מאנינג נגד בריידי, סליחה דנבר נגד ניו-אינגלנד

ארבע קבוצות, שני משחקים, שני כרטיסים לסופרבול, זה מה שמחכה לנו ביום ראשון הקרוב. הגמרים האזוריים של ה NFL מגיעים אלינו בסערה עם מאצ'אפים קלאסיים, ראשונה נגד שנייה בכל חטיבה. בפוסט הזה אני אתרכז בגמר חטיבת ה-AFC.

ניו-אינגלנד נוסעת לדנבר ולאצטדיון נטול החמצן שלה. העיר והאצטדיון גבוהים בהרי קולורדו וממוקמים בדיוק מייל אחד מעל קו המים, עובדה שמקשה מאוד על האורחים. כל כך מקשה עד שנהוג לראות את שחקני היריבה יושבים עם מכלי חמצן על הספסל…
שתיים מאריות הליגה, קבוצות שנמצאות בצמרת שנה אחר שנה כבר 15 שנה. התקפות משומנות, סופרסטארים בכל עמדה והגנות חזקות. אבל הסיפור האמיתי פה הוא קרב הענקים, קרב הטיטאנים של ה-NFL, פייטון נגד טום, בריידי נגד מאנינג. אולי שני הקווטרבאקים הכי חשובים בעשור וחצי האחרונים. שתי אגדות על המגרש ומחוצה לו.

האחד, פייטון מאנינג, משכמו ומעלה, דוגמא אמריקאית טיפוסית לאיך ספורטאי צריך להראות ולהתנהג. אינטליגנט, מנומס, ושחקן מצוין. והשני, טום בריידי, מושא לקנאה של כל שחקן וכל גבר באשר הוא. שחקן שנבחר רק בסיבוב השישי של הדראפט, במקום ה-199, אבל נלחם, השיג והפך להיות כנראה, הכי טוב בכל הזמנים ובנוסף לכל הוא נשוי לדוגמנית העל, אליליי אליליי, ג׳יזל.

משחק פלייאוף חמישי בין שני התותחים האלה, הכי הרבה בין שני קווטארבאקים ספציפיים, רק מראה כמה השניים האלה השיגו בקריירה שלהם, קלאסיקה אמיתית. הרבה מונח על המאזנים, כמובן שהכרטיס לסופרבול, אבל גם הרבה גאווה ויוקרה.

איך בכלל הגענו לפה?
ניו אינגלנד בצורה משכנעת ולא מפתיעה, נתנה בראש לקנזס-סיטי ועצרה את רצף הניצחונות של הצ׳יפס על 11. על הדרך קיבלה בחזרה מפציעה את התופס הכי טוב שלה, ג׳וליאן אדלמן. נגמר 27-20 וזה ממש לא היה כל כך קרוב.
מצד שני, דנבר ניצחה בקושי בבית את פיטסבורג של בן רות׳לסברגר הבלתי נגמר. איבוד כדור ברגעי הסיום של פיטסבורג עזר לדנבר להבטיח את הניצחון כשפעם ראשונה מזה 13 משחקי פלייאוף רצופים שפייטון לא מצליח להשיג טאצ׳דאון. נגמר 23-16 והיה הרבה יותר קרוב מזה.

מה בתחזית?
שתי הקבוצות מכירות טוב אחת את השנייה ונפגשו לפני בערך חודשיים במשחק ליגה בו דנבר ניצחה בהארכה.
ניו-אינגלנד לא סיימה טוב את העונה ואפילו הפסידה את יתרון הביתיות לדנבר במחזור האחרון, אבל במשחק הראשון בפלייאוף הראתה שהיא עדיין הקבוצה לנצח בחטיבה. דנבר ממשיכה לגמגם ונשענת רבות על ההגנה שלה שמדורגת ראשונה בליגה.

לצערי, ואני מקווה שאני טועה (בבקשה אלוהים תעשה שאטעה חמסה-חמסה מזלות-מזלות עיגולים סיבובים אנרגיה-שלילית קארמה-רעה פסיכולוגיה-הפוכה תעשה אותי טועה), ניו אינגלד שולחת, או משאירה בעצם, את דנבר בבית וממשיכה בעצמה לסופרבול עם דרייב הירואי של טום בריידי בדקות הסיום ומסירת טאצ׳דאון לשחקן אלמוני שלא שיחק כל העונה. כי מה שבריידי וביל באליצ׳ק המאמן, עושים הכי טוב, זה להכין הפתעות. ולנצח.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח