אחרי פיטורים מהיונייטד, מעל חצי שנה הפסקה מכדורגל, עזיבת המולדת לשנה, פיטורים והפסקה של 8 חודשים נוספים, דייויד מויס חוזר לממלכה, אולי קצת חבול, אבל עם ראש מורם.
אמצע עונת 98, הקבוצה היא פרסטון נורת אנד. מויס מונה כמחליף של גארי פטרס (256 הופעות במדי רדינג שהקנו לו את המקום ה-25 במספר ההופעות במדי הקבוצה) מאמן צעיר אחר שזהו בעצם גם הג'וב הראשון שלו, פטרס הועבר לאימון האקדמיה והשאיר למויס קבוצה שנאבקת כנגד ירידה לליגה הרביעית. מויס כמובן נענה לאתגר והצליח להשאיר את פרסטון בליגה. עונה אחרי למרבה הפלא הקבוצה הגיעה עד לחצי גמר פלייאוף עלייה לליגה השניה, אך נעצרה ע"י גילינגהאם. עונה לאחר מכן, הקבוצה כבר הצליחה לעלות לליגה השנייה. בעונתו הרביעית קבוצתו של מויס נלחמה וכמעט הצליחה להשלים עלית ליגה שניה ברציפות, אך נכשלה בפלייאוף. כמובן שהרבה קבוצות בתקופה זו כבר שמו עין על מויס מה שזיכה אותו בחוזה חדש ל5 שנים בקבוצה. באמצע עונתו החמישית בפרסטון, מויס עזב לאברטון.
הג'וב הראשון של מויס מסכם את כל הקריירה שלו – הוא אוהב להגיע לפרויקטים. הוא מגיע לקבוצות שיש להם על מה להילחם בין אם כמו פרסטון ואברטון במאבקי תחתית עד להצלחה ובין אם קבוצות אחרי משבר גדול כמו יונייטד וסוסיאדד. בנוסף, ניסיון העבר מוכיח שיותר קל לו להילחם נגד הירידה המאיימת ואחרי שתי עונות כושלות מויס רוצה לחזור לסיטואציה שהביאה אותו לקידמת הבמה, למקום שהוא הכי טוב בו, למקום שהוא שבו הוא יכול לתרום מניסיונו.
בפן הטקטי, אם נתעמק ונסתכל ברזומה של מויס, נגלה שהוא עובד עם מערך די קבוע של 4-2-3-1 עם קשר התקפי לוחץ שיכול בגמישות לעבור ל 4-4-2 קלאסי. במילים אחרות, השחקן שמשנה את השיטה שלו הוא לרוב הקשר ההתקפי, אבל בשונה מהקבוצות שבהן הקשר ההתקפי ישפיע על המשחק ע"י מסירות מפתח, אצל מויס הוא יוזן בכדורים כמו חלוץ בין אם זה כמו פלאיני באברטון בכדורי גובה ובין אם זה כמו רוני ביונייטד על ידי כדורים שטוחים על מפתן הרחבה. בסוסיאדד המצב היה מורכב יותר. מויס לא רצה לשנות את שיטת המשחק שלו, אבל לא מצא שחקן בקבוצה שיוכל למלא את חלל העמדה הזאת. ב-5 המחזורים הראשונים בעונת 15/16 סוסיאדד פתחה רק במשחק הראשון ללא קשר התקפי ובארבעה המחזורים הבאים פתח בכל משחק קשר התקפי אחר! ולה (שהוא אינו קשר התקפי טבעי), זורוטוזה, קנלס ופריטו מה שיצר בעיה קשה לסגל שלא מותאם למאמן.
העמדה השניה הכי חשובה במערך של מויס, היא עמדת הקשר האחורי או יותר נכון הקשרים האחוריים. מויס אוהב לשחק עם שני קשרים אחוריים ששניהם לרוב לא מוסרים מסירות ארוכות או בעלי כישורים יצירתיים. תפקידם מסתכם לרוב בלחסום מסירות ולתקל. ושוב, גם פה הייתה בעיה בקישור של יונייטד של מויס. בתחילת העונה מייקל קאריק פתח באופן כמעט קבוע ולצידו כל משחק התחלף הקשר האחורי הנוסף כאשר ג'ונס, אנדרסון, פלאיני וקלברלי מאיישים את העמדה. אין צורך לציין שכל הארבעה אינם מתאימים לתפקיד.
ועכשיו, כשאנחנו מסתכלים על הקבוצה החדשה של מויס, סנדרלנד, ניתן להבחין כי בשתי העמדות האלו חסרים למויס שחקנים. מויס יצטרך למצוא לפחות קשר אחורי אחד, קשר התקפי שיתן את הגיבוי לחלוץ (מישהו אמר פלאיני?) ובנוסף מישהו חדש לעמדת המגן הימני שידלין האמריקאי המושאל החזיק בה בעונה שעברה. השילוב של היכולת שלו לבנות קבוצות לטווח הארוך והיכולת למצוא שחקנים טובים יכולה לא רק להשאיר את סנדרלנד בליגה, אלא גם להשאיר בה את חותמו לשנים הבאות.
נכון, לא בטוח שסנדרלנד ומויס נועדו להיות ביחד, אבל בינתיים הרקורד של מויס מדבר בעד עצמו. בדומה למאמן נבחרת אנגליה החדש, סם אלרדייס, הוא מעולם לא ירד ליגה. זה מה שהחתולים השחורים מחפשים וזה גם שמויס צריך בשביל לשקם את הקריירה שלו.