום.

אמיליאנו סאלה, נאנט
Credit to “FC Nantes” Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!