כיצד ליברפול זכתה באליפות? סיקור טקטי – חלק 1 מתוך 2

מאת דף הפייסבוק "טקטיקות ומה שבינהן"

קלופ הגיע לאנפילד אחרי שעברו 25 שנים מאז האליפות האחרונה של ליברפול. העונה הראשונה הייתה לא פשוטה וליברפול סיימה 25 נקודות מאחורי לסטר סיטי שזכתה באליפות באותה עונה. אחרי אותה עונה, קלופ החל לבצע שינויים נרחבים בסגל והחל לבנות את הקבוצה שהוא רצה, הקבוצה שבסופו של דבר תביא לו אליפות.

בסיקור הבא ניגע בעקרונות הטקטיים המרכזיים שהביאו אליפות לליברפול.

חלק 1 מתוך 2: ההגנה

נתחיל כמובן עם ההגנה. מאז שיורגן קלופ עבר למערך של 4-3-3 ראינו את המגנים אלכסנדר ארנולד ורוברטסון בתור השחקנים שמוסיפים את הרוחב להתקפה. הם הצטרפו לשלישייה ההתקפית וביחד הם יצרו קו של 5 שחקני התקפה כשכל שחקן מתמקד באיזור מסויים על המגרש.

חמשת השחקנים שנותרו יוצרים מערך של 2 בלמים ו-3 קשרים מרכזיים שהם בעיקר אחראים על ההגנה והם המבנה ההגנתי שנמצא לרוב מאחורי הכדור גם כשליברפול עם הכדור וגם כשהיא בלעדיו. אז ליברפול כאמור מוותרת על שחקנים מאחורי הכדור באיזור האגפים ומעדיפה יותר באיזור המרכז, מתי שליברפול עם הכדור זה הרבה יותר נוח עבורה שיש לה 3 שחקנים בעמדת הקישור שמוכנים לקבל את הכדור מה שהופך את הנעת הכדור וההתקדמות להתקפה לצורה קלה יותר. שלושת שחקני הקישור לרוב יוצרים יתרון מספרי במרכז המגרש ודרכם הכדור עובר מההגנה אל עבר ההתקפה, שמה מחכים גם שחקני האגף – המגנים של קלופ. שלושת שחקני הקישור נדרשים לשחק קרוב אחד לשני בכדי לאפשר רצף מסירות קצרות בטוחות שיקל עליהם להתקדם קדימה.

 

בתמונה למטה תוכלו לראות את המערך 2-3 בבירור כשהמגנים של ליברפול מעסיקים את הקישור של היריבה ובכך שלושת הקשרים של ליברפול נמצאים קרוב אחד לשני, עם יתרון מספרי מובהק על פני היריבה. גם כאשר ליברפול מאבדת את הכדור, עצם העובדה שיש לה 5 שחקנים שמשחקים יחסית בעמדה נמוכה מקשים על היריבה לצאת להתקפה מתפרצת ורוב הסיכויים שהקישור/בלמים יצליחו לעצור את ההתקפה של היריבה.

את שיטת הגנגפרסינג המוכרת של קלופ עושים בעיקר החמישייה הקדמית. שלושת שחקני ההתקפה והמגנים שתפקידם הוא ללחוץ את היריבה כמה שיותר גבוה וחזק בכדי להשיג את הכדור מהר. גם אם קו הלחץ הראשון הזה של ליברפול נשבר, עדיין שאר השחקנים שנשארו מאחור מספקים את הכיסוי והתמיכה ואת השלב השני ביצירת הגנגפרסינג.

בתמונה הבאה תוכלו לראות את מנצ'סטר סיטי, שהצליחה לגבור על הלחץ הראשוני של ליברפול והצליחה לצאת קדימה להתקפה מתפרצת. אבל שימו לב ליתרון המספרי המובהק שיש עבור ליברפול עם צמד הבלמים ושלישיית הקשרים (ורוברטסון) מה שמכריח את דה ברוינה לעכב את המתפרצת ולחכות לחבריו שיצטרפו לעזור לו.

כמה מילים על הגנגפרסינג לפני שנמשיך. השיטה הזאת ליוותה את קלופ בכל הקבוצות בהם אימן עד כה וזה מה שהפך את קלופ למאמן כל כך ייחודי. ליברפול משתמשת בשיטה הזו בכדי לעצור את היריבה לצאת למתפרצת והרעיון הוא ליצור עומס על הכדור כאשר היריבה זוכה בו, ללחוץ כמה שיותר חזק ולהרוויח את הכדור בעמדה כמה שיותר גבוהה על המגרש.

יורגן קלופ מאמין שזה הדבר הנכון מ-3 סיבות עיקריות:
1. מכיוון שהיריבה בדיוק חטפה את הכדור, הם עדיין מפוזרים ועוד לא החליטו לאיפה להעביר את המסירה הבאה שלהם. זמן טוב להכות אותה עם לחץ.
2. הקבוצה היריבה איבדה הרבה אנרגיה בכדי להשיג את הכדור בחזרה. הם ירצו להחזיק קצת בכדור לפני לצאת קדימה. זמן טוב ללחוץ חזק ולתפוס אותם לא מוכנים.
3. המשך של סיבה מספר 1, היריבה עדיין מפוזרת, אין להם צורה מסודרת בכדי לצאת קדימה להתקפות – דבר שמקל על ליברפול לחטוף את הכדור כמה שיותר מהר.

כל הסיבות הללו גרמו לקלופ לבסס את עיקרון המשחק שלו תחת השיטה הזאת שלא מאפשרת ליריבים לתקוף את ליברפול בקלות. כאשר יש להם 5 שחקנים שכובשים את השטחים ההתקפיים ועושים הגנה באיזורים הגבוהים על המגרש, יוצרים עומס של שחקנים מסביב לכדור מה שמכניס את השחקן היריב ללחץ, גורם לו לאבד את הכדור ובכך מבטל התקפה מתפרצת של היריבה. כמו בתמונות למשל, ליברפול מאבדת את הכדור קרוב לרחבה, לא עוברות 5 שניות וכבר הכדור חוזר בחזרה לליברפול.

 

כתוצאה מכך שליברפול מונעת מהיריבה שלהם לצאת להתקפות מתפרצות, ליברפול מסוגלת לעבור מתצורה הגנתית ישירות לתצורה התקפית מכיוון שהם נמצאים כבר בעמדות גבוהות. אם הגנגפרסינג הצליח, זאת אומרת שלליברפול יש כבר 5 שחקנים בחלק ההתקפי על המגרש (שלושת שחקני ההתקפה ובעיקר המגנים). זה מונע מליברפול להתחיל את ההתקפות באיטיות ולחכות שהשחקנים יעלו לעמדות הגבוהות שלהם אלא גורם לכך שהם יוצרים התקפות מהירות מיד אחרי שהם חטפו את הכדור.


הנה איבוד כדור של ליברפול קרוב לרחבה של היריבה.


בכדי למנוע התקפה מתפרצת של לסטר. מייד השחקנים של קלופ מסתערים על הכדור


אחרי 5 שניות, הכדור חוזר לליברפול שיוצאת קדימה כשהשחקנים שלה כבר בעמדה גבוהה להתקפה.

 

לא כל קבוצה יכולה לבצע גנגפרסינג מוצלח כמו שליברפול עושה. בהסתכלות מהירה על השחקנים שיש לרשותו של קלופ אפשר לראות שעם ארסנל השחקנים שעומדים לרשותו הגנגפרסינג בהחלט יעיל ואפשרי. שחקני התקפה מהירים, קישור אגרסיבי וחזק גם כן. הם כבשו 10 שערים העונה אחרי שהצליחו לחטוף את הכדור בעזרת הגנגפרסינג. אך גם אחרי שהם משיגים את הכדור יש עוד דרך חשובה לעשות. המיקום של מאנה וסאלח קריטי ברגע שליברפול חוטפת את הכדור. הם צריכים להתמקם בשטח שהיריבה השאירה להם, לזהות אותו ומשם לבצע ריצות לעבר הרחבה. סאלח ומאנה בכוונה נשארים במקומות המסוכנים מתי שליברפול משיגה את הכדור בחזרה זאת בכדי לתפוס את ההגנה של היריבה לא מוכנה, הרי הם חשבו שהם בדרך להתקפה מתפרצת ולפתע המהירות של סאלח ומאנה מפתיע אותם.

 

ומה לגבי הלחץ שהוא לא גנגפרסינג? אז כן, ליברפול יודעת להשתמש גם בלחץ כזה. כאשר הקבוצה מתחילה את ההתקפות בכדור חמש או אחרי שליברפול נרגעה מהגנגפרסינג. סאלח ומאנה עומדים מה שנקרא בין הבלמים למגנים. מוכנים ללחוץ אותם ובכך השוער מעדיף להימנע מלמסור להם את הכדור ולהכריח אותו לשלוח כדור למרכז. במרכז המגרש נמצא רוברטו פירמינו שאחראי לכסות את הקשר ההגנתי של הקבוצה היריבה וכך היריבות של ליברפול מתקשות מאוד להתקדם בעזרת מסירות קצרות ומוכרחות לשחק כדורים ארוכים שלרוב נוחתים אצל ואן דייק.


סאלח ומאנה על המגנים אבל קרובים גם לבלמים בעוד פירמינו מכסה את המסירה אל האמצע

 

עד כאן החלק הראשון בו עסקנו בעיקר בצורה ההגנתית של ליברפול. החל מצורת העמידה שלו על המגרש ועד לאיך היא חוטפת את הכדור כמה שיותר מהר, בחלק הבא – התקפה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח