בצורה ממש לא מפתיעה הילו (Halo) נדחה… הסטראטג'י גרופ (strategy group) החליטו לדחות את פרויקט הגנת הנהגים לפחות עד 2018 בכדי לבחון את הדברים מחדש ולהגיע לפתרון טוב יותר וכל זאת למרות שה-FIA החליטה להוציא כללים חדשים ואפילו המכוניות לשנה הבאה כבר עוצבו עם אופציית הרכבה של הילו. אלכס וולץ (ראש ה-GPDA) יצא נגד הדחייה ואף אמר שהחלטה זאת משדרת "קודם כל עסקים אח"כ בטיחות", סבסטיאן פטל (מקבוצת פרארי) אף הוא נקט עמדה וטען שרוב הנהגים הצביעו בעד כניסת ההילו ואף הקצין ואמר שזה לא הגיוני שזיהו בעיה וישנו פתרון ובוחרים להתעלם ממנו. בצד השני לא פעם התבטא ניקו הולקנברג (מקבוצת פורס אינדיה) וטען שהספורט מספיק בטוח וצריך להשאיר לו קצת אלמנטים של סקסיות וסכנה. ה-FIA כמובן יכולים להטיל וטו על ההחלטה ובכל זאת להכניס את הילו כי הרי בסופו של דבר אם מישהו יפצע מתקרית שההילו יכול היה למנוע הם יצטרכו לתת דין וחשבון. כמובן שב-FIA מעדיפים לא להילחם מול כל הגופים שמחזיקים את הספורט היקר והמרוויח ביותר שלה, אך בינתיים הם נמנעים מלהגיב על הנושא.
אבל מה זה הילו? הילו הוא בעצם הפרויקט מעורר המחלוקת הגדול ביותר בשנה האחרונה. מאז שג'סטין ווילסון, נהג אינדיקאר (ה-F1 של האמריקאים), נהרג כאשר נפגע בראשו מחלק מכוניתו של סייג קארם (שעבר תאונה קשה בעצמו באותו המרוץ), עולם הספורט המוטורי ובעיקר עולם ה-F1 הזדעזע והוחלט לעבוד על קונספט שיתאים למכוניות וייתן הגנה מרבית לנהגים. עוד באותו החודש מרצדס פרסמה קונספט להגנה על תא הנהג, פרארי מיד אחריה נכנסה למירוץ ובתחילת העונה הנוכחית שחררה גם היא אב טיפוס (שמושפע מזה של מרצדס), אך לעומת יריבתה לתואר, פרארי העבירה הילוך, הציגה אותו ואף בחנה אותו ע"י קימי רייקונן בנסיעות קדם העונה על המסלול בברצלונה. קונספט ההילו של פרארי גרר ביקורות רבות הן מצד נהגים, הן מצד מבקרים והן מצד אוהדים.
Credit to "F1" Facebook page
הביקורת נבעה משלוש בעיות עיקריות:
הראשון הוא המראה. אין מה לעשות, המראה והאלגנטיות שיש בספורט הזה הוא חלק גדול ממנו בדיוק כמו הסאונד של המנוע והריח של הצמיגים החרוכים. אולי מהצד זה נראה טיפשי, אך הספורט הזה לא רק מבוסס על מהירות ואדרנלין אלא גם על כל החושים שמסביב. הבעיה השנייה וללא ספק הבעייתית יותר היא שההילו מסוגל להגן רק נגד חלקים גדולים, כך שבעצם הנהג לא נשאר מוגן באופן מלא והבעיה הכי קשה היא שהמגן עצמו חוסם לנהג חלק משדה הראייה. החלק שנחסם הינו חלק קטן מאוד משדה הראייה, אך בספורט כזה שבו מכוניות מגיעות ל-360 קמ"ש ומעל 100 קמ"ש בפניות חדות, הנהג חייב ב-100% להיות מסוגל לראות כל דבר קטן שיכול להפריע לו. חובבי הספורט "הפנאטים" יוסיפו שהגנה כזאת על הנהג מוציאה את כל הסיכון, המתח, האדרנלין והכיף ושזה הופך את הספורט למגונן מידי, טענה שנענתה עוד בקדם העונה ע"י ה-GPDA במכתב פתוח שהצהיר כי יש ברצונם להפוך את הספורט הקיים לספורט עוד יותר טוב, מהנה ובטוח. המכתב הורחב ע"י וולץ שוב באמרה "לפני 10 שנים חשבו שהם הכי בטוחים שאפשר, לפני 20 שנים גם חשבו שהם בטוחים מספיק כך וגם לפני 30 וכנראה מי שחושב שעכשיו בטוח, קרה לו משהו … אסור לנו להפסיק להתפתח בתחום הבטיחות" והוסיף "ככל שיהיה יותר בטוח כך הספורט יתקדם ויהיה אגרסיבי ופרוע יותר"
חודש וחצי אחרי, בצורה די מפתיעה, רד בול פיתחה את אירו סקרין (Aeroscreen) שבעצם פותר את שתי הבעיות העיקריות ויש שיגידו שאף את בעיית המראה, אך ברד בול הבינו מהר מאוד לאן נושבות הרוחות ושלא באמת מעוניינים בקונספט אחר אז בשביל להפסיק לבזבז כסף לחינם הם עצרו את הפרויקט, לא לפני שהציגו אותו בסוצ'י ונתנו לנו כמה טעימות. אבל מי יודע, אולי דווקא בגלל דחיית ההילו נגיד שלום לאירו סקרין, בינתיים דבר אחד בטוח, כל עוד אין אלטרנטיבה טובה יותר, הנהגים מסכנים את חייהם לחינם.
Credit to "Red Bull" Facebook page
בסרטון מבחן בטיחות לאירו סקרין של רד בול:
