// מאת אלכס שוורצר

משחק העונה המהנה שראינו זה עתה ינותח עוד רבות ועד לפרטי פרטים מבחינה מקצועית, אך הטור הזה יעסוק בשורש ההבדל בין המועדונים, שלדעתי גם מסביר את התוצאה בסיום. מכבי ת"א ניצחה היום ובכלל נמצאת מעל מכבי חיפה כל כך הרבה שנים לא בגלל יתרון כלכלי, הוא לא כזה גדול (זו לא פריז מול יתר הצרפתיות, רחוק מכך), אלא בגלל תרבות ניהולית.

אתם תגידו אבל רגע, אין לה אפילו מנכ"ל ומנהל מקצועי רשמיים ואתם צודקים. יחד עם זאת, עם השנים הסמכויות שם מבוזרות בצורה טובה וכל אחד במערכת יודע את העבודה שלו ואת מקומו. עובדים שם בשיתוף פעולה. הכי חשוב זו מערכת ששמה לב לפרטים הקטנים והיא יציבה בדרישות למצוינות (בעיקר למצוינות ברמה המקומית יש להדגיש, באירופה מכבי ת"א נכשלת בשנים האחרונות). נקבע סטנדרט מסוים עוד ב – 2012 ולא יורדים ממנו.

מנגד, יש את מכבי חיפה עם הניהול הידני והקפריזי של יעקב שחר שבכל העשור הקודם (אפילו לדעתי מאז 2006) השריש במועדון את הרכות, הלוזריות והנחמדות. מי הם סמלי העשור הקודם של הקבוצה – קטן, בוקולי וקינן. זה מסביר הרבה. גרוע מזה, שחר מצד אחד קונטרול פריק מוחלט, כזה שדוחף את האף לכל דבר, מגיע לאימון בוקר כדי לגעור/ללטף שחקנים, השחקנים עצמם באים אליו לא פעם לדבר מעל הראש של כל ההיררכיה שלא באמת קיימת (וזה עוד יתרון של מכבי ת"א – היררכיה ברורה) ומצד שני, גם אחרי כמעט 30 שנה כבעלים של המועדון, שחר ממשיך לזלזל בפרטים הקטנים.

לפני המשחק ידעו שהולך להיות מופע קונפטי ולמרות זאת לא נערכו אליו. אין בכדורגל "אם" ואני לא קובע שבגלל זה מכבי חיפה הפסידה, אך האיחור הרב בפתיחת המשחק הרס את כל אפקט הדחיפה של הקהל בפתיחה. למעשה הרס חלק גדול מהביתיות שהייתה אמורה להיות בסוג כזה של משחק.

אני גם מתייחס לפרטים קטנים שהפכו לגדולים. פוקס, שנחשב פוטנציאל יחסית מעניין ברמה של אלאבס, יובש קשות כמעט כל העונה וראו איזה פלא, מכבי חיפה הייתה צריכה אותו ל – 90 דקות דווקא במשחק הכי חשוב בעונה והוא פשוט שיחק עם היריבה, בלי שום ביטחון – אחת התצוגות הכי חלשות של שחקן מכבי חיפה מזה זמן רב.

וכאן מגיעים לזהות המאמן – מרקו בלבול. זה נראה דומה לקדנציית אלישע לוי בב"ש (יש שיאמרו גם במכבי חיפה), קרי מאמן שמביא את הקבוצה לצמרת אחרי שנות כישלון (במכבי חיפה אפילו 2 אליפויות ועוד אחת על המגרש בעונת הקיזוז), בונה חדר הלבשה טוב, מייצב את הספינה, אך יחד עם זאת מציג גם חסרונות ברורים (כגון ניהול המשחק, ניהול סגל) שמונעים ממועדון לקפוץ עוד מדרגה מקצועית נחוצה. הבעלים של הפועל ב"ש אלונה ברקת הבינה את זה בקיץ 2015 ועשתה את השדרוג הנחוץ גם בעמדת המאמן וגם בסגל. זה גם מה שמכבי חיפה תצטרך בקיץ הבא, האם שחר מוכן לזה? ניסיון העבר מלמד שלא והוא גם לא יודע איך לעשות.

ששנת 2019 לא תבלבל אתכם – שנים של תרבות ניהולית שהושרשה במכבי חיפה אי אפשר לשנות בבת אחת, גם אם נעשו צעדים נכונים בבניית הסגל ובלבול החזיר את הקבוצה לצמרת, אך כל זה בא לידי ביטוי במשחק העונה כמו היום.

מכבי חיפה עדיין זקוקה לבעלים רענן וצעיר יותר שיבנה שדרה ניהולית ומקצועית מודרנית במועדון. רק ככה מכבי חיפה תוכל באמת לחזור להוביל את הכדורגל שלנו. שחר זו המאה ה-20 ואנחנו כבר מזמן לא שם.