מונדיאל 2014 בצל המלחמה

יולי 2014 הימים הם ימי המונדיאל בברזיל והמשחקים מתקדמים – שלב הבתים מאחורינו, מתחיל שלב הנוקאאוט, וביום אחד בהיר במדינה הקטנה שלנו, לאחר מקרה אחד מצער, הכל פתאום מתגמד וקצת נשכח. 3 נערים נחטפים ונרצחים באכזריות.

9 ביולי בשעות אחר הצהריים אני מתעדכן בהרכבי שתי הקבוצות שיעלו הערב לחצי גמר המונדיאל ארגנטינה נגד הולנד, כשצילצול הטלפון מפריע לי באמצע, מהצד השני של הקו, ממספר חסוי, נשמעת ההודעה המוקלטת והמונוטונית של ההקפצה למילואים בצו 8, מלחמה!!!

טיקטיק מונדיאל

באוטו בדרך לדרום לכיוון בסיס ההתייצבות, הרדיו דולק בעוצמה ומשמיע דיווחים מהשטח. מעלינו כיפת ברזל מיירטת עוד כמה טילים של האויב, ואז בסוף החדשות הקריין מודיע שמשחק חצי גמר המונדיאל בין ארגנטינה להולנד החל. המתח, העצבנות והחשש מתחילים לעלות ככל שמתקרבים ליעד הנסיעה, אי שם בדרום הארץ לא רחוק ממקום המלחמה או המבצע, תלוי את מי שואלים. אפלקציית הניווט הטלפוני מדווחת על זמן הגעה של שעה, ומה שעובר לך לרגע בראש זה, אוקיי, לפחות נגיע לסוף המחצית השנייה.

כשהגענו לבסיס התחלנו לצעוד עם התיקים הכבדים לעבר הגדוד שלנו, פתאום מופיעה מולנו ניידת שידור של אחד הערוצים המוכרים. הניידת מלאה במסכים שמשדרים חדשות בלתי פוסקות ודיווחים מרצועת עזה, ובתוך הניידת יש מסך קטן שמשדר את משחק חצי גמר המונדיאל, בין שתי הנבחרות הענקיות הולנד (אהובתי) וארגנטינה של מסי. תוך כדי הצצה חטופה מבינים שעכשיו הארכה ותכף גם פנדלים, יאללה נשארים לראות.



לאט לאט מתאספים סביבנו עוד ועוד חיילים שעדיין נמצאים באופוריית האזרחות ומנסים עוד קצת להדחיק את מה שצופן לנו העתיד הקרוב – לחימה עיקשת מול אויב אכזר, אבל עכשיו כולנו מרוכזים לרגע בדו קרב הפנדלים, כשמסי ניגש לבעוט אחרי החטאה ראשונה של ההולנדים, כולם במתח לראות האם מסי יצליח להוביל את נבחרתו לגמר ואולי גם לזכייה בטורניר הנחשק אחרי כמעט 30 שנה. מסי מבקיע וכך גם חבריו לנבחרת, ארגנטינה בגמר.

מסי נבחרת ארגנטינה
Credit to FIFA World Cup Facebook page

לאחר 3 ימים של התארגנות ומוכנות למלחמה, אנחנו מקבלים הודעה על האיזור בו נהיה מוצבים במטרה לשמה גויסנו, אבל רגע?! היום גמר המונדיאל בין גרמניה לארגנטינה מה עושים?

פתאום צצים כל היתרונות שלנו בתור בתור מילואימנקים – מצליחים להשיג מקרן, צלחת לווין וממיר דיגיטלי, מיד הגיעה משאית ענקית שעליה נפרסה רשת הסוואה מתוחה, ומתחילים להקרין את ערוץ הטלוויזיה בו משודר המשחק המסקרן, לא לפני שצופים בעוד מהדורת חדשות שמעדכנת את מצב העורף הישראלי.



וככה זה בעצם ספורט, קצת כמו יום העצמאות או ימי חג אחרים. לזמן קצר, 90 דקות במקרה הזה, אתה מתנתק ממצב המלחמה בו אתה אוטוטו הולך לקחת חלק וצופה בספורט האהוב על כל כך הרבה אנשים בעולם. גמר המונדיאל בכדורגל, אליפות העולם בין ארגנטינה לבין גרמניה, ולרגע אחד אתה פתאום מעריך את רגעי האושר הקטנים שמציפים אותנו כאן במדינה הקטנה שלנו, שנלחמת על קיומה כבר 70 שנה כשעדיין יש רגעים בלתי נשכחים, כמו ספורט, שמחברים בין אנשים, מחברים בין כל הדתות ובין כל התרבויות, בכל רחבי הגלובוס.

כי ספורט זו אחדות.

הזווית יום העצמאות

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח