"מניית קבוצת הכדורגל יובנטוס צונחת בכמעט 10 אחוזים לאחר פרשיית האונס בה מעורב לכאורה כוכבה כריסטיאנו רונאלדו", "הספונסרים של רונאלדו, ביניהם נייקי ו EA SPORTS, מביעות את דאגתן ביחס לפרשיית האונס", אלו רק דוגמאות אחדות מהכותרות המפורסמות בשבועות האחרונים בעולם. מעניין לראות שבעולם הכדורגל כיום יש השפעה רבה להתנהלות השחקנים, הצוות המקצועי והניהולי לא רק על מצבה התדמיתי של המועדונים, אלא בחלק ניכר ואולי בעיקר, על מצבם הפיננסי.
הכי פופולרי
במשאל שנערך ב-18 שווקים שונים ברחבי העולם רצתה לבדוק חברת הביג דאטה האמריקאית, נילסן, איזה ענף ספורט הוא הפופולרי ביותר בעולם. כפי שרובכם בוודאי ניחש כדורגל גרף כ-43% מהקולות וזה מתבטא גם במשאבים גדולים אשר מושקעים בקבוצות. באנגליה לדוגמא, ענקית הטלוויזיה BBC, חתמה עם הליגה המקומית על חוזה חסות שידור בשווי של 1.77 מיליארד פאונד בין השנים 2010-2013, סכום שגדל לכ-5.136 מיליארד פאונד בין השנים 2016-2019. זאת ועוד, ע"פ ליגת הכסף של דלויט, מסמך שנתי אשר מסכם את הפעילויות הכספיות של 20 הקבוצות הגדולות בעולם, נרשמו רווחים בסך כ-1.2 מיליארד דולר בשנת 1996/7. בעונה שעברה, 2017/8, רק ל-3 הקבוצות הגדולות בעולם, מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד וברצלונה, נרשמו רווחים ע"ס 2 מיליארד דולר, כאשר שאר הקבוצות ב-20 המקומות הראשונים משלימות את הרווח הכולל לכ-7.9 מיליארד דולר, פי כ-6.5.
כסף מביא כסף
על מנת להגיע לכסף הגדול וליהנות מהרווחים הגדולים מכספי חסויות וממפעלים, יש להגיע להישגים מסוימים שתלויים במיקום בליגה ובהגעה לשלבים מאוחרים במפעלים השונים. חוזי הפרסום כמובן יגדלו ככל שהקבוצה תהיה מוצלחת יותר. אז כדי לגרום להצליח צריך להעסיק את השחקנים ואנשי המקצוע הטובים בשוק וזה עולה כסף, והרבה, העלייה בהכנסות של החברה מגדילה את התחרות על הכוכבים הגדולים שמביאים לזינוק במחירי השחקנים. בשורה התחתונה, כסף מביא כסף. המירוץ של הקבוצות והתחרותיות בשוק הפנתה מועדונים רבים לחפש מקורות מימון נוספים חוץ מחוזי חסות והכנסות מכרטיסים וחולצות – הנפקת מניות הקבוצה בבורסאות השונות ברחבי העולם.
החל משנת 1983, לאחר שטוטנהאם הייתה קבוצת הכדורגל הראשונה שהונפקה בבורסה, קבוצות כדורגל רבות פנו לכלי גיוס כספים זה. תחילה, גל גדול של קבוצות באנגליה ניסו את מזלן. בחלקן ההנפקה נרשמה כהצלחה (מנצ'סטר יונייטד, 1991), ובחלקן ככישלון (מילוול, 1989). לקראת סוף שנות ה-90, הונפקו גם קבוצות אחרות ממערב אירופה, בדמות איאקס אמסטרדם, פורטו ולאציו. כיום, קבוצות רבות ברחבי העולם מונפקות בבורסאות השונות, מטורקיה (טרבזונספור, פנרבחצ'ה, גלאטסראי ובשיקטאש), דרך איטליה (יובנטוס, רומא, לאציו) ועד אנגליה (ארסנל, טוטנהאם, מנ' יונייטד ואחרות).
גיוס ההון הגדול דרך ההנפקות, התבטא ע"י המועדונים ב-2 דרכי פעולה אפשריות- האחת, גיוס כספים כהשקעה לטווח הארוך (שיפור מתקני הקבוצה, מחלקות הנוער, והמבנה הניהולי), כפי שהיה ניתן לראות באיאקס, ומנגד גיוס כספים כהשקעה לטווח הקצר (הבאת שחקנים בהון שגוייס ויצירת רווח כמה שיותר מהר ע"י הצלחה בזירות המקומיות והאירופאיות), כפי שהיה ניתן לראות במנצ'סטר יונייטד אשר בשנתיים שלאחר ההנפקה רכשו בין היתר את פיטר שמייכל ואריק קנטונה שהובילו אותם לזכיה באליפות הליגה האנגלית. כשהאסטרטגיה ברורה והכספים זורמים, החלטה זו כהחלטה ניהולית נראית נכונה לגמרי. אך מנגד, עומדות דעות רבות, בעיקרם של האוהדים, כנגד מהלך שכזה. לטענתם מהלך זה יוביל להתמסחרות ולזניחת הרעיון הספורטיבי והצלחת המועדון, כמו שקרה, כן שוב פעם, במנצ'סטר יונייטד.
דיבידנד או בלם?
בשנת 2005 ביצע הבעלים הנוכחי, מלקום גלזר, השתלטות עוינת על מניות המועדון. גלזר רכש את מניות הקבוצה בסכום של כ-800 מיליון פאונד ודחק את מניות האוהדים החוצה. כ-97% מהקהל הגיב בבוז למהלך, ואף נפתחה במחאה קבוצה אוהדים שמשחקת בליגות הנמוכות באנגליה. כיום, ניתן לראות את היונייטד כסמל לאחת מ-2 גישות ניהול במועדונים אשר מניותיהן מונפקות- הגישה הראשונה, גורסת כי מטרת בעלי המניות היא מקסום רווחים מבלי התחשבות בהצלחה הספורטיבית של הקבוצה. כך לדוגמא ניתן להבין את הביקורת האחרונה בתקשורת על אד וודוורד, מנכ"ל מנ' יונייטד שהעדיף למקסם את רווחי המועדון במקום לשלם מליוני דולרים נוספים לחיזוק להגנה שנדרש ע"י המאמן, ז'וזה מוריניו, על מנת שההנהלה תוכל להכריז דיבידנד גדול שיתגמל את בעלי המניות. הגישה השניה גורסת, כי לבעלי המניות יש רצון למקסם את היעילות הספורטיבית והצלחת הקבוצה, כפי שניתן לראות בבורוסיה דורטמונד הגרמנית, הנשלטת ברובה ע"י האוהדים ולא ע"י בעלי אינטרסים כאלה ואחרים.
שערים מביאים לעליות שערים?
אז בהמשך לפסקה הראשונה, בה דיברנו על כריסטיאנו רונאלדו והשפעתו על מחיר המניה של יובנטוס, איך זה קורה? מדוע מחיר המניה מגיב בכאלה תנודות למידע חדש? האם ישנן עוד השפעות על מחיר המניה? אז ראשית כל צריך להבין שמחיר המניה הוא שוק כלכלי הנקבע ע"י היצע וביקוש. זאת אומרת, ככל שיש מחסור במוצר, אך הביקוש לרכוש אותו גדל, המחיר ייעלה. ישנו גם פן פסיכולוגי לא קטן המשפיע על רצון המשקיעים, להשקיע. חדשות רעות ותדמית שמצוירת בצורה פחות טובה, כמו בדוגמת רונאלדו, תגרום לנסיגה של משקיעים ולירידת המניה. שימו לב שכרגע כל הפרשיה היא בגדר ספקולציה, ויהיה מעניין לראות מה יקרה בדבר הרשאה או זיכוי בסופה.
בנוסף, במחקרים נוספים שנערכו הגיעו למסקנות כי שוק מניות הכדורגל מושפע גם מאצטדיונים חדשים (שכן, משפיע על כמות הצופים המגיעים ועל ההכנסות מיום-משחק) או ממאמן חדש לקבוצה שמשנה את הציפיות מבעלי המניות ליעילות הספורטיבית של המועדון ובכך באופן ישיר גם על היעילות הרווחית. מכאן, ניתן להבין גם שהמניה תושפע ממצבה הספורטיבי של הקבוצה, שכן בסופו של דבר המשקיע ירצה להשקיע בקבוצה מצליחה.
אך האם ההשפעות האלה גם נכונות לטווח הקצר? האם הגיוני שקבוצה אשר מצבה הספורטיבי רעוע, תנצח במשחק בודד ומחירה יעלה נקודתית? התשובה מקורה במחקרים רבים שנערכו ובהם העדכני ביותר שנערך בשנת 2016 באוניברסיטת טילבורג שבהולנד. במחקר נבדקו כ-30 קבוצות אירופאיות אשר מונפקות בבורסה לאורך השנים 2000-2015 בכ-10,915 משחקים. התוצאות, אשר מאשרות את הנמצא במחקרים קודמים, גילו כי מחיר המניה עולה בכ-0.48% ביום שלאחרי ניצחון, יורד בכ-0.59% ביום שלאחר תיקו, ומגיב בחדות ויורד בכ-1.02% ביום שלאחר הפסד.
כיום, ישנן קבוצות רבות ברחבי העולם אשר מונפקות בבורסאות השונות, חלקן נגישות יותר להשקעות (לונדון, ניו יורק, גרמניה, איטליה, צרפת) וחלקן נגישות פחות (טורקיה, פורטוגל). לאדם הפשוט, אשר רוצה להשקיע את כספו במקום לתת לו לצבור אבק בבנק התנודות הרבות בשוק יכולות להיות מסוכנות, אך לעיתים גם משתלמות. כמניות המושפעות מהתוצאות התחרותיות של הקבוצות, ישנה אפשרות לעשות רווחים נאים, בחיזוי עתידי של המשחקים הבאים שהקבוצה משחקת בהם או מעברים אפשריים אשר מדוברים בתקשורת, בדומה להשקעה במניית יובנטוס, בימים שלפני מעברו של כריסטיאנו רונאלדו. מניה שכדאי לשים אליה לב בשבועות הקרובים, הינה המניה של בורוסיה דורטמונד אשר עלתה בחודש האחרון בכמעט 27% כתוצאה מהתוצאות הטובות שלה בזירה המקומית והאירופית. רק אומר, המשחק הבא הוא נגד שטוטגרט מתחתית הליגה הגרמנית.
