נדד אל המיוחד – על החזרה של בייל לטוטנהאם

הסיפור על גארת' בייל וטוטנהאם הוא אחד מסיפורי האהבה הגדולים והמשמעותיים בהיסטוריית הפרמייר ליג. בייל אמנם לא הניף תארים חשובים כששיחק בטוטנהאם, אך הוא זכה לתהילה מקומית רבה בימים בהם לבש את המדים הלבנים שלה. במהלך שש שנותיו בלונדון, הפך הוולשי לשחקן הוורסטילי והעוצמתי ביותר באנגליה, ואף זכה בלא פחות מ-11 תארים אישיים, מתוכם שני תארי כדורגלן השנה בליגה האנגלית.

חזר למקום בו הכל התחיל, בייל (credit to Gareth Bale official Facebook page)

 

בעיני רבים, גארת' בייל הוא הכוכב הגדול ביותר של טוטנהאם בעידן המודרני. יותר מקיין, יותר ממודריץ', יותר מלנון ויותר מלוריס. הוא השחקן העוצמתי, הדינמי, המושלם והשלם ביותר שראה החלק הצפוני של בירת אנגליה בשלושת העשורים האחרונים. בייל, שנשבע אמונים לטוטנהאם, עזב את לונדון רק כשנוצר מצב בו ממדיו האישיים היו גדולים על ממדי המועדון. בייל של קיץ 2013 היה חייב לשחק באחד המועדונים הגדולים בעולם, מה שהפך את המעבר היוקרתי לריאל מדריד למתבקש במיוחד.

עם המעבר למדריד, שנחשב באותם ימים ליקר ביותר בהיסטוריית המשחק, הוולשי החליף את התהילה המקומית בתהילת עולם. הוא כבש שערים חשובים מאד עבור הבלאנקוס במעמדי הגמר של ליגת האלופות והגביע הספרדי והרשית אינספור שערי ליגה נוספים. במהלך הקדנציה שלו בלבן של ריאל מדריד זכה בייל בשתי אליפויות וארבעה תארי ליגת האלופות.

אך למרות כל היוקרה והכבוד בהם זכה, הלב של בייל תמיד נשאר בבירת אנגליה. בחלוף שבע שנים, בייל, שהיה לאחד מהכוכבים הגדולים ביותר בריאל מדריד בשנותיו הראשונות בקבוצה, העביר את החודשים האחרונים במריבות מתוקשרות עם הצוות המקצועי והאוהדים, ובישיבה ממושכת על הספסל בעקבות בעיות משמעת ופציעות. אך למרות זאת, יסכימו כולם שבייל עדיין לא נראה כמו אחד ש"גמר את הסוס". יש לו עדיין מה למכור ברמות הגבוהות ביותר. אז איך בכל זאת הוא מצא את דרכו בחזרה לטוטנהאם?

כבר לא אותו שחקן שהיה פעם? (credit to Gareth Bale official Facebook page)

 

אפשר לומר שהקאמבק נוצר מפני שבייל וטוטנהאם נפגשו איפשהו באמצע. בייל התבגר, חווה פציעות רבות ולמעשה די נפלט מריאל מדריד. העובדה שבצאתו ממתחם האימונים של ריאל הוא סירב להיפרד מרוב אנשי המועדון עמם שיתף פעולה במשך תקופה ארוכה, מצביעה בצורה הטובה ביותר על היחסים הרעועים בין הוולשי לבין אלופת ספרד. בייל היה חייב התחלה חדשה. הוא היה מוכן לעבור לכל קבוצה ומוטב כמה שיותר רחוק ממדריד. כשהגיעה ההצעה לחזור לטוטנהאם כמושאל, בייל עט על ההזדמנות, משל היה הוא עצמו באותה ריצה היסטורית מול ברצלונה בגמר גביע המלך 2014.

מן העבר השני, הצליחה טוטנהאם, בצעדים קטנים ומבלי לזכות בתארים משמעותיים, לשוב לפסגת הכדורגל העולמי. היא בנתה אצטדיון חדש, מינתה את מוריניו למאמן, צילמה בשיתוף עם "אמאזון" סדרת רשת ובעצם עשתה הכל כדי להכין את עצמה לקליטה של שחקנים בעלי רפרטואר מרשים כדוגמת בייל.

 

לאחר שהבנו כיצד החזרה של בייל לטוטנהאם התאפשרה מבחינה מעשית, אפשר לעבור לחלק המקצועי, או במילים אחרות – מהן הציפיות המקצועיות של מוריניו וטוטנהאם מבייל. החיסרון הבולט ביותר של טוטנהאם בעונה החולפת, שגם הוביל בסופו של דבר להדחתה מליגת האלופות על ידי לייפציג, הוא היעדר היצירתיות בהתקפה בכלל ובהתקפות מתפרצות בפרט. סון יונג מין והארי קיין הם אמנם מהשחקנים הטובים בעולם בעמדותיהם, אך מאז עזיבתו של כריסטיאן אריקסן נראה שטוטנהאם איבדה את העוקץ שלה. היא מתקשה להניע את הכדור בחלק ההתקפי ועושה המון טעויות שמובילות לא פעם לאיבודי כדור. האשמים המרכזיים בכך הם ג'ובאני לו סלסו ודלה עלי, שלא מצליחים להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר אריקסן בעמדת הקשר ההתקפי. וכאן בייל נכנס לתמונה.

בייל כאמור, עבר תהליך אבולוציה מרשים למדי בימיו בטוטנהאם, במהלכו נדד מעמדת המגן השמאלי לעמדות הכנף, עמן הוא מזוהה עד היום. אך לא הרבה זוכרים שבמהלך משחקיו האחרונים בלונדון הוצב בייל על ידי מאמנו דאז, אנדרה וילאש בואש, בעמדה מספר 10 – בין ארון לנון וקלינט דמפסי ששימשו כקיצוניים, ומתחת לחלוץ המרכזי ג'רמיין דפו. במהלך 11 משחקיו בעמדה זו, כבש בייל שישה שערים ובישל חמישה נוספים.
אין ספק שהניסוי המוצלח וחסר התקדים של בואש, שתמיד נחשב בעיני מוריניו לקולגה וידיד קרוב, יכול לבוא בחשבון גם עבור "המיוחד" –
מוריניו כבר הציב העונה לא פעם את שחקניו במערך של 4-2-3-1, וכשבייל ישוב לכשירות הוא יכול לשחק בין לוקאס מורה לסון יונג מין כשחקן חופשי (במקומם של דלה עלי או לו סלסו). יחד עם זאת, ספק אם הפורטוגלי, בתור מאמן שדוגל במשחק הגנתי לרוב, אכן ייבחר לאמץ מערך שכולל ארבעה שחקני התקפה ושני קשרים בלבד.

אריקסן, טוטנהאם
השאיר אחריו חלל עצום, אריקסן (Credit to "Tottenham Hotspur" Facebook page)

 

במידה ומוריניו יחליט להציב את בייל בעמדתו הטבעית, עמדת הקיצוני הימני, הוא ייהנה מיתרונותיו הרבים של הוולשי, שאינם קיימים אצל שחקנים אחרים בעמדה זו. כאשר מצבו הבריאותי של בייל תקין, הוולשי עדיף על לוקאס מורה בכמעט כל פרמטר אפשרי. מורה אמנם נחשב לשחקן מהיר שמרבה לחפש את השער, אך בייל מדויק יותר, חזק יותר ובעל בעיטה איכותית יותר ממנו, בעיקר כשמדובר בטווחים רחוקים.

עם דלה עלי או לו סלסו, במערך התקפי יותר או התקפי פחות, במקום מורה או לצדו, דבר אחד בטוח – הניסיון וסט הכישורים הרחב של בייל יכולים להשיב את החדות, העוקץ ולפני הכל את האיכות להתקפתה של טוטנהאם. גארת' בייל חזר, ואתו גם העוצמה של טוטנהאם. כעת, כל מה שנותר מבחינתם של אוהדי הספרס, זה להתפלל שאת הפציעות ואת חוסר המוטיבציה דאג בייל להשאיר מאחוריו, במדריד.

מוריניו
מוריניו. כיצד יבחר לשלב את בייל במערך שלו? Credit to Manchester United facebook page

תגובה אחת

  1. Avatar

    כתבה מעולה!!! מציגה. את כל הזוויות על החזרה של בייל לטוטנהאם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח