בשבוע האחרון עברתי פעילות מעניינת מאוד, במסגרת קורס הדרכה, בהקשר לטקסט המעניין ״17 סיבות מדוע כדורגל עדיף על בית ספר״, שנכתב על-ידי הרב צ׳יילדרס. יצא לי להתעמק קצת ביתרונות החינוכיים בפיתוח הצעירים, במסגרת הענף המועדף עליי ועל רבים נוספים ולדגום זאת באמצעות שמות מוכרים לכולנו, שעברו תהליך חיובי דומה לאמור בספר.

ראשית, צעירים נחשבים בענף הכדורגל לשותפים חשובים ומשמעותיים. שחקנים לדוגמה הרלוונטיים לנושא, הם למשל מנור סולומון הצעיר והמוכשר שמככב כיום במכבי פ״ת, בניון הצעיר בתקופתו בבירת הנגב ובכרמל, או דוגמאות מרחבי העולם כמו מסי, הזאר ושחקנים מוכשרים נוספים. השיתוף המלא של הצעירים הללו, מעניק להם תחושת מסוגלות ואמונה עצמית גבוהה, שמעניקה להם את האפשרות הריאלית להסתכל עמוק בעיניים לשחקנים שטובים מהם בהרבה על הנייר ולהתמודד איתם בצורה שוויונית ככל הניתן.

נוסף על כך, גורם משמעותי בחינוך הצעירים, הוא השאיפה הגבוהה למצוינות. שכן, הצעירים זוכים לפרסים ולהכרה, ואף משולמים עליהם הסכומים הגבוהים ביותר בשוק כיום. דוגמה ישראלית נחמדה, היא כמובן אלי אוחנה, שזכה בשנת 1988 בפרס ה"בראבו" המוענק לשחקן הצעיר הטוב של השנה בעולם במדי מכלן בה זכה מאוחר יותר בגביע המחזיקות, יחד עם בישול בגמר הטורניר.

יתרה מזו, ההשקעה של הצעירים המוכשרים משפיעה מאוד על הצלחת הקבוצה כולה. דוגמה מוכרת לכך, היא שהקבוצות הטובות בעולם בשנים האחרונות, הן אלה שמתקדמות ברכישה וקידום צעירים. ביניהם שמות רבים, כמו תיאגו, איסקו, אסנסיו, דיבאלה וצעירים נוספים. הצעירים מעניקים רוח חיובית ואופטימית לקבוצה, משקיעים המון מעצמם באימונים ומדרבנים בכך גם את השחקנים השבעים, שכבר השיגו דבר מה בכדורגל. בשל כך שהכדורגל הוא ספורט קבוצתי, שדורש השקעה קולקטיבית לשם הצלחת הכלל, הצעירים לומדים ערכים חשובים מאוד כדוגמת קבוצתיות, הקרבה וסובלנות.

עוד אציין את חשיבות האימון בעבור הצעירים. הילדים המוכשרים מתכננים את כל מהלך השבוע שלהם בהתאם לאימונים והביקורים בחדר הכושר. בשבילם, בסיס ומהות הזמן הפנוי שלהם, הם לנסות להתקדם ולשפר את יכולתם בכל אימון ואימון. ככל שהמדינה והקבוצה חורטת על דגלה יותר את החשיבות של תרבות הספורט וההשקעה באימונים, כך באופן ישיר ניתן לראות שהיא זוכה בתארים ויוקרה רבים יותר.

יתרון נוסף של הספורט כגורם חינוך בלתי פורמלי, הינו אפשרות השינוי והתרחשות הדרמה בסיום המשחקים, שמחנכת את הצעירים לא לוותר, לשמור על ריכוז מלא במהלך המשחק ולמצות את מלוא הפוטנציאל שלהם.

בהחלט חשוב גם לציין את התמיכה ההכרחית של הדמויות הבוגרות בקבוצה על הצעירים המתפתחים. בין אם זה המאמן וכלל צוות האימון, שמספקים לצעירים מוטיבציה ואמונה שבאים לידי ביטוי בדקות משחק ולקיחת אחריות. אפילו דמויות נוספות במועדון כמו האפסנאי (כדוגמת מאיר הרוש האגדי) או הפיזיותרפיסט והמנטליסט, עשויים להשפיע על מסלול הקריירה של השחקנים. התמיכה והמילים הטובות שהם מעניקים להם בכל בוקר, מספקים להם ביטחון עצמי וגורמים להם להאמין ביכולתם להצליח ולהמשיך להתקדם. ניתן גם להתמקד בשחקנים הבוגרים שסוחפים אחריהם קבוצות צעירים מלהיבות, כדוגמת קאוט בפיינורד אשתקד, בופון ביובה ואף שלום תקווה בהפועל תל אביב. השחקנים בעלי הניסיון, יודעים להוריד מהאגו ולספק תמיכה והערכה הכרחית לשחקנים המוכשרים, שצפויים בעתיד להיות בעצמם אלה שיחנכו את דור השחקנים הבא.

לאחר שעברתי בעצמי את הפעילות והבנתי את חשיבות הספורט בכלל והכדורגל האהוב בפרט, כאמצעי חינוך בלתי פורמלי משמעותי, אני מקווה שהצלחתי להעביר את המסר ושצעירים רעננים ומוכשרים רבים ימשיכו להתרוצץ על מגרשי הכדורגל ברחבי הארץ וללמוד על ערכי הקבוצה, ההתמדה והאמונה העצמית.