סיכום עשור ב UFC – חלק 3 – הקרבות

ל-10 הכנעות העשור

ל-10 הנוק-אאוטים של העשור

אוטוטו נגמר אולי העשור המשמעותי בחיי ה UFC. עשור בו נחתמו שתי עסקות שידור משמעותיות מאוד במפת הדרכים של הארגון. תחילה היו ב FOX, ולקראת סוף העשור חתמו עם ה-רשת לצרכני ספורט – ESPN. בתווך נכנסו נשים לארגון, הארגון עצמו נקנה, וקיבלנו את הסופרסטאר האמיתי הראשון בתולדות הארגון.

מה לא היה לנו בעשר השנים האחרונות? שינויי חוקים, כניסת הארגון סוף סוף למדינת ניו יורק, החמרה בבדיקות הסמים, ויותר מכל – דריסת רגל במיין סטרים. אז כדי לסכם את העשור התכנסו, אני, עצמי וכותב שורות אלה, והרכבנו את מה שכל אוהד ספורט הכי אוהב – רשימות.

MMA UFC
Credit to "UFC" Facebook page


תזכורת לגבי הסיכום שלי לעשור הזה ב 
UFC:

  • אני מתנצל בפני כל הארגונים האחרים – כל הכתוב מטה מתייחס ל UFC (כולל WEC וסטרייקפורס שנבלעו בתוכו). אין לי, לא הידע, ולא הסבלנות להסתכל מחוץ לארגון הזה, ובכל זאת מדובר בארגון המוביל, אפילו אם קיימים לוחמים טובים מחוצה לו (וקיימים).
  • כל הבחירות כמובן מבוססות דעה, ניסיון וטעם אישי. מאוד אשמח לשמוע דעות שונות.
  • אצלי העשור מתחיל ב 2010 (כלומר אפילו אם זה קרה ב 31 לדצמבר 2009 – זה לא כאן…)

אז איך נסכם את העשור? ובכן, לפנינו חמש קטגוריות, ובתוכן עשרת הגדולים\זכורים\חשובים וכו’. לא סידור מדעי, ואפילו חלק מהדברים שכחתי לחלוטין (אפילו נוק אאוט מדהים מיולי 2019…). אם כך, בואו נמשיך עם…

הקרבות של העשור:

** אני לא מדבר על הקרבות ה"גדולים" ש"הכניסו הכי הרבה כסף" (למרות שיש גם מאלה שנכנסו). יותר על קרבות שפשוט היה כיף לראות, שריגשו, שהלהיבו, שגרמו להנאה צרופה מ MMA.

  1. גילברט מלנדז נגד דייגו סאנצ'ז. 19 לאוקטובר, 2013

שני לוחמים מקסיקנים. שניים שפשוט לא מוכנים ללכת אחורה, לנתק מגע. כששני אלה נפגשו, זה היה כל מה חשבנו שנראה. כבר בסיבוב הראשון, סאנצ'ז התחיל לדמם ופעמיים במהלך הקרב, הרופא נכנס כדי לבדוק אם הוא יכול להמשיך. הקצב, והאינטנסיביות של הקרב עלו, ככל שעברו הדקות, והסיבוב השלישי והאחרון היה כבר מלחמה בעצימות גבוהה מאוד. לפני שנגמר הקרב, והניצחון ניתן (בצדק) למלנדז, דייגו, צבוע באדום, עוד ניסה להכניע אותו אבל מהר מאוד זה חזר לרגליים והחלפת מהלומות פראית.

  1. רורי מקדונלד נגד קרלוס קונדיט. 12 ליוני, 2010

רורי מקדונלד היה ילד פלא שהצטרף ל UFC. מהדור שנכנס ל MMA כלוחם MMA ולא מומחה בדיסיפלינה ספציפית שהוסיף עוד כישורים לארסנל שלו. הוא התאמן עם אלוף המשקל החצי בינוני, ג'ורג' סיינט פייר ולזמן מה, ראו בו כמי שיירש את המורה. בקרב השני שלו בסך הכל בארגון, הוא שובץ מול קרלוס קונדיט, מהטובים שבלוחמי המחלקה, ואלוף WEC לשעבר. לקונדיט כמעט ואין חורים במשחק, והוא טוב בכל איזור של הקרב, ובכל זאת, רורי לקח את שני הסיבובים הראשונים עם הורדות לקרקע, ועבודה טובה מהעמדות העדיפות בהן היה. בסיבוב השלישי, קונדיט נראה כמי שהחליט ש"מספיק זה מספיק" הוריד את רורי לקרקע, חבט בו ללא רחם, ולמרות שרורי הצליח לקום, הוא פשוט החזיר אותו אל הקרקע, וסיים את הקרב עם מכות ללא מענה. נוק אאוט טכני, שלא שבר את רורי. עוד לא.

  1. רוברט וויטאקר נגד יואל רומרו 2. 9 ליוני, 2018

באחד הקרבות שעוררו הכי הרבה מחלוקת לגבי הניקוד, נפגשו – בשנית – רוברט וויטאקר, אלוף זמני במחלקת המשקל הבינוני, ויואל רומרו הקובני בן ה 41. בקרב הראשון, וויטאקר הצליח לבטל את היתרונות היחסיים של המתאבק, בעל יד הנפץ, וזכה בחגורה הזמנית. הקרב הזה נפתח כשוויטאקר ממשיך מהיכן שהפסיק בקרב הקודם, אלא שרומרו העביר את רוב הסיבוב הראשון בתזמון הכניסות של האוסטרלי החביב. בסיבוב השני, רומרו ניסה קצת יותר, וכשפגע בוויטאקר, זה כאב. בכל זאת, להפסקה השניה, ירד רומרו עם עין ימין חצי סגורה ובגיל 41 ניתן היה לשער שהוא קצת עייף. בסיבוב השלישי, נראה היה שרומרו אמר לעצמו "פאק איט" ופשוט סגר טווחים והחליף מהלומות עם היריב. זה המשיך כך לסיבוב הרביעי, ואף ראינו כמה הורדות לקרקע. בסיבוב החמישי, רומרו קשישא רק העלה את הקצב, ולמרות שלא הצליח לסיים את וויטאקר, קיבל המון קרדיט על קרב מעולה ומהנה לצפייה. השופטים היו חלוקים בדעתם, אבל נתנו את הניצחון שוב לוויטאקר. כנראה על סמך ווליום גבוה יותר של מכות, בעיקר בסיבובים הראשונים. רומרו היה זה שנתן את המכות היותר משמעותיות ורבים הרגישו שניצח את הקרב. למרות הכל, המנצחים – כמאמר הקלישאה – היו הצופים שזכו לראות קרב מעולה.

  1. פרנקי אדגר נגד גריי מיינארד 2. 1 לינואר, 2011

אם הקרב היה נגמר, עם פרנקי לוקח את המיקרופון וצועק “Adriaann!” זה היה הדובדבן על הקצפת. אדגר הגיע לקרב, אלוף ה UFC, אחרי שנישל מהתואר את בי ג'יי האגדי, ואף ניצח בקרב החוזר. המאזן שלו היה 13 ניצחונות והפסד בודד. למי? לגריי מיינארד. זו היתה ההזדמנות לאזן את התוצאה. לקרב על התואר, הגיע מיינארד אחרי רצף 8 ניצחונות, כולל הניצחון על פרנקי ושמות כמו נייט דיאז, ג'ים מילר וקני פלוריאן על החגורה. אדגר שמאז, ירד שתי מחלקות משקל מ155 ועד 135, נראה כך מול מיינארד שפשוט היה כבד ממנו בהרבה. הסיבוב הראשון היה אחד הדומיננטים ביותר שזכור לי, ממנו יצא לוחם מבלי להיכנע. מיינארד הוריד את פרנקי לקרקע 4 או 5 פעמים עם אגרופים ורק העובדה שאדגר המשיך לנסות להגן על עצמו, הצילה אותו מהפסד בנוק אאוט כבר בהתחלה. על השרפרף, לפני הסיבוב השני, נראה היה שמתחו לו את הקפיץ ועשו reboot כי לסיבוב הזה, יצא האדגר שהביס לפני כן את בי ג'יי פן. תנועת רגליים אדגר קלאסי. בכושר השיא שלו מבחינה פיזית, ועם החוסן המנטלי המפורסם שלו, יצא אדגר להחזיר לעצמו את הקרב. הסיבוב השני היה לחלוטין בשליטתו, השלישי קרוב, ברביעי הוא העלה את הווליום ופגע במיינארד בכל דרך אפשרית, כולל הורדות לקרקע. הסיבוב החמישי היה שקול מאוד, ואחרי כל זה… תיקו. מיינארד היה מאוכזב כי לא זכה בחגורה, אדגר היה מאוכזב כי לא נקם את ההפסד הקודם. אז מה עושים? נכון! קרב 3 – אחלה קרב.

  1. קיין ולאסקז נגד ג'וניור דוס סאנטוס 3. 19 לאוקטובר, 2013

הקרב הראשון ששודר ברשת FOX תחת ההסכם עם ה UFC היה קרב על חגורת המשקל הכבד בין קיין ולאסקז האלוף, לבין ג'וניור דוס סאנטוס הברזילאי שהגיע בדהרה של שמונה קרבות ללא הפסד. הקרב ארך קצת יותר מדקה והסתיים בנוק אאוט מדהים של דוס סאנטוס. אחרי שהגן על החגורה פעם אחת, מול פרנק מיר, נקבע קרב חוזר מול ולאסקז בו קיין ניצח בהחלטה אחרי חמישה סיבובים דומיננטיים. כמעט שנה לאחר מכן, הגיע הקרב השלישי – שובר השוויון. וכשאני אומר שובר, אני מתכוון בדיוק לזה. קיין, שראה כי טוב בקרב השני, פשוט המשיך באותה השיטה שהיתה, בגדול, סגור טווח, הצמד את ג'וניור לכלוב ותוך שמירתו עם הגב על הגדר, חבוט בו. אחרי שני סיבובים וחצי הוא כבר הצליח לגרום לדוס סאנטוס ליפול – כמה פעמים – והקרב היה קרוב מאוד לעצירה. בסיבוב הרביעי השופט הכניס רופא כדי שיבדוק אם הוא מסוגל להמשיך. לפני הסיבוב החמישי והאחרון, הרופא שוב נכנס כדי לעשות לברזילאי בדיקת ראיה (בה אני בטוח שג'וניור שיקר כדי להמשיך) והקרב, איכשהו הגיע לסיבוב החמישי. לבסוף אפילו הלב הגדול של ג'וניור לא יכול היה לקצב המטורף שולאסקז הכתיב לאורך כל הקרב, והקרב נעצר אחרי שקיין הוריד אותו שוב לקרקע וחבט ללא כל תגובה. 2-1 קיין באחת מסדרות הקרבות המלהיבות שהיו מבחינה ספורטיבית.

  1. קונור מקגרגור נגד נייט דיאז 2. 20 לאוגוסט, 2016

אחרי הררי מילים (שלא פסקו גם במהלך הלחימה) ויח"צ סטייל WWE, ואחרי הקרב הראשון אותו ניצח דיאז בהכנעה, הגענו לקרב החוזר בין שני הלוחמים המוכשרים האלה. סגנונות שונים, ובכל זאת, שני סטרייקרים מאוד טובים מבחינה טכנית, נכנסו לכלוב והלכו ישר לעבודה. המומנטום בקרב עבר באופן די תדיר מצד לצד, ואין פלא שהתוצאה היתה קרובה כל כך. דיאז סיים את הסיבוב השני בצורה טובה, אבל עם חתך מעל העין, מתחת לעין, ונפיחות מתחת לעין השניה. קונור סיים אותו עם עייפות אופיינית. בסיבוב השלישי, נייט כבר פתח מבערים, ורבים מהצופים חשבו שהנה, הכושר של קונור שוב יאכזב אותו. אבל קונור קיבל כנראה כוחות מחודשים ובסיבובים הנותרים החזיר שוב מלחמה. התוצאה הלכה הפעם עם קונור, אבל הקרב הזה נתן לנו את כל מה שאנחנו אוהבים בלחימה. לב בשני הצדדים, טכניקה, מהפכים, ודרמה. כל הדיבורים בצד – הקרב עצמו הבטיח וקיים בענק.

  1. אנדרסון סילבה נגד צ'ייל סונן. 7 לאוגוסט, 2010

כדי להבין למה הקרב הזה בכלל משמעותי, צריך להבין מי זה אנדרסון סילבה. בשנים האלה, סילבה היה ל MMA מה שג'ורדן היה ל NBA. לוחם מוכשר בכל איזור של הקרב (למעט היאבקות), שמנצח קרבות בקלות מכעיסה, תוך כדי שהוא משתעשע בכלוב (ובלוחמים מולו), ולרוב, מחליט מתי נמאס לו לשחק ולסיים את הקרב בנוק אאוט או הכנעה. שרשרת של מתמודדים עלתה מולו, כל לוחם, לגיטימי ככל שיהיה, נראה לעיתים כמו טירון שאין לו מקום באותו ספורט כמו אלוף המשקל הבינוני הנצחי. הקרב האחרון לפני זה המדובר, התרחש באבו דאבי, מול אשף הג'יו ג'יטסו הברזילאי, דמיאן מאיה, וסילבה – כמו סילבה – פשוט נהג כמו ליצן בכלוב. זה כל כך הכעיס את נשיא ה UFC, דיינה ווייט עד כדי איום על פיטורים. ואז, הגיע צ'ייל סונן. מתאבק טוב, עם פה שיודע להוציא בערך מאה מילים בשניה, רובן עלבונות והקנטות. סונן אלוף בלהשיג קרבות אליפות על כנפי לשונו, והגיע לקרב הזה עם שלושה נצחונות רצופים בלבד, על דן מילר הלא מרשים בעליל, יושין אוקאמי כנ"ל, ונייט מארקוורט עתיר הטסטוסטרון. רובנו ידענו שלסונן יש את יתרון ההיאבקות, ושאולי, א-ו-ל-י, הוא יצליח לעשות משהו – אפילו אם רק לאיים קצת – על סילבה, אבל לא נראה לי שהרבה מאיתנו ראו את הקרב שהתרחש מגיע. במשך ארבעה וחצי סיבובים בערך, סונן הצליח לרוב להוריד את סילבה אל הקרקע ולשלוט בו. פה ושם, סילבה הצליח להישאר על הרגליים, והבדלי הרמות שם נראו בבירור, כשהוא פוגע באמריקאי ומזעזע אותו. בסיבוב החמישי, סונן חזר על הפעולה ונכנס לגארד של סילבה. אנדרסון ניצל רגע של חוסר ריכוז של סונן, וסגר עליו משולש עם הרגליים. סונן נכנע, אבל כשהשופט בא להפריד, נראה היה שהוא עצמו, לא היה מודע לכך. שידור חוזר הראה אותו דופק עם היד בבירור.

  1. טוני פרגוסון נגד אנתוני פטיס. 6 לאוקטובר, 2018

טוני פרגוסון אמור היה להילחם בחביב נורמאגומדוב, אבל סבל מהפציעה ההזוייה בתולדות ה MMA. בעודו הולך במשרדי רשת FOX, נתקל בצמת כבלים על הרצפה, נפל ופצע את הברך בצורה חמורה. הוא לקח פסק זמן, על מנת לעבור ניתוח, וכשחזר, את הקרב על התואר מול חביב, קיבל אחד – קונור מקגרגור. טוני בחר לא לחכות, ולקחת קרב, באותו האירוע ממש, מול אנתוני פטיס. עם רגל ביונית (או משהו כזה) הוא נכנס לכלוב, וכמובן שפטיס ניסה עם בעיטות ישר לברך המשוחזרת. השאלה לגבי הפציעה נענתה לכאורה. הקצב המטורף והלחץ המתמיד שלו היו שם, היכולת לספוג ואפילו להיות זמן מה על הקרקע בעמדה נחותה, ובכל זאת להמשיך להסב נזק ולחזור – גם זה היה. וכקונטרסט לאופי המאוד אלים של הקרב, שני הלוחמים מחייכים זה לזה, מברכים אחד את השני על מהלכים יפים, ובעיקר – נהנים, כמו הקהל. בסוף הקרב נעצר כי פטיס שבר את היד. וזה קרב שפשוט שם סימן קריאה על מה אמור להיות קרב האליפות הבא – חביב “הנשר” נורמאגומדוב נגד טוני “אל קוקוי” פרגוסון. אם ישמרו במשרדי ESPN על הכבלים שלהם במקום ראוי, נזכה סוף סוף לראות את הקרב החמקמק הזה באפריל 2020. בינתיים, ממליץ להתענג על הקרב הזה.

  1. דן הנדרסון נגד מאוריסיו רואה. 19 לנובמבר 2011

על שני הקרבות בראש הרשימה, לא אכביר במילים. בערב הזה, שתי אגדות הספורט, דן "הנדו" הנדרסון ומאוריסיו "שוגון" רואה, נפגשו לקרב בו כל אחד סבל קצת מהיריב, רק על מנת להפוך ולהסב לו סבל בתורו. שני הלוחמים היו קרובים לניצחון\הפסד והמומנטום חזר והתהפך, כשהלוחם פשוט מסרב להפסיד. מה נותר עוד לומר? צפו בקרב המדהים הזה.

קרב העשור: 

רובי לולר נגד רורי מקדונלד 2. 11 ליולי, 2015

קרלוס קונדיט לא שבר את רורי מקדונלד. אחרי הקרב שדירגתי במקום התשיעי, רורי עוד נתן ריצה יפה מאוד במחלקת המשקל החצי בינוני שכללה שמונה ניצחונות, והפסד אחד, בהחלטת שופטים חצוייה ל… רובי לולר. רובי מצידו, זכה מאז בחגורה, וקרב ההגנה הראשון שזומן לו היה… קרב חוזר מול הקנדי המוכשר. אם רוצים לשים פנים, למושג "מלחמה" בספורט ה MMA, לא צריך ללכת רחוק מדי. ב 2015 שני הלוחמים האלה נכנסו לכלוב, והתחילו לזרוק אחד על השני את כל מה שהיה להם בארסנל. המנצח היה, שוב רובי לולר, אבל הפעם עם נוק אאוט מהדהד, תוך שהוא שובר את אפו של הקנדי. הלב של שניהם שיחק תפקיד מרכזי, כמו גם הסנטרים. זה שהחזיק מעמד יותר זמן, שמר על החגורה. זו צפייה חובה.

אז מה אומרים? מה הקרב שאתם הכי אהבתם?

מזמין אתכם לחוות דעה, ממש כאן בתגובות.

ובפרק האחרון – נכתיר את לוחמת ולוחם העשור.

ל-10 הכנעות העשור

ל-10 הנוק-אאוטים של העשור

חגורת UFC
Credit to "UFC" Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח