מה שבין אדום לצהוב

אני שוב בדרכי למשחק חשוב, משחק קובע. מה יהיה הפעם? אני חושב והתסריטים רצים בראשי עם כל הקומבינציות והחישובים. שוב מתמודדים מול הצהובים, חלק יאמרו נגד הירידה, האמיצים יותר יביטו במציאות בלי למצמץ ויצהירו ״זה משחק אליפות״, אבל בשביל להישאר בתלם יוסיפו ליתר ביטחון “עמה יעמיק”.

הפועל באר שבע קהל
קרדיט לדף הפייסבוק מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL

הרמזור שוב עוצר אותי הוא בשלו ואני בשלי – אדום. הנה מגיע לו הצהוב, גם כאן הוא מיד אחרי האדום, קרוב מדי, מרחק שנייה אחת או משחק אחד, אבל אז הוא נעלם ואני שוב ממשיך בדרכי אל היעד ומנסה לתרגל בראשי יריב צהוב חדש וזה לא קל. הרי כבר 5 שנים שאנו נאבקים מול מכבי ת״א ובתקופה הזו הצלחנו לפתח יריבות ספורטיבית ואולי אפילו מעט דם רע ופתאום הצהוב, שהיה מתובל בכחול, החליף מתכון והוא מתובל כעת בשחור, מה עושים?

קצת קשה להתכונן ליריב חדש. הוא גם הוכיח כל העונה שהוא לא צפוי ויכול להפתיע מכל מצב ובכל דקה ובעודי מתלבט וחששות מוזרים מתחילים להתגנב לראשי, קופצת לה משינה משום מקום ומרגיעה את המצב ״…האויב כבר לא מפחיד, הוא רק זקוק לרחמים״. דרך יפה להסתכל על הדברים ובעיקר מרגיעה. החששות מתפוגגים ואני חוזר שוב לסמוך על קבוצתי האהובה, הרי סמכתי עליה בתור ילד, בתור נער, בתור סטודנט ובתור אבא במקומות נידחים שהשתיקה יפה להם, אז ודאי כעת כשאנו בעיצומה של תקופה מדהימה אני וזוגתי השנייה. חיוך מלא עולה על פניי, כזה שרק האוזניים יכולות לעצור. אנחנו לא לבד, הכביש מלא באנשים שכמוני, גאים ומלאי תקווה והמסלול המפותל שלפנינו נראה כמו נחש אדום העולה במעלה ההר כמו חטיבת הצנחנים כולה שעולה להבטיח שוב שהר הבית בידינו.



הרבה צהוב להתמודד איתו אני חושב לעצמי, פלייאוף עליון שחציו צהוב – מת״א, מירושלים ומנתניה. עם כולן היריבות לא פשוטה, עם חלקן היא ארוכת שנים עוד מימי האליפויות הראשונים, למרות זאת מדוע שוב לדאוג? אני מהרהר עם עצמי, התמודדנו מול שלושתן בצורה יפה בחצי הראשון של הפלייאוף וגם תוצאת תיקו תשרת אותנו נאמנה… אבל אז אני מתחיל באמת לדאוג ומעלה בזכרוני את המפגש האחרון ב״טדי״, בו הפגנו שליטה ללא עוררין ובדקות הסיום הורדנו רגל מהגז וספגנו שיוויון מפתיע. אסור לשחק על תיקו אני מחליט מיד ומקווה שהמאסטרו בכר חושב כמוני ושהוא מתכוון להסתער בכל הכח. בשביל האלפים שעושים דרכם להריע לאלופה, בשביל אלונה שהנחילה מורשת שהכל אפשרי, בשביל העיר שחוברה לה יחדיו (ואני מתכוון לב״ש), בשביל ההיסטוריה שמבצבצת מעבר לפינה וגם בשבילי, שמצאתי סופסוף במעלה הדרך את התשובה מה בין אדום לצהוב…

אליפות!!!

צלחת אליפות, באר שבע
קרדיט לדף הפייסבוק של מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!