מתרגלים הנאת כדור – סיכום מחזור 21 בליגת העל

במחזור הזה לא היה יותר מדי כדורגל. כלומר, המשחקים כן שוחקו, אבל השחקנים אפעס לא ממש באו לשחק. אני אומר זאת כל הזמן ואחזור על זה שוב: אין בי ציפייה לראות משחקים ברמת כדורגל מהטובות באירופה. אני ריאלי. אני כן מצפה לרמת כדורגל סבירה. לא ביחס לאירופה, אלא ביחס לרמת הכדורגל הכללית בישראל. הבעיה היא שגם את זה אנחנו לא מקבלים לרוב והמחזור הזה היה מחריד ברמתו. אז נאמר, מילא, לפחות ננוחם בשערים. יש משחקים בהם רמת משחק נמוכה מביאה למשחק רב שערים. לא בליגת העל הישראלית. כאן משחקים ברמה נמוכה נתמכים ברמה אפסית של כיבושים.
אני לא רוצה להאשים אף אחד שקשור במישרין או בעקיפין לכדורגל, אלא רק להזהיר. לא משנה כמה העטיפה תהיה נהדרת, זוהרת, נצנצים, זיקוקים, איפור כבד וגרפיקה מרשימה. בסוף כל לילה כשהכדורגל הישראלי מוריד מעצמו את אותם כיסויים מרשימים, הוא נותר נקי ועירום מול המראה והבבואה שצופה בו בחזרה היא זקנה, רעה, מכוערת, חסרת כל ייחוד, שהדבר הטוב היחיד שיש בה אלו הם האוהדים וכשהם נכנסים למיטה, הם עוצמים את העיניים, מדמיינים את אהובתם עם כל עיטוריה ואיפורה, מסובבים את הגב ונרדמים. לפחות עד השבת הבאה.

מתרגלים הנאת כדור
Credit to “Maccabi Haifa FC” Faebook page

כיאה למחזור כזה הפעם אסכם את ארבעת האירועים המוזרים/ תמוהים/ משונים/ מביכים שקיבלנו מהמחזור הנוכחי.
יאללה כדורגל (סוג של).

  1. התרנגול במעצר – ללא ספק האירוע הכי ביזארי של המחזור. אמ; לק למי שפספס: אוהד הגיע עם התרנגול (קמע מיתולוגי) של בני יהודה למשחק נגד בית”ר י–ם. האיש והתרנגול עוכבו לחקירה והאיש הורחק מהמגרשים לשבועיים. לתרנגול שלום.
    התרנגול הוא אולי זה שסובל הכי הרבה מההחלטה לעזוב את שכונת התקווה. לא נותנים לו שום כבוד. ככה זה בכדורגל הישראלי, לא זוכרים את סמלי העבר. אם נתעלם רגע מהעניין של צער בעלי חיים, אז אין דבר יותר נפלא מהקמע הזה בכדורגל שלנו. התרנגול הזה מרגש אותי הרבה יותר מאותן בובות ספק קמעות שיש לכל קבוצה. בטח כשאני מציב אותו מול הזרעון של מכבי חיפה או הראסטה מאן של מכבי ת”א. אני חש צורך להוסיף בצורה פופוליסטית שלא ראיתי את המשטרה עוצרת את איוב קרא אחרי ששחט 68 (או משהו דומה) בע”ח אחרי שמונה לשר (ועוד בלי תיק!), הרי זאת האמונה שלו. ובכן, זאת האמונה של אוהדי בני יהודה. תנו לתרנגול לקרקר!
    תגובתו של התרנגול לאירועים: “לצערי, עצרו אותי לחקירה על לא עוול בכרבולתי, אך אם השוטרים חשבו שאני אפרוח צעיר הוכחתי להם שאני גבר אמיתי. שיטות החקירה של המשטרה שכללו פיזור גרגרים וזרעונים על השולחן כדי להוציא ממני דגימת די.אנ.איי, הן שיטות שכבר פסו מהעולם. כמו כן, השוטר איים עלי שהוא ישבור לי את הביצים וסוג זה של שיח לא מקובל עלי. מה עוד שאצלנו בבית אשתי היא זאת עם הביצים. לסיום ברצוני להתנצל בפני החוקר. לאחר שכיוון עלי פנס ישר לתוך העיניים, הייתי בטוח שהשמש עלתה וקראתי קוקוריקו מטורף שהביא לפגיעה אנושה בביצים של השוטר. כנראה שיצאו לו אפרוחים. סליחה.”
  2. דחייה מאוחרת – שחקני הפועל ת”א וכפ”ס כבר עלו למגרש אחרי חימום ארוך לקראת עוד משחק גורלי עבור שתיהן. המתח באוויר, השחקנים דרוכים, רק רוצים להתחיל לשחק כדי להשיג עוד אפס אפס משמים. ואז חמש דקות לפני פתיחת המשחק השופט מוריד את כולם לחדרי ההלבשה כי בחוץ ישנם תורים ארוכים ומסודרים להפליא (באמת! חייבים לראות!) של אוהדי הפועל ת”א שעדיין לא נכנסו למגרש. לא ברור בעליל מה כל כך קשה להכניס 1,500 אוהדים ליציע בזמן סביר. גם אם כולם הגיעו רבע שעה לפני הפתיחה והם לא כי רובם פשוט עמדו ארבעים דקות ויותר כדי להיכנס.
    אני מסכים לחלוטין עם ההחלטה לדחות את המשחק גם אם זה בחמש דקות, אבל בחייך שופט/משקיף/שוטר/מפקד אירוע היה כל כך קשה לקבל את ההחלטה הזאת לפני שהם יצאו למגרש? הייתם חייבים לחכות שהם יעלו ורק אז לדחות?
    תודה שהתחשבתם באוהדים שנשארו בחוץ באשמתכם, אבל מה השחקנים אשמים?

    מתרגלים הנאת כדור
    Credit to “Hapoel Tel Aviv FC” Facebook page
  3. הסמנכ”ל העצור – נישאר במשחק של כפ”ס מול הפועל ת”א, אך הפעם נעלה לאנשי המנהלה. סמנכ”ל כפ”ס, גיא בלום, נאזק ונלקח למעצר אחרי עימות עם שוטר. האגדה מספרת ששוטר עם חמגשית הסתיר לסמנכ”ל את המגרש. מפה לשם זה הדרדר במהירות יותר גבוהה ממהירות הריצה של מיפ מיפ והסתיים באזיקים על ידיו של גיא בלום. אני לא שופט ואין לי מושג מה גרסת המשטרה לעניין, אבל יש פה חוסר הבנה בסיסית של האנשים עם הכוח, השוטרים. אם יש לכם כוח, זה לא אומר שאתם צריכים להשתמש בו. זה לא מוציא אתכם טובים או חזקים או צודקים.
    או כמו שאמר אריאל שרון: “גם איפוק הוא מרכיב של כוח”.
  4. ההגנה של בני יהודה – מישהו יודע אם היא קיימת ומוחשית או שאולי היא עדיין נמצאת במצב של מחקר מדעי והוכחות? השער של שכטר מול הזהובים היה מבוא לאיך לא מייצרים משחק הגנה כדי להישאר בליגה. טעויות על גבי טעויות תוך מספר שניות, זה אפילו יותר גרוע מריאיון של דויד ביטן סותר את עצמו ואת דעותיו בתוך אותה תשובה. שהוא נותן.
    בקיצור, ההגנה של בני יהודה מחלקת מתנות ואנחנו עדיין לא בפסח. מעניין אם בפסח בני יהודה עדיין תהיה שייכת לליגת העל או שכבר תשקע בבור תחתית אפל שנקרא גם “הליגה הלאומית”.
    זה יהיה עצוב. בעיקר בגלל פדרו. וגם בגלל התרנגול. אני מקווה שלא ישחטו אותו.
  5. קושיות המחזור
    # קאסיו פרננדס כבר הצליח להבין איפה אורי מגבו נמצא?
    # איך אחרי ינואר בית”ר י – ם נותרה רק עם שכטר כחלוץ?
    # האם התנועה של קיארטנסון ברחבה נחשבת כפטנט?
    # אם לא, מתי יתחילו ללמד את התנועה הזאת במחלקות הנוער?
    # אוגו יצר תלמים בגבו של טב”ח אולי כי הוא מכין אותו לזריעת קיץ?
    # צריך להתחיל לספור את מכבי פ”ת כמתמודדת על האליפות?
 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח