עונת המלפפונים ב-NBA למעשה נגמרה והגיע הזמן להסתכל אחורה ולסכם אותה.

אז מה היה לנו? כמה עסקאות בודדות שהפילו אותנו מהכסא אבל לרוב משחקי השכר שלטו ונשפכו סכומים שגרמו לנו לעלפון זמני. רוב השחקנים וויתרו על אופציית השנה האחרונה בחוזה שלהם בשביל להיות שחקנים חופשיים ולחתום על חוזה חדש באותה הקבוצה. סוג של ניצחון לשני הצדדים. בעלי הקבוצות רצו לחתום על חוזים חדשים היום, גם אם הם נראים יקרים, בשביל לא לחתום מחדש בקיץ הבא כשתקרת השכר תעלה. מצד שני, הרבה שחקנים הבטיחו חוזים יפים בלי הסיכון של פציעה או שנה מקצועית חלשה.

אז אחרי שהתפזר העשן אפשר לזהות את הקבוצות הזוכות. בראש ובראשונה סן אנטוניו. הם עשו את זה שוב. שוב הם הצליחו למכור את עצמם בתור משפחה ולא קבוצת כדורסל. הם מצליחים להביא שחקנים שפשוט רוצים להיות חלק מאווירה מנצחת ובדרך לוותר על הרבה כסף. למרכוס אלדריג׳, השחקן הכי מבוקש בשוק, חתם על חוזה ל-4 שנים רק בשביל לשחק עם החבר׳ה האלה ולרוץ לפקודתו של קואץ׳ פופ. דייויד ווסט, עוד שחקן מצויין, חתם כמעט בחינם כשוויתר על 12 מיליון דולר!!!. הספרס הרוויחו פעמיים, גם שיפצרו את הקבוצה במיידי והפכו להיות הפייבורטיים לזכייה באליפות וגם הביאו שחקן שאפשר לבנות סביבו שושלת אחרי שדאנקן יפרוש, בדיוק כמו שדאנקן היה שם במקום דייויד רובינסון האגדי.

לאחר הספרס מגיעים הלוס אנג'לס קליפרס. מכירים את המשפט שאנחנו לומדים להעריך משהו רק אחרי שאיבדנו אותו? אז זה בדיוק מה שקרה עם דיאנדרה ג׳ורדן ששיחק אותה דגן יבזורי, הבריז לדאלאס ברגע האחרון וחזר לקליפרס. לוס אנג׳לס מקבלת רוח גבית אדירה אחרי שהצליחה להשאיר אותו וביחד עם פול פירס הקשיש, שיכול לתת הרבה ניסיון וסלי קלאצ׳ חשובים, יוכלו הפעם ללכת לפחות עד גמר ה-NBA.

השלישית בתור היא המילווקי באקס. כן כן שמעתם נכון. מילווקי החתימה את אחד הסנטרים החזקים בשוק, גרג מונרו, וביחד עם השארתם מחדש של שחקני מפתח, יש להם קבוצה צעירה ורעבה במזרח החלש להחריד. חצי גמר ואפילו גמר המזרח אפשריים בהחלט. עוד זוכות שראוי לציין הן ממפיס, שהצליחה להשאיר את מארק גאסול ולהביא כמה שחקני ספסל חזקים, האלופה, גולדן סטייט, ששמרה על הקבוצה כמו שהיא וגם טורנטו עם אותו עקרון כמו ממפיס.

נעבור למפסידות הגדולות ושם כמובן שצריך להתחיל עם הלוזרים הנצחיים, הניו יורק ניקס. האמת שהניקס עשו כמה מהלכים טובים אבל הם חיים בסטנדרטים אחרים מהשאר. הניקס צריכים שם גדול כרגע יותר מהכל והם פיספסו חזק גם הפעם. מפסידה נוספת היא הלייקרס שהאמנם התחזקו ברוקי מצוין, דאנג׳לו ראסל, והביאו כמה שמות לא רעים באמצעות טריידים, אבל אף שחקן חופשי לא בחר בהם שזו בעצם סטירה כפולה.

ומה נגיד על פורטלנד? אחת הקבוצות המלהיבות של השנים האחרונות שאפילו במערב המטורף הצליחה לעשות דברים יפים, איבדה את השחקן הכי טוב שלהם, אלדרידג׳, ואת הקלעי מספר אחד שלהם, ווסלי מת׳יוס. הם הצליחו להשאיר את הרכז המצוין דמיין לילארד אבל כמה רחוק הוא יכול לסחוב את הקבוצה לבד? לדעתי הם לא מגיעים לפלייאוף השנה. מפסידות נוספות הן מיאמי שלא הצליחה לרענן את הסגל שסובל מטראומה פוסט לברון וסקרמנטו שחוץ מהמהלך הכי טוב בNBA, החתמת עמרי כספי כמובן, נשארה עם הכסף ביד אחרי שהציעה הכי הרבה כסף כמעט לכל שחקן בשוק ולא הצליחה להחתים אף אחד…

השורה התחתונה מאוד מעניינת, קבוצות השוק הגדול הפסידו בענק. בעידן שבו האינטרנט שולט בהכל, השחקנים כבר לא צריכים לחיות בניו-יורק, לוס-אנג׳לס ומיאמי בשביל להרוויח טונה של כסף מחוץ למגרש, והעובדה הזאת גורמת להם להתמקד בקבוצה שבה הם הולכים לשחק ולא בעיר שבה יגורו. מה שבטוח זה שהיום הרבה יותר משתלם להיות מלפפון ב-NBA.