עידן המלכים – על אי השיוויון בכדורגל האירופאי ואיך מתקנים אותו

// מאת יהונתן קופרברג

10 באוגוסט 1792 בפריז. המורדים משתלטים על ארמון המלך ולוכדים את שליט האימפריה הצרפתית לואי ה-16, לאחר ששיתף פעולה עם האויב האוסטרי. ההמון מכריז על ביטול מוסד המלוכה והקמת הרפובליקה הראשונה. כ- 225 שנה אחרי (פחות שבוע), ב3 באוגוסט, באיצטדיון פארק דה פראנס (גן הנסיכים), הודיעו הבעלים של קבוצת הכדורגל פריז סן ז׳רמן, על רכישת השחקן הטוב בעולם, ניימאר ג׳וניור, לאחר ששיחק עם היריב הקטלוני. רכישת הברזילאי הפכה להיות המכירה היקרה בעולם, בסכום של 225 מיליון אירו.

ניימאר
Credit to "PSG – Paris Saint-Germain" Facebook page

היום, כשרוב מדינות העולם מתנהלות כדמוקרטיות, והספורט הפופולרי בעולם הוא כדורגל, עולה השאלה, האם המונרכיות עברו מן העולם, או שהן רק שינו את מקומם בחברה. ״כלכלת״ הכדורגל בנויה על מועדוני פאר וקבוצות תחתית. למועדוני הפאר יש את המשאב הכי חשוב בכדורגל, וזהו לא כשרון, אלא כסף.

ערכתי בדיקה קצרה על סכומי העברות ב- 5 הליגות הבכירות עבורן השתמשתי במדד (שהמצאתי) בו חישבתי כמה קבוצות הוציאו יחד 50% או יותר מסה"כ סכומי העברות של הליגה הבכירה בארצן. כל זה נמדד בעזרת נתונים משוק העברות מאז פתיחת חלון קיץ 2000 עד היום (חורף 2020).

החישוב נעשה כך: סה"כ העברות, חילוק הסכום ב-2, חיבור הסכומים של הקבוצות הבכירות עד שעוברים 50% מסה"כ סכום העברות של אותה ליגה, בסוף הוצאת אחוז של כמות הקבוצות הבכירות לעומת כמות הקבוצות שפעלו בליגה ב-20 השנה האחרונות. דירגתי אותן בסדר יורד מה"שיוויונית" ומטה.

  1. Premier League (אנגליה) – 16.2% – הקבוצות המובילות הן: צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יוניטד.
    אנגליה דורגה במקום האחרון (הכי טוב) מבין 5 הליגות הבכירות וזה בעיקר בזכות חוקי זכויות השידור של הליגה האנגלית. בממלכה כל הקבוצות מקבלות את אותו חתך כספי מהפרסומות וממכירת זכויות השידור, מה שנותן לקבוצות חדשות לליגה נק התחלה טובה וסכום משמעותי לקנייה של שחקנים. ע"פ נתוני הפרמייר ליג, כל הקבוצות של עונת 2018/19 קיבלו סכום של 82,511,519 £ מזכויות השידור.
  1. Bundesliga (גרמניה) – 14% – הקבוצות המובילות הן: באיירן מינכן, בורוסיה דורטמונד, וולפסבורג.
    במקום השני נמצאת הליגה הגרמנית. פה הגיעה ההפתעה הכי גדולה. במהלך 20 השנים בהן התמקדתי, לליגה הגרמנית היו 5 אלופות שונות (דומה לשאר הליגות), אך מתוך 20 אליפויות אפשריות, באיירן מינכן לקחה 15. למרות שלא השקיעה פי 2 משאר הקבוצות הבכירות, הקבוצה ביזבזה "רק" €192M יותר מהמקום השני, מה שמראה לנו על איכות הקבוצה, על זה שלא צריך להוציא סכומי עתק על רכש בשביל להיות מצליחים, כיוון שגם ראו הצלחה בזירת ליגת האלופות.
  1. Seria A (איטליה) – 10.8% – הקבוצות המובילות הן: יובנטוס, מילאן, אינטר.
    הליגה של ארץ המגף עברה זעזוע רציני. בשנת 2006 משטרת איטליה ניהלה חקירה כנגד התאחדות הכדורגל האיטלקית. הקבוצות המובילות, בהן האלופה המכהנת יובנטוס, נתפסו על כך שהתערבו בשיבוצי השופטים למשחקיהן ושיבצו שופטים שנתנו להן יחס מועדף. את העונש החמור ביותר קיבלה יובנטוס בכך שנשללו ממנה תואר האליפות והורדה ליגה, ובכל זאת, גם עם שנה חסרה בליגה הראשונה באיטליה, יובנטוס עדיין הקבוצה שהוציאה הכי הרבה כסף על רכש. בנוסף, הליגה האיטלקית היא הליגה בה הכי הרבה קבוצות השתתפו במפעל עם 45 קבוצות, מה שמעיד על חוסר יציבות של קבוצות התחתית.
  1. La Liga (ספרד) – 7% – הקבוצות מובילות הן: ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיקו מדריד.
    אולי הליגה עם "קבוצת הכוח" הכי גדולות בכדורגל העולמי (ריאל מדריד וברצלונה). שתי הקבוצות האלו אחראיות על 80% מ-50 העברות הכי גדולות שהיו בספרד, כאשר לריאל יש 22 רכישות ולברצלונה, הקבוצה שמגדלת כשרונות בלה מסייה, יש 18 משיאי העברות בספרד. אבל ספרד זה מקרה מיוחד בו 2 הקבוצות הכי חזקות במדינה הן גם 2 הקבוצות הכי חזקות בעולם וכשזה קורה לא נשאר יותר מדי למתחרות.
  1. Ligue 1 (צרפת) – 7% – הקבוצות המובילות הן: פריז סן ז'רמיין, מונאקו, מארסי.
    האם זה לא אירוני שבמקום שבו הדמוקרטיה הראשונה צמחה והמלכים הוצאו להורג יהיו מלכים חדשים, אך במקום לשלוט על חצר מלוכה הם שולטים במגרש. בצרפת ההפרש הגדול ביותר בין מקום ראשון לשני בסכומי רכש, כאשר פריז מובילה בחצי מיליארד יורו יותר מסגניתה מונאקו. הנתון לא מפתיע כיוון שעם כניסת הכסף מהמזרח הפרסי, הקבוצות מוציאות יותר ואם יש משהו שמציג יותר את האי שיוויוניות בכדורגל והשגעון בסכומים שקבוצות מעבירות אחת לשניה עבור רכש היא מעבר ניימאר מברצלונה לפריז.
אוהדי דורטמונד
Credit to Borussia Dortmund facebook page.

למרות המקום הראשון ברשימה, הליגה האנגלית עדיין לא שיוויונית. הפערים בין קבוצות הצמרת לקבוצות התחתית הן עצומים. עם כמה שזה רומנטי שלסטר זכתה בליגה, זה היה עדיין סיכוי של 1-2000 ובלעדי לסטר, היו זוכות ב 2 עשורים האחרונים רק 4 קבוצות בלבד. לקחתי כדוגמא את 5 הליגות הבכירות, אבל זה נכון לרוב ליגות הכדורגל הראשונות באירופה. ואם נפתח את הספרים, נראה שגם בארץ או בסקוטלנד הנתונים דומים (לא ערכתי את החישוב).

ניתן לראות את הבעיה במודל הכדורגל האירופי. מעבר לים נתנו לבעיה זאת שם והוא – Parity, שיוויוניות. הליגות הבכירות בארה"ב בנויות על הערך של השיוויון, בדגש על שיוויון פיננסי, על מנת שתיהיה ליגה תחרותית ומעניינת. הקו המנחה הוא ברור, הקבוצות חברות בליגה ותפקיד הליגה הוא לדאוג לקבוצות ולעשות החלטות למענם.

בדומה למודל של הליגה האנגלית, בו כל הקבוצות נהנות מאותם מענקים מזכויות השידור, השיטה באמריקה היא יותר משוכללת. ניקח לדוגמא את ליגת ה-NBA, שם השיוויוניות היא אחד מהערכים של הליגה. נכון שעד סדרת הגמר בשנה שעברה קיבלנו 4 שנים של שידור חוזר עם אותן 2 קבוצות, אבל עם מסתכלים במאקרו על ליגת ה-NBA ב-20 השנה האחרונות קיבלנו 9 קבוצות אלופות מתוך ליגה של 30 קבוצות. נכון, זה דומה לכמות הזוכות בכל ליגה אירופאית בכירה, אך כמות המשתתפות במפעל שונה משמעותית.

 

בליגות האירופאיות הבכירות שיחקו הרבה יותר קבוצות שלרובן לא היה סיכוי ריאלי והן דילגו בין הליגה הבכירה לליגת המשנה. אי השיווין הזה גרם לי להתבונן במודל האמריקאי והבחנתי בכמה סיבות שבגללן הליגות האמריקאיות יותר שיוויוניות:

  • ליגות פרנצ'ייז – בליגות בארה"ב נורא פשוט להיות קבוצה, לא צריך להתחיל מליגה חמישית, מה שצריך זה אישור ממנהלת הליגה, וכסף. העקרון האמריקאי כלפי הספורט הוא שהליגה היא עסק, ואם יש לך את הכסף, גם אתה יכול להצטרף למועדון האקסלוסיבי של בעלי קבוצת ספורט. כך שכל מי שנכנס למועדון ורוצה להיות בעלים, מגיע עם סכום משמעותי, יכול לממן קבוצה ולהיות תחרותי מספיק כדי לזכות בתארים.
  • קביעות – הליגות בארה"ב הן קבועות, קבוצות לא יכולות לעלות או לרדת ליגה, אין באמת עונש כספי עם קבוצה לא מתפקדת כראוי (ראו ניו יורק ניקס), כאשר הבעלים משלם על קבוצה הוא גם מקבל את הזכות להשאר בליגה, ולכן קבוצה יכולה לבנות את עצמה במשך כמה עונות ולתכנן גם לזמן הרחוק במקום להתרכז במאבקי ההישרדות בתחתית. להיפך, עם לקבוצה הייתה עונה רעה, אז במקום להעניש אותה, היא מקבלת בחירת דראפט טובה יותר.
  • הדראפט – עקרון שמוסיף שיוויוניות לספורט האמריקאי. רעיון הדראפט הוא ששחקנים צעירים מגיעים מהמכללות\ליגות פיתוח\אירופה אל הליגה הבכירה. הדרך בא הם מגיעים הוא דרך הדראפט – הקבוצות בליגה מקבלות את הזכות לבחור בשחקנים הצעירים שנרשמו לאותו דראפט וככל שקבוצה יותר גרועה בעונה החולפת היא מקבלת סיכוי גבוה יותר לזכות בבחירה יותר גבוהה כך שהיא יכולה לבנות על חברה צעירים שישפרו אותה בעתיד.
  • תקרת שכר וחוזים קבועים – אולי הסיבה העיקרית למה הספורט האמריקאי יותר שיוויוני מהאירופאי – קבוצות לא יכולות להוציא סכומי עתק לא מבוקרים או לשבור חוזים כאילו היו קיסמי שיניים. הליגה אוכפת חוקים לגבי כמה שחקן יכול לקבל מקבוצה, כמה כסף קבוצות יכולות לשלם על כל השחקנים, מה קורה אם הן עוברות על החוקים? החוזה בליגות האמריקאיות בנוי בצורה מאד מגוננת כלפי השחקן. חוזה הוא דבר קבוע, לא ניתן להפר אותו באמצע, לא ניתן להעביר אותו לקבוצה אחרת תמורת כסף, אלא רק בהחלפה של שחקן אחר עם אותו שווי חוזה (טרייד).סטף קרי דראפט

 

נכון, לספורט האירופאי יש את הקסם שלו, אך יש לו את מגרעותיו והוא מתחיל ללמוד. ענף הספורט המוטורי המוביל בעולם, פורמולה 1, שברובו נשלט ע"י אירופאים, יתחיל לממש חוקים של תקרות שכר החל מהשנה הבאה, לאחר שמאסו בזה שהקבוצות עם הכסף לוקחות את האליפות ואין סיכוי לקבוצות קטנות.

הכדורגל האירופי לומד, ומתחיל לישם לאט לאט את עניין השיוויוניות. מאז שנת 2012 אופ"א הופכת את תקנותיה כלפי תחרות כלכלית הוגנת. אמנם התקנות לא מצליחות כרגע לשנות את המצב, אבל המגמה חיובית. גם אירופה מבינה שמלכים זה לא טוב וצריך לבוא שינוי כי כשהליגות בנויות מממלכות, צריכה לבוא מהפיכה. האם היא תבוא מהמקום בו אי השיוויון היה הקיצנוי ביותר והמהפיכה הראשונה התחילה?

אלכסנדר צ'פרין, אופא
Credit to "UEFA" Facebook page

תגובה אחת

  1. Avatar
    רביד אראל

    הפייר פליי שפיפא מנהיגה הוא לחלוטין לא שוויוני.
    העניין בו בקצרה הוא לשמר את הקבוצות החזקות ולמנוע מקבוצות חדשות להתחזק כמוהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח