// מאת אבי גולדשטיין
כשמעבר אפשרי של קשרה הצעיר של מכבי פ"ת, מנור סולומון, לשחטאר דונייצק נראה כעומד להתרחש, נשאלת השאלה "מה יש לו לחפש באוקראינה?". אמנם שחטאר דונייצק קבוצת ליגת אלופות לגיטימית, דבר שבפני עצמו יכול למשוך את עיניו של שחקן להציץ לכיוונם, אך לא בכך מסתכם העניין.
שחטאר, מעבר להיותה קבוצה איכותית, משמשת גם כמקפצה רצינית לשחקנים (ברזילאים ברובם) כקבוצת מעבר לגיטימית ואיכותית. האוקראינים אינם מתהדרים ברכישות נוצצות, אלא בהבטחות ופוטנציאלים עתידיים וככל הנראה זה היה מה שגרם למנור לרצות לשחק בשורותיהם.
כדי להבין את גודל ההזדמנות שקבוצה זו מספקת, צריך ללכת עד לעונת 03/04, אז הם הביאו את מי שהיה למכירה הנוצצת הראשונה שלהם, אלאנו. הברזילאי הגיע אל שחטאר בסכום של 7.6 מיליון אירו ונמכר למנצ'סטר סיטי, שנבנתה בעידן החדש שלה בעונת 07/08, ב-12 מיליון אירו. על פניו ההפרש אינו נראה משמעותי, אך אם נציץ בסכומי העברות של אותה תקופה נראה כי זהו סכום מכובד עבור שחקן אלמוני מאוקראינה, ומאז נפתח התיאבון.
אז אולי חלקנו לא נזכור את אלאנו, אך את הרכש הבא שעשו סיטי מדונייצק, מכיר כל חובב כדורגל – פרננדיניו. אותו קשר אחורי נרכש על ידי שחטאר בתחילת עונת 05/06 בסכום של 7.8 מיליון אירו ונמכר 8 שנים לאחר מכן ב-40 מיליון אירו, הפרש מאוד משמעותי ותוצר ענק של המועדון. והם לא נעצרו שם, עם רכישתו של וויליאן ב-14 מיליון אירו, הם כבר הצהירו כוונות. ובזמן אינפלציית המחירים שהתחוללה לה באירופה, המשיכה שחטאר לחפש יחידי סגולה ופגעה במטרה עם חלק לא מבוטל מהם.
בעונת 07/08 קרו ארבעה דברים אשר השפיעו על המשך דרכם של שחטאר דונייצק. הראשונים היו מכירתם של בלם הבית קיגרינסטי לברצלונה בסך של 25 מיליון אירו ואלאנו. מכירות אלו לוו על ידי 2 רכישות נוספות טשיירה החלוץ (6 מיליון) ודאגלס קוסטה (8 מיליון). 2 השחקנים האלה שלשלו לקופת המועדון סכום נטו של 66 מיליון אירו. בטווח הזמן הזה מהרכישות של שני השחקנים הנ"ל ועד מכירתם, ראינו את שחטאר מוכרת את וויליאן ב30 מיליון לאנז'י מחצ'לקה בינואר 13/14, מביאה ומוכרת את הנריק מקיטריאן ברווח של 21.65 מיליון אירו, ועושה מספר רכישות שיתרמו לה בעתיד כמו פרד שהכניס לכיס המועדון 37 מיליון אירו.
וכמו כל מועדון הרוצה להשקיע רבות בדור החדש, היו גם מספר נפילות בדרך. הרכש שככל הנראה היה לנפילה הכי כואבת שלהם הייתה ב13/14, רכישתו של ברנארד. הברזילאי הצעיר הגיע כהבטחה, קיים אותה וכשרונו לא נעלם מעיני אחרים. לאחר 5 שנים במועדון, סיים ברנארד את החוזה שלו ויצא בהעברה חופשית לאברטון. אז מה מפריד נפילה זו מאחרים אתם שואלים? שחטאר קנו את ברנארד בסכום של 25 מיליון אירו, פגיעה תקציבית לא פשוטה למועדון. כמו כן היו רכישות קטנות/גדולות שגם לא עשו חסד עם המועדון. בעונת 10/11 הגיע אליה החלוץ אדוארדו דה סילבה, לאחר שחזר מפציעה קשה מאוד של שבר בקרסול במדי ארסנל, הוא הגיע להתחדש אצל האוקראינים, אך גם זה נגמר בכישלון כלכלי.
ולמה בעצם העברתו של מנור סולומון לקור האוקראיני מרמזת על עתיד חיובי?
אז על פי הדיווחים השונים שחטאר מציעים על מנור 6 מיליון אירו. מאז רכישתם של פרד וברנארד, 15 ו-25 בהתאמה, לא הוציאה שחטאר סכום העולה על 16 מיליון אירו לסך הרכישות שלהם בעונה, כאשר הסכום המקסימלי אותו שילמו על שחקן היה 8 מיליון בעונת 14/15. העונה שחטאר נהנית מהסכום שנכנס עקב מכירתו של פרד וכבר הספיקה להוציא 16 מיליון על רכש כאשר הגבוה מהם הוא מייקון שנקנה עבור 6.6 מיליון אירו. אך דבר אחד חשוב לזכור, המטרה היא רווח ורכישה של מנור בסכום כזה אשר תואם את מדיניות הרכש הפוטנציאלית שלהם והקפצת ההוצאות על רכש, מרמז כי עיניהם הבוחנות של הסקאוטים משחטאר רואים פוטנציאל אמיתי לרווח. ואם לא די בבמה שמספקת להם ליגת האלופות כתערוכת כישרונות, אז היום כולם כבר יודעים להעיף מבט לעברם ולפתוח את הכיס.
אך למרות השמות הנוצצים והמכירות הנוצצות, לא די להיות בסגל הקבוצה על מנת להתקדם. בזמן שהיו כאלה שהתקדמו לאחר עונה או שתיים, היו גם אלו שחיכו 5 ,6 וגם 8 שנים להזדמנות הגדולה שלהם. ובזמן ההמתנה מחויבות ויכולות גבוהות מצופות מהשחקנים. למרות חולשתה של הליגה האוקראינית, שחטאר ממשיכה להקשות על אריות אירופה במפעלי ליגת האלופות כמו בעונה שעברה אז ניצחה את סיטי, נאפולי ופיינורד בביתם ואת רומא – שהמשיכה עד חצי הגמר – ניצחון שלא הספיק לה אחרי הפסד בחוץ.
אם מחשבים את כל מה שמציעה שחטאר לשחקניה, אפשר לראות כי היא מקיימת הבטחות לעילויים ובדרך כלל כשהיא שמה את הכסף על שחקן כלשהו, אז צריך לשים עליו עין. במידה ומנור ישחק בשלג האוקראיני ויהיה מבין הכוכבים הנוצצים של הקבוצה, אז עם קצת סבלנות גם הוא יוכל להתקדם לטופ האירופאי ולהיות אחד מהרווחים הבולטים במחוזות דונייצק.
6 מיליון יורו על שחקן מליגה נידחת ובינונית שאפילו לא כיכב בה נשמע לי מאד מאד תמוה. יש לך אולי הסבר אבי? הרי אין מצב שקיימת קבוצה שתשלם אפילו חצי. ירדן שועה שמככב בליגה נמכר לפי שליש שווי באותו היום. משהו לא מסתדר…
אתחיל מהסוף, ירדן שועה נמכר לקבוצה בארץ – דבר זה כבר מוריד את השווי של השחקן בגלל היכולות הכלכליות בארץ. מה גם שירדן שועה נמצא בתודעה שלנו חצי עונה לעומת מנור שכבר בעונה שעברה דחפו את השם שלו כמו עם הדיבורים של מעבר לסיטי.
בנוסף, נכון שלעומת מקומות אחרים הליגה הישראלית אינה בין המקומות הראשונים לחיפוש אחר מציאות אך ההיסטוריה מלמדת שכאחד כזה נמצא ומצליח, הוא מצליח בגדול (דוגמאת רביבו, בניון, ברקוביץ'). אין ספק ששחטאר לוקחת פה סיכון, אבל מבחינתה זה סיכון מחושב. כמו שציינתי בכתבה, הם כבר שילמו מכירים גבוהים יותר עבור שחקנים פוטנציאלים כמו פרד, וויליאן, דאגלס קוסטה וכדומה.
מה שגורם לסכום במעבר של מנור להראות כמחשבה לעתיד זה עצם העובדה שמאז הרכישות של פרד וברנארד הסכומים שהוציאה שחטאר על שחקנים בודדים ירדה, והסכום שמושקע בהבאת מנור נחשב מבין הגבוהים בתקופת הזמן הזאת.
ואולי הדבר הכי חשוב לזכור, שחטאר קיבלה השנה 52 מיליון אירו על פרד, סכום שמאפשר לה לצאת לשוק ולחפש מציאות נוספות כי זאת המטרה שלהם בסופו של דבר.