// מאת גל הדסי

סוגיית הסופר ליג בכדורגל עלתה השבוע שוב לכותרות אחרי הודעת ההתפטרות של ברתומיאו, נשיא ברצלונה. האם זה טוב לכדורגל האירופאי ומה המחיר של זה?

נתחיל מההתחלה. מה זה בכלל סופר ליג? הסופר ליג הוא רעיון של הקבוצות הבכירות באירופה להקים ליגה פרטית סגורה משלהן, מעין יורוליג של כדורגל. לא ברור עוד כמה קבוצות יכללו ברשימה הסופית, איך יהיה המבנה של הטורניר ומתי הוא בדיוק יצא לפועל, אך ברור לכולם שבאותו יום שהמפעל הזה יצא לדרך, כלל הכדורגל העולמי בכלל והכדורגל האירופאי בפרט, הולכים לשנות את פניהן בצורה שלא הכרנו קודם לכן.

על פניו, הרעיון נשמע מבטיח. הקבוצות הכי טובות באירופה נפגשות זו בזו בליגה סגורה. אין ספור משחקי ענק בין האימפריות של אירופה  ברצלונה, ריאל, יונייטד, באיירן, יובנטוס וכו, אין ספור סיפורים ודרמות ספורטיביות מובטחות. נשמע כמו חלום רטוב של אוהדי הכדורגל ולא רק שלהם, אלא גם של בעלי הקבוצות, שיכניסו לקופתן כסף רב בזכות המהלך הזה ממנויים, חסויות, כרטיסים וזכויות שידור.

אך המפעל הזה ישנה את פני הכדורגל שהכרנו ויהפוך אותה לליגה סגורה, לעשירים בלבד, שלמעשה מנפץ את הערך הספורטיבי הבסיסי – ערך השיווין-שיווין הזדמנויות. בעצם מהלך סגירת הליגה אתה מונע מקבוצות פוטנציאליות את הזכות לשחק במפעל ולפגוש את הקבוצות הבכירות ביותר באירופה. דמיינו לכם שלסטר, שעשתה סנסציה אדירה וזכתה בפרמייר ליג ב-2016, לא הייתה משחקת בסופר ליג שנה אח"כ. צריך להגיד את האמת שזה חלק מהכיף שיש בכדורגל – שמדי פעם יש איזו סינדרלה חדשה, כמו לה קורוניה בזמנו או אייאקס, אתלטיקו מדריד ואטאלנטה שמכניסות משב רוח מרענן למפעל. אם בכל שנה ישחקו אותן קבוצות, זה ישעמם אחרי כמה זמן.

המהלך הזה הולך להנציח את הפערים בכדורגל האירופאי. האימפריות ישארו הקבוצות השולטות והחזקות, בזכות הכסף הגדול שהן ירוויחו עצם השתתפותן במפעל והן יפתחו פער גדול משאר קבוצות היבשת, שגם היום די גדול. ליגה סגורה תגרום לעיוות ספורטיבי ולמעשה מבטלת את ערך שיוויון ההזדמנויות שקיים בספורט שכאתה מונע מקבוצות רבות את ההזדמנות לשחק במפעל.

המפעל הזה יגרום לאפקט פרפר בכל הכדורגל האירופאי. ברצלונה, למשל, נמצאת כרגע בעונה לא טובה ואם היא תהיה בסופר ליג היא תוכל להרשות לעצמה לסיים במרכז הטבלה ולא להילחם בכל מחיר על מקומות 1-4 כפי שקורה היום. באנגליה, בה בכל שנה יש מירוץ משוגע על מקומות, המאבק יאבד מערכו, כאשר ע"פ הדיווחים לא פחות מ-6 אנגליות צפויות לשחק בליגה הזו (כולל ארסנל, שכבר כמה שנים טובות לא משחקת בליגת האלופות). המפעל הזה ירוקן מתוכן את הליגות המקומיות כשיאבדו מיוקרתן ומערכן בצורה משמעותית וכל הליגות, כפי שהכרנו אותן, צפויות להשתנות. ניקח לדוגמא את המקבילה מהכדורסל, מכבי ת"א, שבסערת הקורונה אמרה במפורש שהיורוליג הרבה יותר חשוב לה מן הליגה המקומית.

כל ליגות הביניים – הולנד, פורטוגל, בלגיה למשל – צפויות לשנות את פניהן, כאשר הקבוצות הבכירות במדינה נמצאות בסוג של תקרת זכוכית והן יהיו הרבה פחות אטרקטיביות עבור שחקנים שרוצים לעשות קפיצה למועדוני הפאר ובמקרה הטוב יתחרו על הליגה האירופאית או ליגת האלופות ללא הגדולות. אפילו הכדורגל הישראלי שלנו יפגע מהמהלך כשלמעשה האלופה הישראלית לא תזכה להגיע למפעל היוקרתי הזה בעתיד הנראה לעין, דבר שיפגע במוטיבציה של חלק מן הבעלים להשקיע פה בלי יכולת אמיתית להגיע למאבקים עם קבוצות הטופ האירופאי.

יש כאן ערך לא פחות חשוב שבעיני לא מדברים עליו מספיק – האפשרות החלום. בשאקשהיר ניצחה השבוע את מנצסטר יונייטד, לייפציג את פסז (ושתיהן לא ישחקו בסופר ליג), קבוצות קטנות ממדינות הביניים של אירופה חולמות על ההזדמנות לפגוש את אותן אימפריות ולנסות לחולל סנסציה. תחשבו עבור אוהדי מיטילנד וקראסונדר, שמשחקות השנה במפעל ואוהדיהן חולמים שנים ארוכות בדיוק על רגעים מהסוג הזה. אוהדי מכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל ת"א, שנפלה בחלקן הזכות להשתתף במפעל, יוכלו להזדהות עם הכתוב אחרי שאוהדיהן זכו ללוות אותן למשחקים נגד אריות היבשת כמו מנצסטר יונייטד, באיירן מינכן, יובנטוס וצלסי למפגשים שהם יזכרו לנצח. המפעל הזה לוקח מאוהדי כדורגל רבים את  הזכות לחלום שיום אחד גם הן יזכו לשחק מול הקבוצות הללו.

לסיום, מפעל הסופר ליג יכול להיות מפעל מצוין עם הרבה הילה סביבו, אך המחיר שהכדורגל העולמי ישלם בעבורו, אינו סביר בעיני.