// מאת שחר מנשה
מונדיאל 1998 שנערך על אדמת צרפת, ייזכר כהיסטורי בזכות כמה דברים – זהו המונדיאל הראשון שבו התחרו 32 נבחרות (ולא 24 כפי שהונהג החל משנת 1982), נעשה בו שימוש בשיטת שער הזהב מעוררת המחלוקת (וגם הובקע בו שער הזהב הראשון בהיסטוריית המונדיאלים של לורן בלאן הצרפתי) ובנוסף במונדיאל הזה, השופטים נעזרו לראשונה בלוח האלקטרוני על מנת לבצע חילופים ולהודיע על תוספת הזמן. אבל כילד בן 8 מעל הכל אני אזכור את המונדיאל הזה כמונדיאל של השחקנים הגדולים, הכוכבים.
חוסה לואיס צ'ילבארט, עם הבולדוג על החולצה, הגן על שערה של נבחרת פרגוואי ולדעת רבים באותו זמן נחשב לשוער הטוב בעולם (בנוסף היה ידוע בתור בועט הבעיטות החופשיות של הנבחרת) ונכנע רק לשער הזהב של לורן בלאן הצרפתי בשמינית הגמר.
מייקל אואן בן ה-18 נטע תקוות אמת בנבחרת האנגלית המוכשרת שהתהדרה בשחקנים דוגמת דיוויד בקהאם, אלן שירר ופול סקולס, כאשר כבש שער "א לה המראדונה" נגד נבחרת ארגנטינה בשמינית הגמר במשחק מטורף שבו גם דיוויד בקהאם הורחק אחרי ששם רגל לדייגו פבלו סימאונה, המאמן היום את אתלטיקו מדריד. בסיום הזמן החוקי התוצאה עמדה על 2-2 ואנגליה הפסידה רק בפנדלים אחרי החמצה של דיוויד בטי. בסיום אותו משחק המאמן האנגלי גלן הודל אמר שהשחקנים האנגלים הגנו כמו אריות לאחר ההרחקה של בקהאם.
רוברטו באג'יו האיטלקי עשה מיני תיקון להחמצה הפנדל מגמר 1994 והצליח להבקיע פנדל בדו קרב נגד צרפת ברבע הגמר, אך גם זה לא עזר לאיטלקים והם הפסידו בסופו של דבר לאחר החטאה של באג'יו אחר (לואי די) בבעיטה המכרעת.
נבחרת הולנד הציגה כרגיל כדורגל משובח ונבחרת כוכבים הכוללת את אדגר דווידס, קלרנס סידורף, פטריק קלייברט, האחים דה בור ומארק אוברמרס. על כל המקהלה הזאת ניצח הכדורגלן שלדעתי הוא בעל הטאץ' הכי מבריק שהיה אי פעם, דניס ברגקאמפ. במשחק רבע הגמר מול ארגנטינה ברגקאמפ הבקיע שער מרהיב בדקה ה-90 כאשר הוא מקבל כדור אווירי מכ-40 מטר מפרנק דה בור, עוצר אותו באלגנטיות ברגל ימין, מעביר בין רגליו של רוברטו אז'אלה ובועט לחיבורים עם החלק החיצון של הנעל. באטיגול, באטיסטוטה אם תרצו, הפך לגיבור הטרגי של המשחק המטורף הזה (שבמהלכו אריאל אורטגה וארתור ניומן הורחקו מכל צד) כאשר בעט פעם אחת לקורה במצב של 1-1 וגם פיספס את הנגיחה בהתקפה האחרונה של ארגנטינה שממנה התחילה ההתקפה של השער של ברגקאמפ.
אלופת אירופה דאז, גרמניה עם שחקנים כמו יורגן קלינסמן ואוליבר בירהוף (מבקיע שער הזהב בגמר יורו 96 נגד צ'כיה) לא הציגה יכולת גבוהה במיוחד והיא נכנעה לסוס השחור של הטורניר, נבחרת קרואטיה שפירקה אותה 0-3 ברבע הגמר. דאבור שוקר (רמי וייץ טוען עד היום שזה שוקר ולא סוקר) שהבקיע את השער השלישי הוכתר כמלך השערים של הטורניר. קרואטיה סיימה שלישית כאשר בחצי הגמר היא נכנעת לצמד מפתיע של המגן הצרפתי, לילאן טוראם.
אך מעל כולם, זה היה צריך להיות המונדיאל של ברזיל ושל רונאלדו בן ה-22 שהוגדר אז כשחקן הטוב בעולם, רונאלדו הבקיע 4 שערים בטורניר עד הגמר והיה נראה שברזיל תטייל למונדיאל החמישי שלה והשני שלה ברציפות כאשר את הרכבה מעטרים ריבאלדו, רוברטו קרלוס, קאפו, בבטו ודונגה.
כמה שעות לפני משחק הגמר נגד צרפת רונאלדו חטף התקף אפילפסיה והתמוטט, מאריו זגאלו, המאמן של ברזיל החליט בכל זאת להרכיבו וברזיל ספגה את אחת התבוסות הצורבות שלה בתולדות המונדיאלים, 0-3. רונאלדו, שזכה כשחקן המצטיין של הטורניר, נאלץ לראות כיצד זינאדין זידאן, שעד למשחק הגמר הציג טורניר פושר למדי עם שער אחד, הרחקה ואי התייצבות לשום משחק בנוקאאוט, קוטף לו את התהילה כאשר הוא כובש צמד נגיחות בגמר (לימים זידאן יבקיע גם בגמר 2006 ויהפוך למלך שערי הגמרים של המונדיאל עם שלושה כיבושים בצוותא עם ג'ף הרסט,פלה וואוה).
ברזיל הצליחה להתאושש מהחרפה של 98 במונדיאל הבא ולזכות ב-2002 יחד עם אותו רונאלדו שעשה תיקון והבקיע 8 שערים במונדיאל הזה, האם זה סימן לבאות? האם ברזיל תתאושש מהתבוסה 1-7 לגרמנים ותזכה גם במונדיאל הקרוב ברוסיה? תשובות בקרוב