מחשבות על איך להמשיך את הליגות

// מאת דני בירן

כשסוף סוף נראה שהליגות הבכירות של אירופה (עם כל הכבוד לבלארוסים) עומדות לחזור, כשהגרמנית כבר חזרה והשאר כנראה יצטרפו עד סוף יוני, נשאלת השאלה איך מתקדמים מפה. מתי משחקים, מתי נגמרת העונה ומתי מתחילים את העונה הבאה.

אני אנסה מצד אחד להסביר את גודל הבעיה וכאב הראש ומצד שני לתת רעיונות איך יוצאים ממנו, לפחות חלקית.

משחק עונה באיטליה ללא קהל
קרדיט לדף הפייסבוק של יובנטוס

 

נקודת המוצא די ברורה – הסיבוב הנוכחי של הקורונה נמצא, טפו טפו טפו, בדעיכה והליגות חוזרות לבערך עוד 10-12 מחזורים. יהיה מאמץ לסיים את הליגות כמה שיותר מהר, כולל משחקי אמצע שבוע, זאת אומרת שבתוך כשישה שבועות אפשר לסגור את הליגות, להכתיר אלופה ולנחם יורדות. משמע הדבר, שהליגה הגרמנית (שמונה משחקים) יכולה להסתיים בסוף יוני.

לקבוצות הליגה האנגלית נשארו בין תשעה לעשרה משחקים, בספרד אחד עשר משחקים ובאיטליה שניים עשר (הליגה הצרפתית נחה על משכבה בשלום עקב חוסר עניין לציבור) כך שאם הן יחזרו לפעילות בקרוב, אפשר לסגור את הליגה עד תחילת ספטמבר, ואם נוסיף את משחקי ליגת האלופות, הליגה האירופית והגביעים המקומיים, העונה תימתח עד סוף ספטמבר פחות או יותר.

 

אם עד כאן זו ספירה פשוטה של ימים, מכאן מתחילות ההשערות. נניח שהעונה באמת נגמרת בסוף ספטמבר, אז באוקטובר תהיה הפסקה לצורך התארגנות מחדש, חלון העברות והתאוששות של השחקנים מהעונה המוזרה ועומס המשחקים שבסופה (כי בעוד קבוצה כמו ליברפול רגילה לשחק פעמיים בשבוע ומחזיקה סגל ארוך לצורך כך, קבוצה כמו ברייטון לא רגילה לעונה כזו ואצלה אין איזה אוריגי שעולה מהספסל בחצי השני של העונה) ובתחילת נובמבר הקבוצות יתחילו להתאמן לקראת חזרה למגרשים בסוף נובמבר.

חשוב לזכור שביוני 2021 אמור להתחיל יורו 2020 שנדחה מהשנה, כך שהליגות אמורות להסתיים עד סוף מאי, כדי לתת לשחקנים מעט מנוחה והזדמנות לנבחרות להתגבש. יוצא מזה שעונת הכדורגל 20-21 תימשך שישה חודשים במקום כמעט תשעה כמו בדרך כלל.

 

אז איך עושים את זה?

חישוב של שני משחקים בשבוע מביא אותנו לבערך 52 משחקים שאפשר לדחוס על פני חצי שנה. זה אולי נשמע כמו הרבה זמן, אבל זה לא, בהתחשב בכל הטורנירים שצריך לשחק בהם, גם בהנחה שויתרנו על טורנירים שוליים כמו גביע הליגה וטורנירי הכנה במזרח סין או מערב ארצות הברית.

הליגות האיטלקית, האנגלית והספרדית הן ליגות של 20 קבוצות, משמע 38 מחזורים. בגרמניה זה מעט פחות עם 18 ו34 בהתאמה. מה שיוצא הוא שקבוצה אנגלית כמו ליברפול או מנצ'סטר סיטי, שמשחקות 38 משחקים בליגה ועוד 13 בליגת האלופות (אם הן מגיעות לשלבים האחרונים) יגיעו לסוף מאי כשהן שיחקו שני משחקים בשבוע במשך חצי שנה וגם אז הן לא מסיימות את כל המשחקים שלהם, וזה עוד לפני משחקי גביע. זה די ברור שחייבים לשחק פחות משחקים בעונה מקוצרת שכזו.

ליברפול
via "liverpol fc" facebook page

 

ההצעה שלי היא לשחק פחות משחקי ליגה. מכיוון שלא הולכים פתאום להוריד ליגה כמה קבוצות כדי להקטין את הליגה ל14 קבוצות, אלא אולי אפילו להפך, יקפיאו ירידות, אני מציע לחלק את הליגה לשתי ליגות. איך יחלקו? אפשר שרירותית (הגרלה), אפשר גאוגרפית (הכי נחמד לדעתי), אפשר לפי מיקום בטבלה (זוגיים \ אי זוגיים) אבל הרעיון הוא ליצור, בדומה למבנה היורוליג החדש, שני בתים שישוחקו במלואם במתכונת ליגה, ובסופם איחוד לפלייאוף עליון ותחתון.

 

דוגמא מהליגה האנגלית:

בית א': ליברפול, אברטון, טוטנהאם, וולבס, ארסנל, ברייטון, סוטון, נוריץ', בורנמות', ווסטהאם

בית ב': צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, לסטר, פאלאס, שפילד, ניוקאסל, אסטון וילה, ברנלי, ווטפורד

כל בית כזה של עשר קבוצות ישוחק במלואו בית-חוץ, סה"כ 18 משחקים. בסיומו, ייפגשו ארבע הראשונות מכל בית לפלייאוף עליון (בית חוץ, עוד 14 משחקים), להכריע על האליפות והעולות לאירופה, וכנ"ל 6 האחרונות לפלייאוף תחתון, כשהן משחקות בית חוץ רק נגד קבוצות מהבית השני 12 משחקים) בסה"כ הקבוצות ישחקו בין 30 ל32 משחקים, כך שחסכנו בין שישה לשמונה משחקים לכל קבוצה. אמנם יש חיסרון בשיטה הזו שלא כולן שיחקו נגד כולן, אבל בסופו של דבר האלופה שיחקה נגד 13 קבוצות מ-19 אפשריות, כך שהרווח עולה על ההפסד.

 

אפשרות אחרת היא להתחיל ישר בפלייאופים לפי דירוג של שנה קודמת, אך זה פיתרון פחות טוב בעיניי כי הוא לא נותן לקבוצה שלא הייתה טובה בשנה קודמת להתמודד על התואר והוא נותן לקבוצות קטנות אפשרות לארח קבוצות גדולות ולהנות מתשומת לב והכנסות קהל. אפשר להקצין את הפיתרון הזה עוד יותר בחלוקה לשלושה או ארבעה בתים, מה שיקצר עוד יותר את הליגה, במידה שצריך שנה יותר קצרה.

בנוסף, קבוצות יצטרכו לבחור בין להשתתף בגביעים המקומיים או האירופאיים, כי התאריכים שלהם עומדים להתנגש, כך שכל קבוצה תשחק רק בשתי מסגרות – הליגה מקומית ומפעל אירופי או לחילופין ליגה מקומית וגביעים מקומיים.

שני השינויים הנ"ל יגרמו לכך שקבוצות ישחקו עד 45 משחקים בעונה (עד 32 בליגה המקומית + עד 13 באירופה או בגביעים). זה עדיין לא מעט, אבל כבר אפשרי.

דצמבר-ינואר – מוקדמות מפעלים אירופאיים (הליגות הגדולות לא משתתפות) ורב משחקי הליגה המחולקת.

פברואר – סיבוב ראשון של ליגת האלופות\אירופית וסיום הליגה המחולקת.

מרץ – פלייאוף בליגות וסיבוב שני של ליגת האלופת\אירופית

אפריל-מאי – סיום הפלייאוף בליגה ומשחקי הכרעה בליגות האירופאיות או בגביעים המקומיים.

****

 

חשוב לזכור, שמעבר לכל התסבוכת של עונת 20-21, עונת 21-22 אמורה להיות לא פחות מסובכת עם מונדיאל חורף בקטאר באמצעה, מה ששוב יטרוף את כל הליגות. שלא לדבר על זה שצריך גם לשחק מוקדמות מונדיאל מתישהו (הייתי נותן עלייה אוטומטית למונדיאל לשמונה המעפילות לרבע הגמר ביורו ומקיים טורניר פלייאוף קצר למאבק על הכרטיסים הנוספים למפסידות בשמינית הגמר).

אז כמו שהתחלתי, אפשר לסכם את המצב בכאב ראש כאב ראש כאב ראש, אבל אפשר לנצל את ההזדמנות לעשות מעין ריענון במבנה הליגות, להוריד את העומס מהשחקנים ולבחון מחדש את הצורה בה אנו צורכים כדורגל.

ברצלונה
Credit to "FC Barcelona" Facebook page

תגובה אחת

  1. Avatar

    אחלה רעיונות.
    מאוד מזדהה עם רוח הפסקה האחרונה גם.
    שווה לשלוח למנהלי הליגות, אולי יהיה מזל ויתייחסו.
    בכל מקרה אני ממש תומך אבל באמת שלי אין מה לעשות חוץ מלהודות על זמנך בשיתוף המחשבוץ המקוריות והמעניינות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח