"סורו עושה בית ספר למוחמד", "סורו עושה להם את כל המשחק", "הכל עובר דרכו"

אלה רק חלק קטן מהקריאות ששמעתי במהלך משחקה האחרון של בית"ר ירושלים נגד בני יהודה, בעיקר מחבריי ליציע, אוהדי בית"ר המודאגים. את האמת, עוד לפני המשחק היה ברור לי שסורו הוא השחקן ממנו בית"ר הכי צריכים לחשוש. מעבר לעוצמה שלו במרכז המגרש והטכניקה הגבוהה שהציג, היה מעניין לראות את המאץ' אפ בינו ובין עלי מוחמד, המשחק בתפקיד דומה בבית"ר. שניהם ניחנים בעוצמה פיזית על אף קומתם הנמוכה יחסית.

עוד בולטת היכולת של שניהם לשמור על הכדור בדריבל על שטח קטן וראיית משחק טובה המצליחה לשחרר עומס ממרכז השדה, בעת לחץ של שחקני היריבה. האופן שבו בכל פעם אחד משניהם זכה במאבק פיזי או בדריבל כדי לשמור על הכדור, היה אחד הדברים המהנים לצפייה והיה לטעמי הסיפור הטקטי של המשחק.

על מנת לערוך השוואה עניינית, חשוב תחילה לקבל מעט רקע על השניים. איסמאילה סורו, בן 21 יליד חוף השנהב, מוערך בשווי שוק של 750 אלף יורו עפ"י האתר TransferMarket. רק בשנה האחרונה קפץ שוויו ב-500 אלף יורו, וזאת לאור תפקודו בבני יהודה, אליה הגיע מקבוצת FC Gomel מהליגה הראשונה בבלארוס, בה משחקת באטה בוריסוב, שיאנית הזכיות בתואר האליפות המקומי, המוכרת לרובנו מעט יותר. סורו עבר לבני יהודה בהעברה חופשית בחודש ינואר 2018 ובעוד בני יהודה סופגת ביקורות מפתיחת העונה הנוכחית, נראה שדווקא לגבי סורו יש קונצנזוס והוא מסתמן כבורג החשוב ביותר במערך של יוסי אבוקסיס.

מנגד, עלי מוחמד, בן 24, יליד גאנה, מוערך בשווי מעט גבוה יותר של מליון יורו. מוחמד נמצא במחוזותינו זמן רב יותר והתחיל את דרכו בישראל בבית"ר תל אביב, לאחר מעבר מהליגה בניז'ר בשנת 2015. לאחר עונה אחת עבר למכבי נתניה שם הפך להיות אחד משחקני המפתח. בעת מעברו המתוקשר לבית"ר ירושלים בקיץ האחרון, דובר רבות על היותו אחד הקשרים המרכזיים הטובים בליגת העל ואולי השחקן הזר הבולט בהם.

ומה עם השורה התחתונה? קיים שוויון כמעט מוחלט בכמות דקות המשחק הגבוהות של השניים (767 של מוחמד לעומת 787 של סורו), דבר המעיד על חשיבותם במערך של שני המאמנים. עוד בולטת המעורבות הגבוהה שלהם בניהול המשחק והדיוק הגבוה במסירות (86% בממוצע). נראה שמוחמד שותף יותר לדחיפת הכדור קדימה להתקפה עם אחוז מסירות מקדמות של 90% בעוד סורו עם אחוז נמוך יותר (75%). מוחמד מצידו לוקה באיבודי כדור רבים יותר כש"לזכותו" 53 איבודי כדור (6.6 למשחק) וסורו עם 38 (4.75 למשחק).
על פי הנתונים, לסורו סגנון אגרסיבי יותר עם כמעט פי 2 עבירות (15 לעומת 8 של מוחמד). אופיו ההגנתי של סורו ותפקודו על המגרש מוביל לכמות גבוהה יותר גם של חילוצי כדור, עם כמות כפולה (41 לעומת 21 של מוחמד) כאשר 28 מהחילוצים של סורו הם בחצי המגרש ההגנתי. למוחמד רק 12 כאלה.

*הנתונים באדיבות מנהלת הליגות לכדורגל – https://www.football.co.il/stats

קשה להסיק מסקנות חותכות בהשוואה של השניים לאחר 8 משחקי ליגה בלבד, במיוחד כששניהם בעלי אופי משחק דומה. מהנתונים שנאספו עד כה העונה ומבט על העונה הקודמת, מתחזקת המחשבה כי הפער העיקרי ביניהם הוא בחלוקה שבין העבודה ההגנתית לזו ההתקפית. סורו מופקד על החלק ההגנתי בקבוצתו, ואילו למוחמד אוריינטציה מעט יותר התקפית. במשחק האחרון אף כבש מוחמד את שערו הראשון העונה בתקווה לעוד שערים שיגיעו בהמשך.

מהזווית האישית שלי כאוהד, קיימת אכזבה מסויימת ממוחמד והיא מבוססת על אותם נתונים שהצגתי: איבודי כדור רבים (במיוחד ביציאות להתקפה) ורכות מסוימת כשמדובר בחלק ההגנתי. לגבי סורו, אין ספק שהוא השחקן שאתה לא רוצה לראות בקבוצה העומדת מולך. יעשה בחוכמה אבוקסיס אם ייתן לו יותר חופש ביציאה קדימה שם יוכל להנות גם מיכולותיו ההתקפיות. מעל הכל, אין ספק שבשני המקרים מדובר בשחקנים השייכים לטופ הכדורגל הישראלי.

העונה הזו מסתמנת כעונה שעשויה להשפיע רבות על המשך הקריירה של שניהם. עקב גילו המתקדם מעט יותר, עבור עלי מוחמד, העונה הזו עשויה להיות מכריעה אף יותר. על כתפיו משקל רב יותר בתור השחקן החשוב במערך של רוני לוי בעונה כה חשובה עבור בית"ר ירושלים המתחדשת תחת ניהולם המקצועי של הטריו חוגג-בניון-אוחנה. עבור סורו, נדמה וזו יכולה להיות עונת הפריצה שלו, כזו שלאחריה יבינו המועדונים הגדולים בארץ באיזה כשרון מדובר.

יש שיגידו, עלי מוחמד 2.0.