המקום היחיד ברשת בו תוכלו לקרוא על הליגה הלאומית מאחד שבאמת ראה משחקים בליגה הזו, ולא מאוהד של הפועל ת"א או עיתונאי שבטוחים שהם נקלעו לכאן בטעות.
ת'כלס, מה צריך בשביל לעלות מהליגה הלאומית לליגת העל?
בפרק הקודם הבטחתי תשובה קצרה ולכן אני מניח שהרוב המוחלט יגיד כסף, שהיא בהחלט קצרה מאוד, ויש בה מן האמת.
לטעמי התשובה היא קצת שונה והיא קשורה לשורש ר.צ.ה.
כל מה שצריך הוא לרצות. לא יותר מזה, פשוט כי מרבית הקבוצות המשחקות בלאומית פשוט לא רוצות לעלות, והסיבה לכך היא כסף או יותר נכון חוסר כסף. מרבית הבעלים/הנהלות חוששים שלא יהיו להם המשאבים הנחוצים להחזיק קבוצה ראויה בליגת העל, דוגמת כפ"ס אשתקד או עכו העונה. בנוסף מרביתם מתקשים להשקיע את הסכומים הנדרשים לעלייה.
מי שרוצה לעלות יתאמץ קצת יותר וישיג את המשאבים הנדרשים לעלייה, ומדובר בתקציבים נמוכים בהרבה ממה שמקובל בליגת העל. התקציב של מרבית הקבוצות בליגה הלאומית הינו בסדר גודל של 5 – 7 מיליון ש"ח בלבד. תקציב בסך 16 מיליון ש"ח הספיק כדי להעלות את מ.ס. אשדוד לליגת העל בעונת 2015-16, ומדובר בתקציב חריג מאוד ביחס לשאר הקבוצות בלאומית ובתקציב מינימלי לקבוצה בליגת העל. אשדוד מימנה את התקציב החריג ממכירת שחקנים בסך 3 מיליון ש"ח והזרמה של ג'קי בן זקן בסכום דומה. אינני ממעיט בחשיבות התקציב של אשדוד ובפערים שהוא יצר, אבל אשקלון עלתה ליגה באותה עונה עם תקציב בסך 9.5 מיליון ש"ח, וזהו לדעתי תקציב שיכול להספיק גם השנה.
אז מה המפתחות להצלחה בליגה הלאומית לקבוצה שהחליטה שהיא רוצה לעלות?
בעיני יש שלושה גורמים חיוניים והם: מהירות, כושר גופני ושחקן דומיננטי אחד לפחות.
מהירות, כי מדובר בליגה המשוחקת בקצב איטי והיתרון לקבוצות המהירות הוא משמעותי. חוץ מזה, לא צריך לרוץ מהר כמו יוסיין בולט, בשביל להגיע ראשון לכדור ביום שישי בצהריים.
כושר גופני הוא תמיד פקטור משמעותי ובליגה שבה רוב השחקנים מתקשים לרוץ במשך תשעים דקות, כושר עדיף, ולו במעט, הופך את הקבוצה לדומיננטית בהרבה.
אגב, שני הנושאים הללו אינם קשורים כלל לכסף אלא לבחירה נכונה של שחקנים, למוטיבציה ורצון להצליח ולאימונים ברמה גבוהה.
בליגה שהיא די שיוויונית מספיק שחקן דומיננטי אחד או מקסימום שניים בכדי לעשות את ההבדל.
בעונה שעברה אלה היו ערן לוי ודיא סבע בנתניה, ומיכאלוביץ' ורוצ'ט בעכו.
שנה לפני אשדוד הציגה את מיכאל אוחנה, אינברום וסירושטיין (בלם שכבש עשרה שערים) ואשקלון את עידן שריקי, ובעונת 2014-15 לבני יהודה היה את פדרו גלבאן.
היכולת להחתים שחקנים מובילים אמנם תלויה בתקציב הקבוצה, אולם כמובן אינה מבטיחה העפלה וגם בליגה הזו היו כבר קבוצות "גלקטיקוס" שנכשלו.
אז מה יהיה העונה בליגה ה"משוגעת" הזו?
ראשית, אני לא בטוח שהתדמית של ליגה משוגעת ולא צפויה כבר כל כך מדוייקת, לפחות מהבחינה של העולות. בשנים האחרונות עלו כמעט תמיד הקבוצות הפייבוריטיות שגם הצהירו על כך ורצו בכך דוגמת: נתניה (פעמיים), אשדוד, בני יהודה, מכבי והפועל פ"ת, ר"ג וקרית שמונה. אני חושב שרק כפ"ס ואולי אשקלון לא ממש תכננו עליה. מרבית העולות, למעט רעננה ואשקלון, הן גם קבוצות שבילו בעבר שנים ארוכות בליגה הראשונה ואף זכו בלא מעט אליפויות. כמעט אף קבוצה מהדיירות הקבועות של הליגה (רמת השרון, לוד, נצרת, ראשון לציון וכו') לא הצליחה לעשות את הסוויץ', כלומר גם לעלות וגם להישאר. חלקן לא רוצות וחלקן מתייאשות או משנות כיוון במהלך העונה.
יש לעיתים תוצאות לא צפויות, ביחוד במחזורי הסיום, שנובעות מכך שחלק מהקבוצות הופכות ל"אגודות לעזרה הדדית" לחברותיהן וגם השמועות על "מכירת" משחקים נפוצות.
המודל של רצון ומסורת שם כמובן את הפועל ת"א בראש טבלת המועמדות לחזור ל"מקומה הטבעי", ותקציבה העונה עשוי להגיע, עפ"י הפרסומים, ל-15 מיליון ש"ח. לאדומים יש את השחקן הדומיננטי הנדרש, פדרו גלבאן, שיכול גם בעונה בינונית להעלות את הקבוצה כמעט לבדו. גם בלעדיו דגני, ידין, ברשצקי ואקסברד היו כנראה סוחבים את הקבוצה לליגת העל.
מועמדת נוספת בקטגוריה הזו היא הפועל פ"ת בהנחה שתחצה את מכשול הרישום לליגה שמוטל בספק עקב בעיות פיננסיות. הכחולים החזירו את קבלן העליות ברנקו מיכאלוביץ', שיש לו שתי עליות בשלוש עונות בליגה והכישלון היחיד שלו היה בקדנציה הקודמת במלאבס. אליו צורפו רוצ'ט וגל צרויה שגם הם עם הצלחה מוכחת בתחום.
מרבית הקבוצות האחרות די שוות ביכולתן ובאיכות הסגל שלהן והסיכוי שלהן להפתיע ולעלות ליגה הוא שווה אבל נמוך.
יש תחום שבו הליגה הזו מתחרה בכבוד בליגת העל והוא הצבעוניות והעניין שמספקים בעלי הקבוצות, כמו: שיימן, ברקוביץ', אבו סובחי, אייל גולן והעולה החדש יצחק שום. בדרך כלל אין רגע דל מהחבר'ה הללו.
חוב אחרון מהפרק הקודם – כמה זמן יחזיק השידוך בהרצליה בין לחמן ושיימן? לדעתי לא יותר משישה מחזורים.
מה בפרקים הבאים?
ננסה ללוות ולתאר את מה שקורה בליגה, אולם אני לא מבטיח שזה יהיה כל שבוע, כי לפעמים גם אני נרדם בשישי בצהריים.