ככה הפנטזי הרס לנו את המונדיאל

*נכתב במסגרת שיתוף פעולה עם חברת הלמנ’ס

תקופת המונדיאל היא עמוסה לכולנו, חובבי הכדורגל. כשחברים שלא מתעניינים בכדורגל מציעים לי להיפגש, אני מזכיר להם שאני לא מנהל אינטראקציות בינאישיות בזמן המונדיאל. פעם אפילו התחלתי לצאת מישהי קצת לפני יורו 2012 והצעתי שנחזור לדבר בתום הטורניר. אנחנו נאלצים לצפות בשלושה משחקים ביום והייתה אפילו שבת אחת עם ארבעה משחקים בזמנים שונים. בנוסף, הפרשנויות, התקצירים והמפגשים הנלווים, גובים מאיתנו זמן יקר. אל כל אלה הצטרף בשנים האחרונות פרמטר משמעותי במיוחד – הפנטזי ליג.

אם אתם איכשהו לגמרי מנותקים – פנטזי ליג זה משחק בו כל משתתף בוחר מספר שחקנים מכל נבחרת, על פי תקציב קבוע, ומקבל ניקוד על פי ביצועי השחקן. די פשוט. אבל מה שפשוט לכל ילד שמכיר קצת שחקנים מהפיפא, מתגלה כמסובך ביותר כשרוצים להרכיב קבוצה טובה באמת במסגרת התקציב המצומצם. בנוסף, יש את אפקט האהבה. האם אקח שחקנים שאני שונא כי הם שווים נקודות לדעתי? האם אוותר על שחקנים מהנבחרת האהובה עליי (אורוגוואי), כי אין לי מספיק אמונה בנבחרת?

שחקני נבחרת אורוגוואי וצרפת
אוהד את אורוגוואי, חושב שצרפת תנצח. את מי להכניס לקבוצה?
Credit to FIFA World Cup Facebook Page

כדי להפוך את העסק למעניין, התחלנו בין החברים מסורת של התערבות פנטזי. שני השחקנים שמסיימים במקום האחרון יאלצו לארגן קמפינג לכל החבר’ה, כשהזוכה במקום הראשון מחליט על קונספט האירוע. כלומר, ההתערבות היא לא כספית, אבל מדובר במשחק על הרבה כבוד ובעיקר חשש אמיתי מהקונספט של המנצח.

כך מצאתי את עצמי מעביר שעות באינטרנט, בחיפוש אחר סטטיסטיקות של שחקנים ממרוקו, פרו ושוודיה. מגלה מי שחקני המפתח, מי בועט פנדלים ובעיטות חופשיות, מי כסחן ובקיצור – מי השחקנים הזולים שיביאו לי נקודות. ואל תגידו לי שהכרתם לפני המונדיאל את פח’ר א-דין בן יוסף, חלוץ תוניסאי שמשחק בקבוצת אל אטיפאק מליגת העל הסעודית… התהליך אמנם לקח הרבה זמן, אבל בסך הכל היה מעניין ומלמד. החלק הנורא מכל התגלה כשהמשחקים התחילו.

הקבוצה שהעמדתי במחזור הראשון
הקבוצה שהעמדתי במחזור הראשון. יצא סביר

ברגע אחד, כל חוויית הצפייה שהכרתי עד אותו רגע, השתנתה לגמרי. במקום לעודד קבוצה מסוימת, עודדתי שחקנים מסוימים. במקום לקוות לגולאסו מהסרטים, קיוויתי לגול עצמי של שחקן שיש למישהו אחר. השיחות בקבוצת הטלגרם שלנו הפכו להזויות במיוחד. איחולי פציעה, משפטים מוזרים כמו “יופי, כבר דקה 63, שיוציא את טיאגו סילבה ואז שברזיל תחטוף גול!” והרבה בדיחות על שחקנים כמו בן יוסף.

ביום שני נפגשנו כדי לצפות במשחק שמינית הגמר בין בלגיה ליפן. על הנייר, מפגש חד צדדי ולא מעניין, שסביר להניח שאף אחד מאיתנו לא היה צופה בו לולא המונדיאל והפנטזי. אבל כשאני, מוביל הליגה, מחזיק שלושה שחקנים בלגיים, כולם פתאום התחילו לדבר יפנית. על השולחן התפנקנו על תפריט ספיישל של Hellman’s Burger Club, שמוגש ב-50 מסעדות ברחבי הארץ.

המבורגרים אליפות
המבורגרים אליפות

זללנו “מרקש סמאש בורגר” (ד”ש למרוקו המאכזבת שהפסידה אפילו לאיראן), שהבטיח קציצת המבורגר דקיקה לצד נקניקיות מרגז, אבל דווקא פינק בהמבורגר גדול מאוד, שיחד עם לחמניית הפרנה הקשה על סיום המנה. המבורגר “4 ביולי” (ד”ש לארה”ב שהייתה נהדרת ב-2014 והשנה לא העפילה לטורניר), שהיה סטנדרטי יחסית, או לפחות סטנדרטי כשמדובר בגרגרן כמוני. וכריך קריספי צ’יקן (בלי אף ד”ש) שהיה אמנם הכי רגיל, אבל גם הכי טעים מבין המנות.



על הדשא המשחק היה די רדום. מה שהחזיק אותנו מפוקסים היה הטראש טוק הרגיל. “איך בחרת את הזאר?” שאל אותי אחד החברים. “תראה איפה הוא ממוקם על המגרש. אין שום סיכוי שהוא יהיה מעורב פה בגול”. אני כמובן הייתי בטוח בעצמי ובבלגים, עד שבמחצית השנייה הגיעו שני שערים יפנים שגרמו לי להחוויר ולכל החבר’ה לצהול. אחסוך לכם את הדרמה ואזכיר שבלגיה חזרה עם שלושה שערים (שני שחקנים שלי בישלו!) והסדר חזר על כנו.

התחרות צמודה ועדיין בעיצומה, אבל מה שבטוח, סיכמנו כבר שבטורניר הבא אין שום סיכוי שנפתח ליגת פנטזי. האם הם יעמדו באתגר? סביר להניח שכן. האם אני אעמוד באתגר? רק תזרקו לי טראש טוק קטן ואני רץ לעשות עבודת שורשים על הסגל ההונגרי.

לקבוצת הפנטזי פרמייר ליג של הזווית

לקבוצת ליגת החלומות של ליגת העל של הזווית

טבלת פנטזי
רגע לפני רבע הגמר, מוביל את ליגת החבר’ה וליגת הזווית
 
   
 
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!