נפוליאון של הכדורגל – הסיפור של ריימונד קופה

// מאת צ’רלי שטנצלר

אחרי מתיוס ודי סטפאנו, הטור הבא על השחקנים הגדולים בשנות ה-50′ הוא “נפוליאון של הכדורגל”.
מי שמכיר את ההיסטוריה של הכדורגל הצרפתי, אולי יודע כבר מי במי דובר, אז גם עבור אלה שיודעים וגם עבור אלו שלא, הנה הסיפור של ריימונד קופה, או בשמו המלא ריימונד קופצ’בסקי. כן, המוצא אמנם פולני, אבל זה לא עושה אותו פחות צרפתי מאחרים.

אך מדוע נפולאון? אולי בגלל הגובה, רק 1.68 מטר, אולי בגלל כושר המנהיגות שלו במגרש ומחוצה לו ואולי הכול ביחד: במשך שנתיים רצופות נבחרת צרפת שהוא חלק ממנה לא הפסידה שום משחק, והגורם לכך הוא בעיקר הגיבור שלנו.

הקריירה שלו נמשכה כ-18 שנה, הוא שיחק באנז’ה, בריימס, שהייתה אז מועדון פאר ובריאל מדריד. הוא זכה עם הנבחרת שלו במקום השלישי במונדיאל 1958 המופלא, כשרק ברזיל ופלה בן ה-17 עוצרים אותו, ארבע שנים אלוף צרפת עם ריימס, פעמיים אלוף ספרד עם ריאל ושלוש פעמים אלוף אירופה עם ריאל,

 

אבל בואו נחזור רגע אחורה וננסה להבין מי הוא בכלל ריימונד קופה. הוא נולד ב-1931 בעיירת כורי פחם, בצרפת. אביו, בן למשפחה גרמנית שברחה לצרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוא כורה פחם, אמו, בת של כורה פחם ואחיו התאום גם כורה פחם. העתיד הנראה לעין הוא שחור ומתחת לאדמה. בגיל 14 הוא כבר דוחף קרונות פחם ומאבד אצבע בתאונת עבודה, אך באותו זמן הוא מתחיל לשחק כדורגל בקבוצת הילדים של העיירה שם הוא מרשים וממשיך לעיר ליל שבה מתקיים סוג של תחרות וגילוי כישרונות צעירים. במקום נמצא עיתונאי צרפתי בשם גבריאל הינו, אחד שהרעיונות שלו יזכו לטור נפרד בהמשך, והוא ממליץ לקבוצת אנז’ה מהליגה השנייה לקלוט אותו. הוא מקבל כאן שכר של 5,000 פרנק לחודש וגם… 5,000 כחשמלאי! לא מספיק כדורגל באותם ימים, צריך גם מקצוע.

הוא רק בן 20 וכבר מצטיין ומי שמגלה בו עניין היא סטאד ריימס, והמעבר הוא מהיר. חבריו לקבוצה מקצרים את שמו לקופה והיתר היסטוריה. הוא עושה חיל בריימס והפרס הוא אזרחות צרפתית וגם משכורת שנתית של 500,000 פרנק. התקדמות נאה בהחלט. בין לבין מתחיל מפעל חדש באירופה, מפעל שמרכז את אלופות אירופה השונות, גביע אירופה לאלופות. נשמע לכם מוכר? ריימס עם קופה מנצחת את כל היריבות עד לגמר ופוגשת יריבה… ריאל מדריד אחת. גמר גביע אירופה ראשון לאלופות אי פעם. ריימס מוליכה 0-2 מהיר אחרי 10 דקות, ריאל משווה, הצרפתים עולים שוב ליתרון, אבל לבסוף מפסידים 4-3.

 

קופה לא כובש, אבל צד את עיניו של נשיא ריאל, סנטיאגו ברנבאו, ששואל את המאמן שלו: “איך ניתן לנטרל את הצרפתי הזה, קופה?” תשובה: “יש רק דרך אחת….להביא אותו אלינו, למדריד”. גם במילאן רוצים אותו, אך הכיס של ברנבאו עמוק יותר, תמורת 52 מיליון פרנק הוא עובר לבירת ספרד, הוא בעצמו ירוויח 20 מיליון בשנה, סכומים ללא תקדים בימים האלו.

במדריד הוא משחק כקיצוני ימני, אך זה לא מונע ממנו להצליח גם כאן ולהיות חלק מתור הזהב של הלבנים. הוא ממשיך למונדיאל בשבדיה, היכן שצרפת זוכה במדליית הארד. חלקו בטורניר היה רק 3 גולים, אך לא נשכח שחברו פונטיין הבקיע לא פחות מ 13 שערים כתוצאה משיתוף הפעולה שלהם. בסוף אותה עונה קופה זוכה בכדור הזהב.

הגמר האחרון שלו עם ריאל היה חתיכת סגירת מעגל – עוד גמר נגד ריימס, הפעם הוא בצד המנצח. אבל קשה לו עם הפיזיות בספרד והוא רוצה הביתה, וחוזר לריימס עם ברך שמאלית בעייתית. הרופא לא אופטימי: “אדוני הצעיר, שכח מכדורגל”, והוא רק בן 30. הוא מבין שהוא בבעיה ולוקח פסק זמן של שנה, אבל לא מוותר.

ריימונד קופה, ריאל מדריד, כדור הזהב, רונאלדו, זידאן, פיגו, מייקל אואן
קופה, יחד עם יתר זוכי כדור הזהב של ריאל מדריד. Credit to “Real Madrid C.F.” facebook page

החיים הספורטיביים שהוא ניהל, התרגילים שהוא עושה ורצונו העז עושים את שלהם, והוא חוזר למגרש. הוא ממשיך לשחק בריימס הקבוצה האחראית להפיכתו לכוכב ועוזר לה לזכות שוב באליפות צרפת. בגיל 32 טרגדיה במשפחתו: בנו דניס נפטר, המורל בקרשים, אין לו חשק לכלום. מצד שני הוא לוחם זכויות, הוא מנצל את היותו סלבריטי ונוקט עמדה מול התאחדות הכדורגל הצרפתית שלא דואגת לזכויות של השחקנים והופכת אותם ממש לעבדים. דבריו מפורסמים בעיתונות הארצית והוא מושהה לחצי שנה.

בלעדיו הקבוצה נושרת לליגה השנייה, אך לפני שפרש בגיל 37, הספיק להחזיר אותה לליגה העליונה. לפני כשנתיים, כשהוא בן 85, נפטר. בעקבות מותו, ייסד המגזין הצרפתי, פרנס פוטבול, את גביע קופה (לא COPA DEL COPA, אלא Trophee Copa”) אותו העניק לשחקן הצעיר של השנה. הזוכה בפרס הראשון ב-2018 היה… קיליאן אמבפה.

 

יש לא מעט אנשים בצרפת שבטוחים שהוא הכדורגלן הצרפתי הגדול בכל הזמנים, יותר מפלאטיני וזידאן. בשנת 1958 הוא מקבל את כדור הזהב והיה השחקן הצרפתי הראשון שזכה בגביע אלופות. הוא הכדורגלן הצרפתי הראשון שקיבל את לגיון הכבוד, עיטור מסדר הכבוד החשוב בצרפת, ניתן לראשונה על ידי… נפולאון בונפרטה, כפרס על הצטיינות בשדה הקרב. השפעתו על המשחק הייתה אדירה, הוא ניהל אותו במיומנות ובכישרון רב, אולי הפליימקר הטוב אי פעם.

לשאר הטורים של צ’רלי שטנצלר

קרדיט לדף הפייסבוק “Real Madrid C.F.”
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח