נורדיה – פעם ארבעים ושבע

דווקא לא היה אכפת לי אם היה נגמר בתיקו. ככה יכולתי לספר לכולם שהספיקה לנו נקודה כדי לעלות ליגה כבר השבוע וגם להרגיש איך זה כשאין הכרעה. הפסד אחד מעצבן ולא הוגן נגד גדרה בתחילת העונה, אם לא מחשיבים את כפר סבא בגביע, יצא לי לחוות. זה מבאס ועושה רע למשך כמה ימים ואז עובר ומחשל. לניצחונות קל מאוד להתרגל, אבל מהיום שאני בנורדיה לא יצא לי לבדוק את מצב הביניים, כי מישהו בקבוצה החליט גם השבוע להעלות את הממוצע והפעם על חשבון פליקס ואביריו המדומים ולשלוח אותם חזרה לבת ים עם שבעה חורים ברשת. על השער הבודד שהצליחו לכבוש הם יוכלו לספר לנכדים שמזמן, לפני המון שנים, הם שיחקו באותה ליגה עם האימפריה הצהובה.
עכשיו נותרו עוד שני משחקים עד סוף העונה ודבר לא ישנה את העובדה שהעניין סגור. חתום. גמור. נעול. תפור. אטום. מהודק. מקובע. יצוק. דבוק. פקוק ובלתי ניתן לשינוי. בית”ר נורדיה בליגה ב’.
היו שפקפקו, זלזלו וטענו שזו תופעה חולפת של אנשים הזויים, בוגדים, שמאלנים, אשכנזים. היו שאיחלו שנתפרק, שלא נשרוד או נחזיק מעמד, אבל מסתבר שאם רוצים, מאמינים ונאמנים לדרך, החלומות מתגשמים ובגדול.
כשיש חבורה של אנשים טובים, העושים לילות כימים, כדי שהאור במנורה ימשיך לזרוח וימשוך אליו חולמים נוספים, שגם רוצים כדורגל נקי, בלי גזענות, בלי אלימות, שרוצים לבוא למגרש עם המשפחה בלי לחשוש לשלומה, שבאים מאהבה לספורט בכלל ולכדורגל בפרט, החבורה הזו הפכה בשביל כולנו את החלום למציאות. את התקווה לדרך.

בית"ר נורדיה
מבחינתי, (ואני מדבר רק בשמי, כי פעם ניסיתי לעשות זאת בשם אחרים אבל זה לא עבד) אף פעם לא הייתי חלק מקהילה כל כך מיוחדת ומגובשת, שמוכנה לקבל כל אחד, אפילו אנשים כמוני. שמחברת את כולנו לשלם הגדול מסך חלקיו.
אין ספק שזה אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לי בשנה וחצי האחרונות, מאז שמאיר הביא אותי לכאן, והרס לי את ימי שישי, וגם כמה באמצע שבוע, מה שאומר שכבר יותר משנה וחצי כמעט, אין לי חיים בצבע שהוא שונה מצהוב.
ועכשיו, אחרי עונה אחת של בנייה והתאקלמות, ועוד בטרם הסתיימה השנייה, הקבוצה מהבירה עושה את המצופה ממנה. יותר לא צריכים להוכיח לאיש שזה אפשרי, והוכחנו זאת בכל שישי. בית”ר נורדיה חיה, נושמת, בועטת והרבה, בעיקר לרשתות של קבוצות יריבות, ומסיימת את דרכה בליגה ג’ בצורה הכי מרשימה ומכובדת שיכולה להיות. איזה כיף להיות חלק מהיסטוריה בהתהוות.
מעניין איך יהיה בעונה הבאה. ליגה ב’ זו כבר ליגה אחרת. כל הטוב שהתרגלנו אליו יהיה הרבה יותר קשה להשגה. אבל זה אפשרי. אנחנו נצליח. נמשיך לגדול ולהתפתח כגוש, כקהילה. קרוב לוודאי יצורפו שחקנים שיחזקו את הקבוצה ויולידו חלומות חדשים. ההצלחות יביאו אוהדים, תומכים. משקיעים, עסקנים ופוליטיקאים שיבקרו במשחקי בית, וסמוך לפריימריז גם במשחקי חוץ. התקשורת תגלה עניין ותסקר בתדירות גבוהה את הנעשה במועדון.
כשנהיה גדולים כולם ידעו עלינו ויפחדו לשחק נגדנו. יקומו לנו אויבים וגורמים עוינים ינסו להשתלט על הקבוצה, על היציע וידיחו את ההנהלה. ואז יום בהיר אחד משחק חשוב יסתיים בתיקו. הלם. משבר. דבר לא הכין אותנו לכך. יתחילו האשמות. יחפשו את האחראים למחדל. הטונים הצורמים יהפכו לקללות, יגלשו לדחיפות ויגיעו לאלימות, שתביא לפילוג. לפיצוץ. כבר לא יהיה כיף כמו פעם וגם לא כל כך בטוח להביא את המשפחה למשחקים, שיגמרו מדי פעם עם פצועים ועצורים, מה שיגרור עונשים, קנסות, רדיוסים ללא קהל והורדת נקודות ואחרי שישרפו את המועדון תתחיל נטישה מסיבית של כאלה שנמאס להם ממה שקורה. לא תהיה ברירה. נקום שוב, נעשה מעשה ונבנה מחדש את בית”ר החדשה חדשה, שתהיה מבוססת על ערכים, כבוד, סובלנות, מסורת וסמל.
נקרא לנו בית”ר ז’בו ירושלים, או משהו כזה ונתחיל שוב מליגה ג’, עמותה, הדסטארט וכל היתר. נערוך טקסים לשחקני עבר של נורדיה, ולא רק במשחקי בית, גם באלה שבחוץ.
אף אחד לא יאמין בנו. יקראו לנו הזויים, בוגדים, שמאלנים, אשכנזים. אבל לא נוותר. נלך עם הלב הצהוב והנשמה. כי כשרוצים ומאמינים הכל אפשרי. בסוף גם נצליח ונטפס במעלה הליגות. נדלג על הבית”ר של טביב והקטמון של טפי, וכל זה רק בגלל שלא חווינו תיקו כמו שצריך. שלא למדנו להתמודד עם חוסר וודאות.
אבל עד שזה יקרה אפשר עוד להציל את המצב. נשארו שני משחקים ותיקו באחד מהם לא ישנה הרבה, או יפגע בעלייה המובטחת, אך יתן לנו מושג איך זה מרגיש כשאין הכרעה, כדי שבבוא היום לא ניתפס בלתי מוכנים.

נ.ב
הקשר בין הכותב לסיפור, או לרצונו לעזוב את נורדיה ולהתחיל הכל מחדש, מקרי לחלוטין. אבל בהחלט יש קשר לשפעת עם שיעול טורדני וקשיי נשימה, שמונעים מהחמצן להגיע למוח, מלווה בחום גבוה, שגורם להזיות וגיבוב של שטויות, גם אם הן נשמעות רהוטות, מנומקות ומנוסחות היטב…

אז אפצ’י בית”ר, נורדיה כמובן.

בית"ר נורדיה

 
   

תגובה אחת

  1. Avatar
    הנורדאי מרחובות

    מועדון הרקורסיות!
    רק חבל שהשמות יגמרו מתישהו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!