מסע אצטדיונים עולמי – חלק ה’ – על רקע פסל של אאוזיבו הגדול, נמצא איצטדיון האור

איתי ארד אוהב לנסוע למשחקים בעולם. במהלך החודשים הקרובים הוא יתן את הזווית שלו על אוהדים שנוסעים לראות משחקים בחו”ל ולספר את הסיפור במלואו – איך קנו כרטיסים, איך הגיעו לאיצטדיון, באיזה ברים שתו בירה, מה התנאים באיצטדיון ועוד – וכך ליצור מרכז מידע למבקרי איצטדיון ומשחקים בעולם. מוזמנים להצטרף למסע!

בנפיקה אלופות
credit to “Sport Lisboa a Benfica” facebook page


שנת 2016 היתה שנה טובה לכדורגל בפורטוגל. הנבחרת הלאומית זכתה באליפות אירופה אחרי ניצחון בגמר על מארחת הטורניר וגם הקבוצות הבכירות בליגה המקומית, בנפיקה ופורטו, הצליחו להעפיל לשמינית גמר ליגת האלופות, אבל לא מעבר לזה.

באותה שנה בחודש דצמבר קבעה ההגרלה כי בנפיקה, בכדי להגיע לשלב רבע הגמר, תתמודד נגד דורטמונד והיא תהיה הראשונה לארח בין השתיים. כשאתה חושב על יעדים עסיסיים באירופה פורטוגל פחות מסקרנת אותך, אבל כשמדובר בכדורגל שום דבר לא מעניין. ארגנו שלושה חברים ויצאנו למסע.


כרטיסים למשחק

את הכרטיסים למשחק רכשנו דרך אתר המועדון הרשמי בחלק השני של הפצת הכרטיסים (בחלק הראשון מפיצים את הכרטיס למנויים ואוהדים שהם חברי מועדון). כרטיס לטבעת התחתונה במרכז המגרש ב”אצטדיון האור”, שהוא אצטדיונה הביתי של בנפיקה, עלה 50 יורו בלבד. נסענו לשבוע ימים כדי ליהנות גם מיופיה של ליסבון וסביבתה. בכל זאת, הנקודה המערבית ביותר באירופה נמצאת לא רחוק מליסבון.


יום המשחק

ביום המשחק הסתובבנו במרכז העיר וספגנו אווירה כמו שהאוהדים באירופה יודעים לספק. כולם מסתובבים עם חולצות האדומות של המועדון. פגשנו שם מספר אוהדים של דורטמונד, שסיפרו לנו שהם כל שנה בוחרים להצטרף למשחק חוץ אחד של קבוצתם האהודה ונוסעים ללוות אותה. חקרנו, פטפטנו, התעניינו ושמענו לא מעט סיפורים מהאוהדים הגרמנים תוך כדי אכילה של עוגת שוקולד. כולם היו מבסוטים.

יצאנו אל האצטדיון שעתיים לפני תחילת המשחק, אליו הגענו ברכבת התחתית של העיר. ישנה תחנה ממש סמוכה לאצטדיון ובכללי התנאים היו מאוד נוחים. במרחק של כמה מטרים מהתחנה אפשר למצוא את קניון קולומבו שצמוד לתחנה רכבת. מקום מעולה לתפוס משהו לנשנש ולשתות בירה וכך כמובן עשינו. אז אחרי שתיית בירה מקומית טובה בשם SAGRES התחלנו ללכת לכיוון האצטדיון כאשר כל הדרך מלאה בדוכני אוכל ושתייה וכמובן הפריטים של בנפיקה. את המסע לאיצטדיון אתה עושה בשיירה יחד עם אוהדים רבים שלובשים את חולצות המועדון ומחממים את הגרון בדרכם אל היציע.

לאחר מספר צילומים על רקע האצטדיון וליד הפסל של אאוזביו גדול שחקני בנפיקה ופורטוגל בפרט ששיחק במועדון בין השנים 1960-1975 – נכנסנו אל האצטדיון. היתה אווירת חג באצטדיון והקהל לא הפסיק לשיר לרגע תוך שהוא מנופף בצעיף היוקרתי. לפני תחילת המשחק היה הטקס הקבוע של הקבוצה שבו הם משחררים את הנשר המפורסם ביותר בכדורגל לחוג סביב האצטדיון (אותו נשר מופיע גם כפסל ענק מחוץ לאיצטדיון) ואחר כך החלה המנגינה הידועה של ליגת האלופות.

במשחק עצמו בנפיקה שיחקה מצוין וניצחה את דורטמונד 1-0 משער של מיטרוגלו לעיני 55,000 צופים. הנצחון הושג בזכות יכולת טובה של הקבוצה ובעיקר בזכות השוער המצוין אדרסון, שעצר גם פנדל במשחק. בסיום של אותה עונה בנפיקה קיבלה הצעה בסך 40 מיליון יורו ממנצסטר סיטי כדי לקבל את השוער וכמובן שהיא לא יכלה לסרב.

היציאה מהאצטדיון היתה חלקה ומהירה. מי שלא יודע, איצטדיון האורנבחר בשנת 2014 לאיצטדיון הכי יפה באירופה. כל כולו מסמל שקיפות ואור ובאותה שנה הוא גם אירח את גמר ליגת האלופות. חזרנו ברכבת התחתית אל מלוננו שבמרכז העיר מרוצים מחווית כדורגל מהנה באצטדיון מדהים.

לשאר הטורים בסדרה

לינק למשחק: 

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח