לאחר שבסיבוב הראשון המפגש בין הקבוצות הוכרע בניצחון לאדומים מבאר שבע, הפעם בית"ר ירושלים היא זו שהגיעה לאצטדיון הביתי של האדומים, בו לא ניצחה מעולם. הקבוצות חוות העונה יריבות מסוג קצת אחר, כשלא האליפות היא זו שעל הפרק אלא כרטיס הכניסה לפלייאוף העליון. מאז אוגוסט 2011 בית"ר ירושלים לא ניצחה את הפועל באר שבע, האם זה עומד להשתנות…? כנראה שלא. עבור הצהובים טרנר נשאר מבצר.
אני מגיעה לאצטדיון וכמובן שהיציע שהוקצה לצהובים מלא עד אפס מקום. ההגרלה שנערכה על הכרטיסים הייתה פופולרית כרגיל, ומספר הכרטיסים הבודדים שנמכרו לאחר תום ההגרלה נחטפו תוך דקות. במחזור הקודם התקווה הקלושה להתברג לפלייאוף התרופפה עוד יותר, עם איבוד שתי נקודות יקרות בתיקו מול מכבי חיפה, שהוכיח יותר מתמיד כמה בית"ר לא מצליחה לשמור על יציבות ויתרון העונה. בזמן שאקס הקבוצה יאקוב סילבסטר מככב בבני יהודה, בית"ר נקלעה למצב שבו היא בבעיה על איוש עמדת החלוץ, כשאנתוני וארן פצוע ומיחאי וודוץ עדיין לא כשיר לשחק 90 דקות. את מקומו ינסה למלא פרדי פלומיין במערך המעט תמוה של קלינגר.
גם אצל הבאר שבעים החיים לא קלים בהרכב, וזה משחק הבית הראשון של הקבוצה אחרי ההודעה הספק דרמטית ספק לא ברורה של אלונה ברקת. אם יש דבר שהחזיק את הפועל באר שבע נדמה היה שזו הדמות הסמכותית והמגנה של הגברת הראשונה בכדורגל הישראלי ועכשיו, כשהקבוצה תועה באפלה, היא תיאלץ להסתדר עם סימני השאלה. על המחשבות של האוהדים הבאר שבעיים, התחושות שלהם עם העזיבה של אלונה וגם על ההתדרדרות במצב הקבוצה, תוכלו לקרוא בהמשך השבוע בטור הבא של פרויקט האוהדים שלי. אך נראה שסך הכל גם המחשבות על העתיד לא מרתיעות את הקהל האדום, שמילא את טרנר והראה תצוגת עידוד מרשימה לפני שהתחיל המשחק.
לפני פתיחת המשחק באר שבע משדרת עסקים כרגיל כשאלונה ברקת עולה להעניק חולצה לשחקנים שעזבו את המועדון: דודו גורש שייזכר לדורות, דן איינבינדר שזכה לקחת חלק בשתי אליפויות, ושמואל שיימן שהדבר הכי טוב שעשה עבור הבאר שבעים זה… לעזוב.
אם יש שחקן ספציפי שאי אפשר להתווכח על המזל שלו מול בית"ר ירושלים זה כמובן ניב זריהן, שלא מחכה יותר מדי כדי להכניס את הכדור הראשון לרשת כבר בדקה החמישית!!! אבל זה לא ממש מפליא שבית"ר ירושלים משווה בדקה ה-20 אחרי כמה ניסיונות עיקשים לכיוון השער, ופרדי פלומה ממשיך להוכיח שהוא אחד הבינגואים הגדולים של ינואר. ואם לחזור לזריהן, אין ספק שזה ערב שיא שלו עם שני שערים (!) וסחיטת פנדל. כמה טוב שיש את בית"ר, אה ניב? 67 דקות הספיקו לו על הדשא כדי להרגיש שעשה את שלו הערב, ואין ספק שההספק שלו הוא מעל ומעבר.
עוד נתון מעניין הוא כמובן מספר השחקנים שחלקו קריירה בשתי הקבוצות, כשאחד הבולטים שבהם הוא מאור בוזגלו שאת המשחק האחרון שלו בטרנר במדי מכבי חיפה יהיה קשה לשכוח. הקהל של באר שבע לא שוכח ומברך ב"בוזגלו מת" המסורתי, למרות שהשחקן מעניק לו את הפנדל שמחזיר להם את היתרון במחצית השנייה. אם כבר פנדלים, וזה מחזיר אותי לזווית הבית"רית שלי, האם זה מפליא מישהו שהפנדל שנשרק לזכות הפועל באר שבע לא היה ולא נברא, והתרחש לגמרי מעבר לקו הרחבה? ועוד יותר מזה, שפנדל חוקי לזכות בית"ר ירושלים, מנגיעת יד של לואי טאהא במחצית הראשונה, לא נשרק? אם להגיד את האמת, אותי זה לא מפליא. השאלה הנשאלת היא האם אני מסוגלת לנבא לפני תחילת המשחק שייפסל לבית"ר פנדל חוקי, ושיישרק לזכות היריבה פנדל שלא היה. מה זה אומר על השיפוט שלנו? VAR אנחנו מחכים, למרות שכנראה בית"ר לא תזכה ליהנות ממך בפלייאוף התחתון.
שימור:
אווירה אווירה אווירה. שני הקהלים בטירוף. יכול להיות שכמות האקסים המטורפת שנכחה על המגרש תרמה לאש ביציעים. כל הכבוד ליציע הבאר שבעי שנתן את הגרון, וכל הכבוד ליציע הירושלמי שנתן את הגרון גם כשממש לא היה לו על מה.
קצב משחק. אחד המשחקים היותר מרתקים שיצא לי לראות העונה, ובעיקר בגלל יכולת ששתי הקבוצות הציגו. האם התוצאה משקפת? לדעתי לא. יש שיגידו שאני לא אובייקטיבית, אבל בית"ר הייתה נחושה הערב. לא היה משעמם לרגע.
שיפור:
שיפוט. לא ארחיב יותר מדי. הצד הצהוב כבר סובל בפעם המי יודע כמה העונה מפנדלים חוקיים שאיכשהו מצליחים לראות רק בטלוויזיה. אלה הפנים של הכדורגל הישראלי. פנדל ברור מחוץ לרחבה, נגיעת יד של טאהא. במקום התאחדות השופטים הייתי שוקלת להוסיף במשלוח המנות לחג הפורים הקרוב משקפיים, או אולי להתחפש להוגנים.
לסיכום, הפועל באר שבע נכנסת לפלייאוף ומדיחה ממנו זמנית את הפועל חיפה! עבור בית"ר זה כנראה יהיה המשחק האחרון עם תקווה לשינוי מגמה, אבל יש האומרים שבהתחשבות בפתיחת העונה המקרטעת ואיבוד הנקודות המאסיבי, גם המצב הנוכחי הוא מרשים. אבל בקצב הזה של איבוד נקודות קריטיות אפשר לדמיין עדיין קרבות אופציונליים על ירידה.