נבחרת הגרמנים של כל הזמנים בפרמייר ליג – חלק א' – שוער והגנה

// מאת אלכס שוורצר

הפרמייר ליג התחדשה ב–3 שחקנים גרמנים מבטיחים – קאי האוורץ, טימו ורנר ורובין קוך. הם מצטרפים ל–69 גרמנים שהופיעו בפרמייר ליג מאז שנכנסה לפורמט החדש ב–1992.

במיני פרויקט הזה ארכיב את 11 השחקנים הגרמנים הכי טובים של הפרמייר ליג בכל הזמנים, יחד עם ספסל של 7 שחקנים. כלומר, כמו סגל למשחק רגיל בליגה הזו. השיקולים להרכבת הנבחרת היו לא רק לפי היכולת בליגה, אלא גם שיקולים טקטיים.
בחלק א' נתרכז בשוער ובחוליית ההגנה.

לחלק ב' – קישור והתקפה

לחלק ג' – המחליפים

נבחרת הגרמנים בפרמייר ליג - שוער והגנה

 

שוער – יינס להמאן

קבוצות בפרמייר ליג: ארסנל (2003 – 2008, 2011)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 148 (147 בהרכב)
כמות בישולים בפרמייר ליג: 1
כמות ספיגות בפרמייר ליג: 125
רשתות נקיות בפרמייר ליג: 54

הקדנציה האנגלית של להמאן הייתה השנייה במספר שלו מחוץ לגבולות גרמניה, אחרי שהראשונה הסתיימה בכישלון במילאן ב – 1998. להמאן גדל בשאלקה וזכה איתה בגביע אופ"א בעונת 1996/97. אחרי החזרה ממילאן, הוא חתם דווקא אצל היריבה המרה בורוסיה דורטמונד, במדיה יזכה באליפות בעונת 2001/02, אך עונה אחר כך יחווה ביחד עם כל קבוצה ירידה ביכולת האישית.

במקביל ארסנל בדיוק חיפשה תחליף הולם לדיוויד סימן הותיק, שהגן על שערה במשך 13 שנים והחליט לעזוב למנצ'סטר סיטי. הפור נפל על להמאן המנוסה ועם נתונים מצוינים לשוער (גובה: 190 ס"מ, משקל 87 ק"ג). הוא השתלב נהדר מן הרגע הראשון בקבוצה שכבר רצה מצוין שנתיים. הכריזמה, אגוצנטריות ומנהיגות ייצבו את ההגנה של ארסנל והוסיפו לה ביטחון עצמי. כבר בעונתו הראשונה של להמאן ארסנל זכתה באליפות המיתולוגית ללא הפסד ואילו השוער הגרמני לא פספס דקה בליגה, בליגת האלופות ובגביע. הוא שמר על רשת נקיה ב – 15 משחקי ליגה(ראשון יחד עם ואן דר סאר מפולהאם) וספג 26 שערים בלבד.

בעונתו השנייה 2004/05 הוא חווה ירידה מסוימת ביכולת ואף הודח מהשער לטובת השוער הדי אלמוני מנואל אלמוניה, אך השינוי לא החזיק מעמד יותר מדי זמן, שכן הספרדי ביצע בעצמו טעויות. להמאן חזר יותר בטוח בעצמו ואומנם בליגה כבר אי אפשר היה להשיג את צ'לסי, אך הוא הביא במו ידיו את הגביע לארסנל, כאשר הצטיין בגמר המאופס מול מנצ'סטר יונייטד ואף הדף את הפנדל של סקולס בבעיטות ההכרעה. לדעת רבים זה היה משחקו הכי טוב של להמאן בעונה הזו.

 

בעונת 2005/06 ארסנל רק ברגע האחרון השתחלה לטופ 4, אך מבחינה אישית זו הייתה עונה מצוינת ללהאמן, שבפעם השנייה עמד בשערה של ארסנל בכל 38 משחקי הפרמייר ליג ורשם 82% הצלות, אך הדובדבן שבקצפת הייתה יכולתו בליגת האלופות – כאשר הוא לא ספג אף שער במפעל הזה באותה העונה ב – 8 משחקיו, כאשר 7 מהם היו בשלבי הנוק אאוט, כולל הצלת פנדל של ריקלמה מויאריאל בגומלין חצי גמר בספרד ובכך מנע הארכה. בגמר מול ברצלונה כזכור הוא קיבל כרטיס אדום ישיר בדקה ה – 18 כאשר התוצאה מאופסת ובכך הפך לשחקן הראשון שמורחק בגמר הצ'מפיונס ולשוער היחיד עד היום. סך הכל הוא שמר על רשת נקיה במשך 853 דקות רצופות בליגת האלופות ובכך שבר שיא. הוא נבחר לנבחרת המצטיינים של ליגת האלופות באותה עונה וזכה בפעם השנייה בשוער העונה של אופ"א (פעם ראשונה שזה קרה היתה ב–1996).

עונת 2006/07 הייתה האחרונה של להמאן בתור שוערה הראשון של התותחנים ולמרות שמועות על עזיבה הוא החליט להמשיך גם לעונת 2007/08 בה כבר שימש כשוער שני. קצת לפני יורו 2008 הוא עזב את ארסנל בתום החוזה וחתם בשטוטגארט וכעבור עוד שנתיים תלה את הכפפות, אך במרץ 2011 ארסנל סבלה מבעיית פציעות שוערים ולהמאן החליט לענות בחיוב להצעה של ונגר לחזור מפרישה ולהצטרך לסגל עד תום העונה. כשאלמוניה נפצע במהלך החימום לקראת משחק ליגה נגד בלקפול בחודש אפריל, להמאן בן ה – 41 נכנס לשער ובכך הפך לשחקן הכי מבוגר של ארסנל בפרמייר ליג וכיום הוא מקום שמיני בכל הליגה בקטגוריה הזו.

ללא ספק להמאן איתחל מחדש את הקריירה שלו בארסנל וקיבל את ההכרה של שוער מהטופ העולמי. בזכות הופעותיו של ארסנל הוא הדיח את אוליבר קאן משער הנבחרת ועמד בו בגביע קונפדרציות 2005, המונדיאל הביתי ב – 2006 וביורו 2008.
לראיה, עד לחתימה בארסנל ללהמאן היו 16 הופעות בלבד בנבחרת(רובן במשחקי ידידות וגם בגביע קונפדרציות 1999) ואילו עד תום הקריירה הוא צבר 61 כאלו. בארסנל התגעגעו ללהמאן עוד הרבה שנים והתקשו למצוא לו תחליף הולם.

ינס להמן
Credit to "Jens Lehmann" Facebook page

 

מגן שמאלי – כריסטיאן ציגה

קבוצות בפרמייר ליג: מידלסברו(1999 – 2000), ליברפול(2000- 2001), טוטנהאם הוטספור(2001 – 2004)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 92 (85 בהרכב)
כמות שערים בפרמייר ליג: 14
כמות בישולים בפרמייר ליג: 18

דלילות רבה נרשמה בעמדת המגנים השמאליים הגרמנים בפרמייר ליג, לכן בחרתי בציגה שהרבה לשחקן וינגבק שמאלי וגם קשר שמאלי, אך גם יצא לו לשחק כמגן בקו הגנה של 4.

כריסטיאן ציגה נולד בברלין והגיע לבאיירן בגיל 18 וכעבור שנה בלבד כבר חרש באופן קבוע את האגף השמאלי של מועדון הפאר הבווארי והפך לאחד הוינגבקים המובילים בבונדסליגה. בגיל 21 הגיע לנבחרת הבוגרת ובשורותיה זכה ביורו 1996. במדי באיירן זכה ב – 2 אליפויות(1993/94, 1996/97) ובגביע אופ"א(1995/96). כמו הרבה גרמנים לפניו הוא החליט לרדת דרומה לאיטליה ב- 1997 וחתם במילאן במדיה זכה בסקודטו בעונת 1998/99. סוף שנות היה גם תחילת השגשוג הכלכלי של פרמייר ליג, ומועדונים לטשו יותר ויותר עיניים לעבר הכוכבים זרים. מידלסברו כבר ב – 1996 הדהימה את עולם הכדורגל עם החתמתם של פבריציו רבאנלי וז'וניניו פאוליסטה. בקיץ 1999 הם שילמו 4 מיליון פאונד עבור ציגה. עונת הבכורה שלו בפרמייר ליג אפשר להגיד גם הייתה הכי מרשימה מבחינה האישית, כשמעמדה של וינגבק/מגן שמאלי הוא הרשית 6 פעמים בליגה ובישל אותה כמות שערים.

בקיץ 2000 ליברפול שילמה עליו כבר 5.5 מיליון פאונד, אך קדמה לכך מיני שערוריה, כשהמועדון פנה לגרמני ללא ידיעתה של מידלסברו. הקבוצה מצפון-מזרח התלוננה בהתאחדות וליברפול חטפה קנס, אך זה לא מנע את השלמת העסקה. ליברפול בנתה על יכולת ההגבהה שלו וגם על נסיונו הבינלאומי הרב, אך ציגה לא הצליח התאקלם בצורה מיטבית וגילה חולשה מיוחדת במשחקים הגדולים. הוא עדיין שותף לעונה קבוצתית מוצלחת שהסתיימה בזכיה בטרבל הקטן(גביע, גביע הליגה וגביע אופ"א), כאשר ציגה שותף ב – 32 משחקים בכל המסגרות (20 מתוכם בהרכב), כבש פעמיים ובישל 6 שערים. בפרמייר ליג עצמה הסתפק ב – 16 משחקים בלבד, בהם כבש שער אחד ובישל עוד שניים.

ליברפול התאכזבה ממנו די מהר ומכרה אותו כעבור עונה אחת לטוטנהאם במחיר הפסד של 4 מיליון פאונד. הוא רשם במדי התרנגולים 47 משחקי פרמייר ליג בלבד ב – 3 עונות והסיבה לכך פציעה איומה שספג בבוקסינג דיי של 2002 במשחק מול צ'ארלטון. אחרי המשחק שריר הירח שלו התנפח פי 2 מגודלו הטבעי וציגה הובהל באופן בהול לבית חולים שם בניתוח חירום הצילו את רגלו הימנית מכריתה. תוצאות הניתוח השפיעו רבות על המשך הקריירה וציגה שלא שיחק אחר במשך 13 חודשים, לא הצליח להתגבר על הפציעות ופרש ב – 2005 אחרי עונה אחת בבורוסיה מנשנגלדבך. בכל זאת הוא כבש שער זכור בוייט הארט ליין בדרבי צפון לונדון נגד ארסנל בדצמבר 2002 בבעיטה נהדרת לחיבורים. המשחק נגמר בתיקו 1:1.

 

מגן ימני – מרקוס באבל

קבוצות בפרמייר ליג: ליברפול(2000 – 2003), בלקברן רוברס(2003 – 2004)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 67 (63 בהרכב)
כמות שערים בפרמייר ליג: 6
כמות בישולים בפרמייר ליג: 6

מרקוס באבל הרגיש הכי נוח בעמדת הבלם, אך במידת הצורך יכל לשחק כמגן ימני. הוא זוכה לעדיפות על פני מגנים ימניים טבעיים ששיחקו בפולהאם – מוריץ פולץ וסאשה ריטר, בעיקר בגלל עונה אחת בולטת שלו 2000/01.

באבל הכיר מצוין את השחקן מלמעלה, כריסטיאן ציגה, אך בניגוד אליו היה יליד מינכן ושיחק בבאיירן כבר מגיל 9. הוא ערך את הבכורה בקבוצה הבוגרת בעונת 1991/92 אך לא תחילה לא הצליח להשתלב ונשלח להשאלה בת שנתיים בהמבורג. אחר כך במשך 3 שנים הוא שיחק באופן קבוע לצידו של ציגה הן בחוליית ההגנה של באיירן והן בחוליית ההגנה של הנבחרת.

באבל הגיע לליברפול בקיץ 2000 בתור בוסמן ואחרי שהפך לאחד משחקנים הגרמנים המעוטרים ביותר בשנות התשעים עם 3 זכיות בבונדסליגה, גביע אופ"א, שני גביעי גרמניה ו -3 גביעי ליגה במדי באיירן וזכיה ביורו 1996 במדי הנבחרת. ברגע האחרון ריאל ניסתה "לחטוף" אותו, אך הוא כבר נתן את המילה שלו לאנשי המרסיסייד. בניגוד לחברו הגרמני בצד השמאלי של ההגנה, באבל השתלב נהדר בקבוצתו החדשה והחמיץ רק 3 משחקים מתוך 63 של הקבוצה בעונת הטרבל הקטן 2000/01. באבל עבד גם בהגנה וגם ידע לתמוך בהתקפת הקבוצה. הוא כבש 3 שערים ובישל עוד 3 בפרמייר ליג וכבש גם את שער הראשון בגמר גביע אופ"א המטורף נגד דפורטיבו אלאבס וכמו ציגה זכה בפעם השנייה במפעל הזה.

באבל ציפה להתחיל עונה חדשה והסטורית מבחינת המועדון בליגת האלופות, אך הכל התהפך באוגוסט 2001, כאשר במשחקי ליגה נגד ווסט האם ובולטון הוא הוחלף בגלל שפשוט סבל מקוצר נשימה. עד מהרה הרופאים גילו שהוא סובל מתסמונת גאיירן – בארה, אשר פוגעת במערכת העצבים וכתוצאה מכך גם בדרכי הנשימה. באבל נאבק בצורה אמיצה נגד המחלה וחזר למגרשים אחרי 15 חודשים (כשבחלק מתקופת ההחלמה הוא בכלל התנייד בכסא גלגלים). כמובן שהתסמונת פגעה בסיבולת שלו ובפרט בכושר הגופני.

בעונת 2002/03 הוא שותף ב – 8 משחקים בלבד בכל המפעלים (רק פעמיים בפרמייר ליג) וגם היו לו תקריות עם הוייה, מה שהוביל בסופו של דבר להשאלה לבלקברן בעונת 2003/04 שם הוא כבש פעמיים ב- 25 משחקי ליגה בטרם חזר לשטוטגארט, במדיה אף הספיק לזכות באליפות בעונתו האחרונה בקריירה – 2006/07, אך במהלכה שותף רק ב -2 משחקי ליגה.

בלם – רוברט הות'

קבוצות בפרמייר ליג: צ'לסי(2002 – 2006), מידלסברו(2006 – 2009), סטוק סיטי(2009 – 2015), לסטר סיטי(2015 – 2018)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 322 (288 בהרכב)
כמות שערים בפרמייר ליג: 21
כמות בישולים בפרמייר ליג: 7

רוברט הות' העביר את כל הקריירה המקצוענית שלו באנגליה ולכן זה לא מפתיע, שהוא גם מלך ההופעות של הפרמייר ליג מבין השחקנים הגרמנים.

הות' הגיע לאקדמיה של צ'לסי בקיץ 2001 ובמחזור האחרון של עונת 2001/02 ערך את הבכורה בקבוצה הבוגרת תחת הדרכתו של קלאודיו ראניירי. הוא התחיל לקבל קרדיט יחסית רציני בעונת 2003/04 במהלכה שותף ב – 16 משחקי ליגה, אך הייתה וז כבר עונתו הראשונה תחת האוליגרך רומן האברמוביץ' שהתחיל להשקיע ברכש יקר והתחרות עלתה. בקיץ 2004 גם עזב ראניירי והגיע מוריניו. גם בגלל פציעות וגם בגלל שבעמדת הבלמים היו לצ'לסי אז שחקנים מובילים כגון טרי, קרבליו וגאלאס, הות שותף ב -23 משחקי ליגה בלבד בשתי עונות האליפות 2004/05, 2005/06.

הות שלא שוחרר לבאיירן בקיץ 2005, נמכר שנה אחר כך למידלסברו תמורת 6 מיליון פאונד. הוא דשדש עם הקבוצה בליגה עד לירידתה ב – 2009. אחרי 4 משחקים בצ'מפיונשיפ, סטוק סיטי רכשה אותו תמורת 5 מיליון פאונד. הות' מאוד התאים לכדורגל הפיזי של סטוק סיטי בהדרכתו של טוני פיוליס והיה בעל נתונים אישיים מושלמים לכך ובמשך 5 שנים לא היה לו תחליף במרכז ההגנה לצידו של שואוקרוס, כאשר לעיתים נדירות הוא אף שיחק כמגן ימני. סך הכל הוא ערך 149 הופעות פרמייר ליג במדי סטוק, מקום תשיעי בקטגוריה הזו בין שחקני המועדון בליגה הזו.
לקראת סוף הקדנציה שלו בסטוק פציעות התחילו להטריד אותו והורידו את המניות שלו בקבוצה אחרי שאיבד את המקום בהרכב. בפברואר 2015 לסטר סיטי שנראתה כחסרת סיכוי ממשי לשרוד בפרמייר ליג, שאלה אותו עד לתום העונה וזה התברר כרכש בינגו שייצב את הגנת השועלים ולבסוף כידוע הם שרדו אחרי סדרת נצחונות אדירה בעשרת המחזורים האחרונים.

 

המנג'ר נייג'ל פירסון רצה להפוך את ההעברה לקבועה בתום העונה, מה שגם קרה אחרי שלסטר שילמה 3 מיליון פאונד, אך כעבור מספר ימים פירסון עזב אחרי פרשה מביכה של בנו. נראה שהות' רק הרוויח מכך, שכן במקום פירסון הגיע ראניירי – מנג'ר כל כך מוכר לגרמני. אף אחד לא יכל לשער את העתיד לקרות, וגם את התנופה המחודשת בקריירה של הות', שללא ספק נתן את עונתו הגדולה ביותר והיה שותף מלא לאליפות המדהימה וההסטורית של לסטר. הוא פספס 3 משחקי פרמייר ליג בלבד (בגלל השעיה) ויצר צמד ברזל במרכז ההגנה יחד עם הקפטן ווס מורגן והמגנים סימפסון את פוכס. לשיאו הגיע במשחק העונה באל איתיחד נגד מנצ'סטר סיטי כאשר הות' כבש צמד גדול בניצחון 3:1 שאיפשר לשועלים לפתוח פער של 6 נקודות בפסגה, משחק שאחריו הם כבר לא הסתכלו לאחור. הות' הפך לשחקן השביעי בלבד שזוכה באליפות פרמייר ליג במדי שני מועדונים שונים, ובאליפות הזו היה לו חלק משמעותי הרבה יותר מהאליפויות עם צ'לסי.

בעונת 2016/17 חלה נסיגה גדולה של לסטר בליגה, ממש עד לקו האדום, מה שעלה גם במשרתו של ראניירי, אך השועלים עשו חיל בליגת האלופות כאשר הגיעו עד לרבע גמר, שם נתנו קרב לאתלטיקו מדריד. הות' שותף ל – 8 משחקים בקמפיין. מעשית זו הייתה עונתו האחרונה בקריירה, שכן את עונת 2017/18 הוא החמיץ במלואה בגלל פציעות בקרסול ובברך. בינואר 2019 הוא תלה את הנעליים. הות' יכול להיות בהחלט גאה בקריירה שלו, כאשר הוא הצליח להגיע לשיאו בשלב יחסית מאוחר שלה והיה חלק אינטגרלי מהנוף של פרמייר ליג למעשה במשך 14 עונות.

רוברט הות', לסטר
Credit to "Leicester City Football Club" Facebook page

 

בלם – פר מרטזאקר

קבוצות בפרמייר ליג: ארסנל(2011 – 2018)
כמות משחקים בפרמייר ליג: 156 (152 בהרכב)
כמות שערים בפרמייר ליג: 6
כמות בישולים בפרמייר ליג: 1

ניתן לומר שפר מטרזאקר הוא השחקן שפתח את ה"עידן הגרמני בארסנל" בעשור הקודם. פר הגיע לאנגליה במעמד של בלם מוביל בבונדסליגה (שם שיחק בהאנובר וורדר ברמן) ובנבחרת גרמניה, בה היה חלק מרכזי מהדור החדש שטופח לקראת המונדיאל הביתי ב – 2006. במשך 10 שנים היה בלם פותח בנבחרת, במדיה ערך 104 הופעות ושיחק ב- 3 מונדיאלים ושני טורנירי יורו.

ארסנל רכשה אותו מיד אחרי התבוסה המחרידה באולד טראפורד 8:2 באוגוסט 2011 וזמן קצר אחרי שנפרדה מססק ונאסרי. אז בימים האחרונים של החלון התותחנים העמיסו בפאניקה 5 שחקנים ב"עגלת הקניות" שלהם בתקווה שלפחות מישהו מהשמות הבאים יעזור להציל את העונה: יוסי בניון, צ'ו יונג פארק, אנדרה סאנטוס, מיקל ארטטה ומרטזארק עצמו. כדי לרכוש את הגרמני, ארסנל נפרדה מ – 8 מיליון פאונד ונתנה לו מיד את הספרה 4 שפינה ססק. מרטזאקר היה אחד השחקנים הכי גבוהים באירופה (198 ס"מ) והוא נאלץ להתאקלם מהר לליגה החדשה מפני שחוליית ההגנה החלשה ממילא, סבלה מהרבה פציעות, מה שהקשה לחבר ציוות אחד קבוע. בפברואר 2012 פר עצמו נפצע בקרסול וגמר את העונה.

ארסנל התגברה על פתיחה רעה והצליחה לסיים בטופ 4 ואילו מרטזאקר הפך למעוז ההגנה שלה והפסיד ב – 3 העונות הבאות רק 10 משחקי פרמייר ליג. הוא כבש את שער הבכורה שלו בארסנל בנובמבר 2012 בניצחון גדול 5:2 בדרבי על טוטנהאם באמירייטס ושערו השני היה בדרבי הזה בסיבוב השני(מרץ 2013) בו ארסנל הפסידה 2:1 בוייט הארט ליין.

 

החל מעונת 2015/16 מרטזאקר התחיל לסבול מסדרת פציעות, הקשה שבהן הייתה במשחק קדם עונה מול לאנס ביולי 2016, כאשר הוא נפצע בברך. למרות זאת הוא הפך לקפטן הרשמי של ארסנל, בעקבות פרישתו של ארטטה. מרטזאקר שיחק רק בשני המשחקים בעונת 2016/17, בראשון שבהם נכנס כמחליף במחזור האחרון של העונה נגד אברטון ובשני להפתעת כולם פתח בהרכב ארסנל בגמר הגביע מול צ'לסי. כמו קפטן אמיתי הוא נתן את אחת ההופעות הגדולות ביותר שלו במדי ארסנל ואפילו זכה לשבחים רבים מצד המאמן הקבוצה המפסידה, אנטוניו קונטה, שהגדיר את ההופעה "כדוגמא למקצוענות מדרגה הגבוהה ביותר שממנה שחקנים צעירים צריכים ללמוד". ארסנל ניצחה 2:1 ומרטזאקר זכה בגביע האנגלי השלישי שלו, ושני בתור קפטן.

אחרי 12 הופעות בכל המסגרות בעונת 2017/18 מטרזאקר תלה את הנעליים. משחקו האחרון בקריירה, היה גם משחקו האחרון של ונגר בתור מנג'ר ארסנל – ניצחון 5:0 על ברנלי באמירייטס. בניגוד למג'ר הצרפתי, פר נשאר במועדון כשהתחיל לאמן באקדמיה ובהמשך שימיש כעוזרו של פרדי ליונגברג עת שעבד בתור מאמן זמני של התותחנים.

על אף איטיותו, מרטזאקר ללא ספק היה אחד הבלמים המובילים של העשור הקודם בליגה. הוא היה מצוין במשחק הראש ובמציאת מיקום נכון והיה גם בעל מסירה טובה. הוא שיחק בתקופה יחסית מורכבת של ארסנל, וסמלי משהו שהמועדון הפסיק להעפיל לליגת האלופות, עת שמרטזאקר התחיל להיעדר לתקופות זמן ארוכות.

לחלק ב' – קישור והתקפה

מקורות:

https://www.premierleague.com/matchweek/5665/bloghttps://fbref.com/en/

https://fbref.com/en/

פר מרטסאקר, ארסנל
Credit to "Per Mertesacker" Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח