ישראלים במכללות – כל מה שרציתם לדעת

המדריך לספורטאים ישראלים במכללות – כל מה שרציתם לדעת

// מאת יובל שחם

כדורסל עבור השחקן והשחקנית הישראלית אף פעם לא היה דבר פשוט, ובחלק מהמקרים השחקנים הישראלים נאבקים ונלחמים כדי להגשים את החלום הגדול – להגיע לליגה הראשונה, להרוויח כסף טוב ולהנות מתהילה וכדורסל ברמה הכי טובה שהם רק יכולים. אצל נשים הסיטואציה אף קשה יותר – גם למי שמגיעה לליגה הראשונה אין הרבה תקווה במיוחד מהפן הפיננסי.

אני מאוד מעריך שחקנים ושחקניות בגיל צעיר שנאבקים על הקריירה שלהם ועל החלום הגדול. הם משחקים בליגות נמוכות, מרוויחים כסף שלא מספיק לסגור את החודש והכל בשביל מטרה אחת – לחיות את החלום ולהגשים עצמם מבחינה אישית ואולי אולי בסוף יצליחו לעשות את זה ולהגיע לליגה הראשונה.

 

לצערי עבור יותר מ-90 אחוז מהם הכדורסל בארץ אינו מאפשר זאת. אפשר להאשים את השיטה, האיגוד, המתקנים, רמת האימון או דברים רבים נוספים, אך בסופו של דבר העובדות ברורות – מעל ל-90 אחוז מהצעירים וקרוב ל-100 אחוז מהצעירות שמשחקות כדורסל – לא מצליחים להתקיים ולחיות חיים נורמליים.

בדרך כלל נאבקים השחקנים על חלומם. מסתובבים בליגה הלאומית, ארצית, עולים ויורדים. מחליפים קבוצות ומאמנים אישיים על מנת לעשות את קפיצת המדרגה. מבזבזים כסף וזמן רב על הרצון הטבעי להשתפר ולהגשים את החלום, כאשר השיטה אינה מאפשרת להם את זה. חלק נושרים ומוותרים בגיל 24-25, חלק מחזיקים עד גיל 30+, אבל רובם מסיימים את הקריירה מיואשים ועוברים לשלב הבא בחיים בלית ברירה בהבנה שהחיים חייבים להימשך ובקרוב יהיו להם משפחות לפרנס.

לפני כשלוש שנים לאחר שנה בה הייתי באוניברסיטת נוטרדאם בארה”ב שם נחשפתי לעולם ספורט המכללות – החלטתי שאחזור לארץ ואייצר שינוי. אתן ואספק הזדמנות אמיתית לצעירים וצעירות לשחק כדורסל ברמה גבוהה, ליהנות ממתקנים וצוות אימון ברמה הכי טובה שיש ולקבל תואר אקדמי שישמש אותם הלאה בחיים. להנות מאולמות מלאים ומתקנים מפוארים, וכמובן שבסיום התהליך השחקנים והשחקניות יחזרו טובים ומקצועיים יותר במידה וירצו להמשיך ולהילחם על קריירת הכדורסל.

אולם כדורסל כדורסל מכללות

 

אז איך בנוי עולם כדורסל המכללות (נכון לגברים ונשים)?

מבחינה אקדמית (חשוב לזכור שקודם כל הספורטאים הם סטודנטים) תואר באוניברסיטה בארצות הברית נמשך 4 שנים. לכן ברוב המקרים גם המלגות אותם הספורטאים מקבלים נפרסות ל-4 שנים וכל ספורטאי משחק בעצם 4 עונות. לעיתים ישנה אפשרות לקחת שנה הפסקה מבלי לשחק (כן להתאמן וללמוד) כאשר אופציה זו נקראת RED SHIRT. בדרך כלל הולכים על עונה מסוג זה כאשר הספורטאי נפצע בצורה רצינית או שהמאמן מרגיש שהוא אינו מספיק מוכן עדיין (בדרך כלל בשנה הראשונה).

מבחינת כדורסל העולם הזה לא נגמר באוניברסיטת דיוק או קונטיקט. כדורסל המכללות מתחלק לשלושה ארגונים – ארגון ה-NCAA בו יש שלוש רמות – 1, 2 ו-3, ארגון ה-NAIA וארגון ה-NJCAA.

 

NCAA D1

הליגה הראשונה היא כמובן החזקה והמוכרת. ברמה זו יש בערך כ-350 אוניברסיטאות. יש כמובן אוניברסיטאות גדולות ומפורסמות יותר (דיוק, צפון קרוליינה, פלורידה וכו’) אך גם אוניברסיטאות מעט פחות מוכרות.

הדבר המייחד את כולם הוא שעל פי חוקי ה-NCAA כל שחקן המוגשת לו הצעה מאוניברסיטה ברמת D-1 יקבל הצעה למלגה מלאה (יורחב ויפורט בהמשך). אוניברסיטאות מקבלות שיוך ל – D1 לפי כמות הכסף שמשקיעה האוניברסיטה בספורט. לכן המלגות ברמה זו הן כולן מלאות, אך הרמה האקדמית היא לא תמיד הגבוהה ביותר.

שחקנים מפורסמים ששיחקו ברמה זו: ממייקל ג’ורדן ועד לנדב הנפלד

 

NCAA D2

הרמה השנייה והפחות מוכרת אליה שייכות כ-300 אוניברסיטאות. האוניברסיטאות ב – D2 מצוינות ויש בהן מתקנים ברמה גבוהה מאוד (בחלקם אף טובים יותר מאוניברסיטאות D-1 ). רמת הכדורסל היא מצוינת והאוניברסיטאות שנמצאות במקומות הגבוהים  ברמה זו יכולים לנצח לא מעט אוניברסיטאות מ-D1. לכל אוניברסיטה יש כ-8 מלגות מלאות לחלק ושאר השחקנים לומדים על בסיס מלגות חלקיות.

שחקנים מפורסמים ששיחקו ברמה זו:  ג’ורג’ גרבין, פיל ג’קסון, צ’ארלס אוקלי, בן וואלס

אימון כדורסל מכללות

NAIA

הסיבה שאני בוחר לכתוב על רמה זו ישר אחרי NCAA D2 היא מכיוון שאוניברסיטאות ה-NAIA  דומות מאוד באופיין וביכולתן המקצועית לאוניברסיטאות NCAA D2.

ה-NAIA הוא גוף נפרד מה-NCAA, כמו פיב”א ויול”ב למשל. משתתפות בו כ-300 אוניברסיטאות. הדברים שמבדילים את אוניברסיטאות ה-NAIA ל-NCAA D2 הם:

  1. רוב האוניברסיטאות ב-NAIA הן פרטיות (הרמה האקדמית גבוהה מאוד ומספר הסטודנטים נמוך יותר)
  2. אין חוקים ברורים לגבי מלגות. ברמה זו יש מלגות מלאות וחלקיות ללא הגבלה מספרית.

שחקנים מפורסמים ששיחקו ברמה זו: סקוטי פיפן, דניס רודמן, אריק מקולום

 

NCAA D3

זו הרמה השלישית של ה-NCAA בה משחקות כ-450 אוניברסיטאות. בדרך כלל מדובר באוניברסיטאות מצוינות, אשר אינן משקיעות הרבה בקבוצות הספורט שלהם. זו הסיבה שבאוניברסיטאות D3 אין בכלל מלגות ספורט, זאת אומרת שהעלות עבור ישראלי\בעל אזרחות זרה אחרת לשחק באוניברסיטה מסוג זה היא מאוד יקרה ולא רלוונטית ברוב המקרים.

שחקנים מפורסמים ששיחקו ברמה זו: ברד סטיבנס (מאמן בוסטון היום), ג’ון דיברתולמאו, ג’ק סיגמה

 

NJCAA – ג’וניור קולג’

רמה זו מעט שונה משאר הרמות שהוצגו. ההבדל העיקרי הוא מבחינה אקדמית. כאמור תואר בארה”ב נמשך כ-4 שנים כאשר בשנתיים הראשונות כולם לומדים את אותם הדברים ובשנתיים הבאות כל אחד מתמקצע בתחומו. הג’וניור קולג’ים נמשכים כשנתיים בהם לומדים את לימודי הבסיס של השנתיים הראשונות.

לאחר שנתיים התלמיד\הספורטאי רשאי לעבור לאוניברסיטה אחרת (בכל אחת הרמות שצוינו מעלה) ולהשלים את התואר שלו ואת קריירת כדורסל המכללות שלו. הג’וניור קולג’ הוא פלטפורמה מצוינת לשחקנים להראות את יכולותיהם לעיניהם של סקאוטים ומאמנים שמגיעים מהרמות האחרות. בחלק מהמקרים קבוצות ג’וניור קולג’ אף יכולות לנצח אוניברסיטאות D1. ישנם כישרונות רבים שמסתובבים בקולג’ים האלה ופוספסו על ידי האוניברסיטאות הגדולות בתחילת דרכם.

שחקנים מפורסמים ששיחקו ברמה זו: ג’ימי באטלר, ג’ה קראודר, פייר ג’קסון, סם קאסל, סטיב פרנסיס, ניק ואן אקסל, שון מריון

מה חשוב לדעת עבור השחקן\שחקנית הישראלים – שאלות ותשובות

 

איך אדע האם אני כשיר מבחינת החוקים לשחק במכללות?

החוקים של עולם המכללות הם די ברורים אם כי לעיתים ישנן בעיות מול ארגון ה-NCAA שמקפיד מאוד על הדקויות.

ברמה העקרונית (וזה נכון עבור כל שחקן בין אם ישראלי, ספרדי או אמריקאי) החוק הבסיסי אומר שצריך לצאת למכללות כאשר מעולם לא שיחקת כדורסל מקצועני שזה אומר בגדול בהזדמנות הראשונה אחרי התיכון.

ישראל מדינה חריגה במובן הזה מכיוון שלנו יש את השירות הצבאי אשר מבחינת המכללות שומר את שחקנינו בסטטוס “חובבן”. הצבא אינו פוסל אתכם מלשחק כדורסל במכללות!! ניתן לצאת ישר אחרי השירות הצבאי.

מה אני צריך\ה לעשות על מנת להישאר חוקי עבור ה-NCAA?

ראשית כל לא לחתום על חוזה שהוא מעבר לחוזה חייל (דבר שגם כך צריך לעשות על פי חוק). ה-NCAA בודקים את החוזים וברגע שרואים שלשחקן היה חוזה חייל מבחינתם מדובר בחוזה שאינו מקצועני מכיוון שהסכום נמוך ויכול להיכנס לקטגוריית החזרי נסיעות\הוצאות. מומלץ מאוד לעבוד עם איש מקצוע שיוכל לטפל בכל הקשור להליך מול ה-NCAA.

 

האם אפשר לבחור את תיזמון היציאה למכללות?

לא. החוק אומר בבירור שמרגע סיום התקופה החובבנית (אצל אמריקאי= תיכון, ישראלי = סיום השירות הצבאי) צריך לצאת בהזדמנות הראשונה. במידה ולא תעשו זאת אתם תהיו פסולים לשחק במכללות.

שנת לימודים בארה”ב מתחילה בחודש אוגוסט.

לדוגמא: אם שחקן משתחרר מהשירות הצבאי  בנובמבר 2019 – הוא יהיה חייב לצאת למכללות באוגוסט 2020.

חשוב לזכור שמרגע סיום השירות ישנו איסור משחק מכיוון שסטטוס החובבן שלכם מסתיים. ברגע שתעלו למשחק תחרותי בליגה מקצוענית בישראל לאחר סיום השירות הצבאי מבחינת ה-NCAA אתם פסולים.

 

מה עוד כולל תהליך קדם היציאה לאוניברסיטה?

צריך לזכור שהיציאה למכללות כרוכה בהליך סטודנטיאלי, אשר הוא לא פחות חשוב מתהליך הכדורסל.

נדרשת בחינת SAT, בחינת TOEFL  ותעודת בגרות עם ממוצע גבוה ככל האפשר. התוצאות האקדמיות שלכם ישפיעו באופן מהותי על גובה המלגה והסיכוי להתקבל לאוניברסיטאות השונות. בנוסף חשוב לייצר סרטון HIGHLIGHTS ולדאוג למספר משחקים מלאים מצולמים. החל מרגע זה מתחיל הקשר מול האוניברסיטאות עצמן אר דורש עבודה רבה וקשרים עם מאמנים ברחבי ארצות הברית.

 

כמה זמן לוקח תהליך קדם היציאה?

רצוי להתחיל את התהליך כשנה – שנה וחצי לפני היציאה המיועדת למכללות. חשוב מאוד לעבוד “לפי הספר” ולא לפספס שום דבר בתהליך ולהיעזר באנשי מקצוע רלוונטיים.

 

האם אני יכול לצאת למכללות למרות ששיחקתי בליגת העל?

במידה והחוזה היה חוזה חייל וזהו החוזה היחידי עליו חתמתם עד כה בקריירה שלכם אתם תוכלו לצאת למכללות. הנושא הוא נושא רגיש וחשוב מאוד לעבוד בזהירות מול ה-NCAA מכיוון שכל טעות קטנה יכולה לעלות לכם באישור הלימודים.

 

האם תואר מאוניברסיטת NAIA הוא שווה ערך לתואר באוניברסיטת NCAA?

כן. אין שום הבדל מבחינה אקדמית בין האוניברסיטאות. לעיתים אוניברסיטאות ה-NAIA טובות ונחשבות יותר.

 

ממה מורכבת מלגה?

שנת לימודים ממוצעת באוניברסיטה בארה”ב היא כ- 50 אלף דולר. הלימודים נמשכים כ-4 שנים, זאת אומרת שמלגה מלאה היא שוות ערך ל-200 אלף דולר.

מלגה של 90 אחוז לדוגמא (חלקית) היא שוות ערך ל-180 אלף דולר ותצטרכו לשלם מכיסכם הפרטי כ-20 אלף דולר ל-4 שנים (כ-5000 דולר בשנה).

המלגה מורכבת משכר לימוד, דירה ומזון במהלך השנה. לעיתים כוללת המלגה גם ספרים.

 

מה ההבדל ברמת המתקנים באוניברסיטאות ברמות השונות?

המתקנים בכלל הרמות החל מג’וניור קולג’ ועד NCAA D1 הם ברמה הגבוהה ביותר. ההבדלים בדרך כלל באים לידי ביטוי בגודל ובכמויות אך לכל אוניברסיטה יש מתקנים מלאים ברמה הכי גבוהה. חדר כושר אשר פתוח בכל שעות היום עבור הספורטאים, אולם זמין לאימונים אישיים ופיתוח אישי ומסלולי ריצה ואתלטיקה. אם אתם רוצים להרים משקולות או סתם לזרוק לסל תמיד יהיה לכם מקום לעשות זאת ובדרך כלל גם מישהו מצוות האימון שיעזור לכם.

 

האם ניתן לעבור מאוניברסיטה אחת לאחרת תוך כדי התואר?

בהחלט אפשר. רק מ-D1 עוברים בכל שנה יותר מ-700 שחקנים! המעברים נפוצים ביותר גם כלפי מעלה וגם כלפי מעלה. מאמנים ברמות השונות בעזרת הסקאוטים שלהם צופים כל הזמן ומחפשים את השחקנים שיוכלו לשדרג אותם. החוקים בנוגע להעברות הם ברורים: במידה ושחקן עובר לרמה גבוהה יותר (משתדרג) הוא צריך לשבת שנה אחת בחוץ ולא לשחק. זאת אומרת שהוא יוכל להתאמן עם הקבוצה, להמשיך ללמוד את התואר שלו, אך לא יוכל להשתתף במשחקים. הפיצוי במקרים אלה מגיע בדמות הארכת המלגה ל-5 שנים במקום 4. דבר אשר יכול להקנות לכם במידה ותרצו גם חצי מתואר שני על חשבון המלגה המקורית.

כאשר שחקן יורד ברמה (למשל מעבר מ  – NCAA D1 ל- NCAA D2) הוא אינו מחויב לשבת שנה בחוץ

 

האם ישנם סקאוטים במכללות?

עולם הסקאוטינג במכללות משמעותי ורחב מאוד. ישנם מאגרי מידע של סקאוטים ומאמנים משתמשים בהם כל הזמן. צריך לדעת לעבוד עם סקאוטים נחשבים ומקצועיים על מנת להגדיל את הסיכוי לקבלת מלגה רלוונטית.

 

כמה חשובה ההצלחה האקדמית במהלך התקופה במכללות?

צריך לזכור שאתם הולכים להיות ספורטאים\סטודנטים. החלק האקדמי מאוד חשוב למאמנים. במידה ולא תשיגו את הציונים הנדרשים אתם עלולים להיות מושעים מהקבוצה.

 

האם יש כמות גדולה של שחקנים בינלאומיים במכללות?

ממש כמו ב-NBA, גל הבינלאומיות לא פסח על עולם המכללות. יש כיום יותר ויותר שחקנים מכל העולם אשר מגיעים לשחק ברמות השונות. הסקאוטים מכירים יותר טוב את הכדורסל העולמי ושחקנים צעירים רבים בעולם מעדיפים לעזוב את הליגות המקומיות הקטנות על מנת להתפתח, לצבור חוויות ולהרוויח תואר אקדמי בארצות הברית

 

לסיכום

עולם כדורסל המכללות רחב וטומן בחובו חוקים רבים ואפשרויות שעולות על כל דמיון. חשוב מאוד לדעת מה כולל ההליך ולהיעזר במקורות מידע ואנשי מקצוע. אני באופן אישי סימנתי לי למטרה לעזור לכמה שיותר שחקנים ושחקניות ישראלים להשלים את ההליך הזה ובשנים האחרונות אני בקשר רציף עם יותר מ-100 מאמנים ומצוי ומכיר טוב מאוד את חוקי ה-NCAA.

מרבית הצעירים והצעירות בישראל נמצאים בין הכיסאות – הם שחקנים טובים אשר אין להם מקום בליגות העליונות (חוקי זרים וכו’). אל תסתפקו בבינוניות. תבררו על מכללות, תעשו שיעורי בית ותצאו לחוויה ממנה תחזרו שחקני כדורסל טובים יותר וגם אנשים טובים יותר עם כלים משמעותיים יותר לחיים.

מוזמנים ומוזמנות לפנות אלי בכל שאלה – yuval@horizonlifesport.org

בריכת שחייה מכללות ארצות הברית

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!