נורדיה – פעם שישים ושתיים

צריך להיות מוכן לכל תרחיש. לך תדע מה יכול לקרות. עוצר, מלחמה או סתם רעב שיתקוף ללא אזהרה מוקדמת. אז לפני שיוצא לדרך אני מתדלק את המכונית ואת עצמי בקפה וכריך.
לירושלים נוסעים ישר וממש לפני הכניסה לעיר שוברים חזק ימינה, יורדים למעלה אדומים ומתנחלים לכמה שעות מעבר לקו המריבה. אחרי ששרדנו מגרשים שפלים בשפלה, אחרי שמצאנו איפה זה קריית עקרון, קטן עלי לחצות גבול וירטואלי. אבל אני לא טקסט פוליטי ואין לי מגבעת לשאת, כך שאשאיר את הוויכוח על שלמות הארץ להזדמנות אחרת ואתמקד במשימה הלאומית שלנו היום – לנצח את מודיעין, במחזור ליגה שלישי.

למרות השעה המוקדמת, רבע לשתיים-עשרה, שנקבעה בגלל אילוצים מקומיים, הגיעו לא מעט אוהדים. יחד עם זאת יש תחושה שניתן היה להביא יותר, אם הביתיות היתה באצטדיון גדול מזה, נגיד בטדי…

img_2720
עכשיו תדמיינו מעבר ויזואלי מהמם עם אפקט מוזיקלי תואם והצטרפו אלי ואל זוגתי ישר לתוך פקק בכניסה לירושלים, בידינו זוג כרטיסים למשחק של נבחרת ישראל נגד ליכטנשטיין, אותם קיבלתי מאתר ‘הזווית‘, אחרי שעליתי בהגרלה מבין מאות משתתפים. האמת, נראה לי שהייתי בין הבודדים שנרשמו. אבל מה אכפת לי, אני הולך להיות פטריוט לערב אחד, כמו שלא הייתי מאז מבצע אנטבה. את זוגתי הצלחתי לשכנע להצטרף בטענה שליכטנשטיין זה בכלל מעצב שיער בעל שם עולמי, שהגיע לירושלים ומעניק תספורות חינם ואין לו כל קשר לנבחרת כדורגל מהחלשות באירופה.

בחדשות הודיעו שכל הדרכים המובילות לטדי חסומות והמליצו על תחבורה ציבורית. אבל לא נוותר. נמצא חניון ושאטל ונקווה לטוב.
הערב ירד על הנוף הפסטורלי. השמש שקעה הרחק מעבר להרים. העצים התעטפו בחשכה והלכו לישון ביער, תחת רוח סתווית קרירה. נראה לי שאפסיק עם התיאורים המיותרים ומשיכת הזמן, כי גם ככה נאחר למשחק.
בעוד אנחנו נדחקים לעבר עמדת הבידוק הביטחוני המוגזם, פילחה שאגה את שמי העיר. ‘אחת אפס לנו’, עברה שמועה בין העומדים בתור. בשלב זה החלה זוגתי לחשוד שלא מדובר בספר צמרת בעל שם עולמי. בשאגה השנייה היה לה כבר ברור שתספורת לא תצא מזה. אבל מאוחר מדי לסגת וכעבור דקה ארוכה נוספת פסענו פנימה, ישר ליציע המזרחי, שורה שש-עשרה, על קו האמצע כמעט, לתוצאה שתים-אפס. תומר הוא חמד של בחור. רק חבל שלא חיכה עם שני השערים כמה דקות שגם אנחנו נהנה מהם.

img_2824
יצא לי להיות במגרש הזה כמה פעמים עם נורדיה, בעיקר בשעות צהריים ועם הרבה פחות אוהדים. אבל טדי של יום זה לא טדי של לילה. מואר, עוצמתי, מרשים. בפעם הראשונה בחיי אני מתחיל להבין על מה כולם מדברים בעיניים נוצצות וגעגועים למקום הזה.
משמאלנו יושבים שלושה פצחנים בתחרות סמויה ביניהם מי יחסל יותר גרעינים. בשורה מתחתנו אב ובנו הקטן, שלא מפסיק לקטר עד שמקבל נקניקיה עם סלמונלה וקולה בלי גזים. מימין זוג. הבחור עם צעיף כחול, הבחורה עם חולצת בטן וטייץ קטן בשתי מידות לפחות, שנראה כמו חוסם עורקים, מה שמחזיר את הדם לראשה ומשחרר סדרות קצובות של קללות מפיה, שמתארכות בתור הנדסי עולה ככל שחולף הזמן והרמה על הדשא יורדת.
“זה נראה כמו מסך פלסמה ענק” אומרת זוגתי על המרצד מולנו. אני מרכיב משקפיים ומשפר לי את האיכות, מה שאי אפשר לומר על מה שנראה על הדשא. מחצית ראשונה סבירה, השנייה מזעזעת.

img_2830
גם העידוד לא משהו. כל האלפים שבאו לדחוף את הנבחרת לא משתווים לעשרות נורדאים ביום רגיל. חוץ מזה כמה פעמים כבר אפשר לשיר ‘אל אל ישראל’. אז מחוסר ברירה עוברים לקלל את השחקנים, המאמן, השופטים וכל מה שאפשר.
לא אחפש את הסיבות לביזיון. לא אאשים איש במה שקרה. אין לי ביקורת על כוכב זה או אחר ועיני לא צרה למשכורת העתק שהוא מקבל מהסינים. אבל לאור ההתרחשויות על הדשא בהחלט יש מקום לתביעה יצוגית, דרישה לפיצויים על עוגמת נפש, הוצאות משפט, ביול, רישום והחזר נסיעות.
בתוספת זמן כמה אוהדים מאחורינו התחילו לעודד את ליכטנשטיין. הפצחנים נעלמו. חסומת העורקים תשושה וחיוורת מאוד.
“אם לא היינו מנצחים בטח היינו מפסידים” מסביר האב לבנו בשורה לפנינו, שהחל להראות סימנים ראשונים של קלקול קיבה.
השאטל לוקח אותנו חזרה לחניון שרחוק שנות אור מהחושך שהיה במשחק. לפקקים בבגין צפון יש יותר תנועה לעומק ומשמעת טקטית, ממה שהיה במגרש. במכוניות מסביבנו פרצופים עצובים. אז נכון, היה רע לתפארת אבל אני נהניתי. נראה שגם זוגתי, למרות שלא קיבלה תספורת חינם ממעצב שיער בעל שם עולמי.
זה בדיוק הזמן להשתמש באותו מעבר ויזואלי, עם האפקט המוסיקלי, שיעביר אותנו חזרה למעלה אדומים, לשניות אחרונות לפני שריקת הסיום.

img_2738
אחרי משחק טוב עם המון נשמה והקרבה, כשברקע עידוד צהוב בלתי פוסק, מביסה בית”ר נורדיה את עירוני מודיעין בתוצאה שלוש-אחת. אחרי שלושה מחזורים, עם תשע נקודות של שלמות, היעדים ברורים. ואם יש מישהו שמגיע לו אצטדיון כמו טדי זה ללא ספק לאוהדים של נורדיה.

אז יאללה בית”ר, נורדיה כמובן.

נ.ב
למען שלום בית אני חייב לציין שזוגתי לא באמת חשבה שליכטנשטיין זה מעצב שיער. מה גם שהיא הסתפרה לא מזמן ונראית נהדר.

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח