יצאו נייטרלים

40 שנה לא עברה ברזיל את משחק הפתיחה שלה במונדיאל מבלי לנצח. גם אז, ב-1978 בארגנטינה, זה הסתיים ב-1:1 מול יריבה אירופית (שבדיה). בברזיל הרבה פעמים הציפיות הן שמקשות על הנבחרת והורסות לה את הטורניר. לטורניר הנוכחי ברזיל הגיעה עם ציפיות גבוהות מאד. ב-25 הדקות הראשונות נראה היה שהיא מתחילה להצדיק את הציפיות האלה. הבעיה היא שמיד לאחר 25 הדקות המצוינות שלה, ברזיל חדלה לשחק. פשוט ככה.

ברזיל, שוייץ, ליכשטיינר, מרסלו
Credit to “FIFA World Cup” Facebook page

האכזבה גדולה בעיקר בגלל שבהתחלה ברזיל הראתה שהיא כן מסוגלת להפיק כדורגל מצוין. סדרה של התקפות יפות עם מסירות מרגל לרגל, לחץ חכם והשתתפות של הרבה שחקנים בהתקפה, עד השער היפהפה של קוטיניו. שוייץ נראתה אובדת עצות והיתה תחושה שאנחנו בדרך למשחק בסגנון הסמבה, אבל מסיבה שאינה ברורה, משהו נתקע במשחק הברזילאי ומכאן שום דבר לא עבד.

מיותר להרחיב במילים על ניימאר, אחד השחקנים המלהיבים בעולם בשנים האחרונות. הבעיה אצלו תמיד היתה בראש. כשהוא מתעסק בכדורגל נטו הוא הכדורגלן המושלם. כשהוא מתעסק בשטויות הוא מתכון לאסון. לאורך כמעט כל 90 הדקות ברוסטוב נראה היה שניימאר מתעסק בשטויות. הצגות, תרגילים מיותרים, חוסר ריכוז. כשהשחקן שאתה הכי בונה עליו לא מספק את הסחורה זו בעיה. רק לקראת הסוף הוא התחיל לשחק כמו שהיה צריך לשחק מהתחלה. יותר תכלס, יותר מסירות מדויקות. זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.



אבל לא יהיה הוגן להפיל את התיק רק על ניימאר. וויליאן היה מאד פעיל באגף ימין, אבל מאד איטי ולא יעיל. ז’סוס היה חלוד לגמרי, מרסלו, שבדרך כלל תורם המון להתקפה, לא עשה את זה הפעם בכלל. לקאסמירו מגיעה מילה טובה על המלחמה במרכז המגרש עד שהוחלף כשצ’יצ’ה הבין שאין לו ברירה, אלא ללכת על קישור התקפי יותר. פרננדיניו שהחליף אותו היה חלש מאד.

לשוייץ מגיעות כל המחמאות. זו נבחרת עם סגל מאוזן ומגוון שיודעת גם לתת הצגות של כדורגל אטרקטיבי וגם, במקרים כמו היום, לשחק קשוח וצפוף. אחרי שספגו את השער הם הבינו שאין להם ברירה, אלא לעלות מדרגה בדרגת הקשיחות והם עשו את זה פנטסטי. לא המשחק הכי יפה לעין, אבל המון משמעת ושקט נפשי. בהרמי היה בעל הבית במרכז המגרש ועשה עבודה גדולה מול ניימאר. ממש כמו ארגנטינה מול הקרחונים של איסלנד, ברזיל נפלה למלכודת ושיחקה עם הראש בקיר. במקום לשחק מהר, הברזילאים התמסרו למוות אחד עם השני ולא הצליחו לייצר תכלס בהתקפה.

קוטיניו, מרסלו, ברזיל
קוטיניו ומרסלו חוגגים. הפסיקו לשחק מוקדם מדי.
Credit to “FIFA World Cup” Facebook page

אם בכל זאת מחפשים סיבות לאופטימיות בברזיל, הרי שעד עכשיו אף אחת מהגדולות לא מרשימה. ביום שבו אלופת העולם מפסידה למקסיקו, אחרי שמסי נתקע מול נבחרת שבאה ממדינה כ”כ קטנה שבארגנטינה עצמה יש לא פחות מ-13 ערים עם אוכלוסיה גדולה יותר, אחרי שספרד ופורטוגל סיפקו משחק התקפי מלהיב, אבל הראו הגנות חלשות ואחרי שצרפת היתה צריכה את עזרת ה-VAR ושער חצי עצמי כדי לנצח את הנבחרת הכי חלשה על הנייר בבית שלה – ברזיל לפחות הראתה למשך כ-20 דקות את הפוטנציאל שלה.

בשורה התחתונה, יש לצ’יצ’ה הרבה עבודה, אבל למזלו יש לו עם מי לעבוד. לקראת קוסטה ריקה ביום שישי הוא יצטרך לשבור את הראש איך הוא מביא את השחקנים שלו להראות יותר ממה שהם יודעים ולשחק כמו ששיחקו בתחילת המשחק מול שוייץ, אבל לא לעצור אחרי שער אחד, אלא להמשיך ולדרוס כמו שהיא מסוגלת, ואני עדיין מאמין שהיא מסוגלת.



לסיום, וידוי אישי: היה לי כרטיס למשחק של ברזיל מול קוסטה ריקה ועקב אילוצים אישיים מכרתי אותו. ברוב המקרים בחיי שבהם ויתרתי על משחק שהיה לי כרטיס אליו, פספסתי משחק עם המון שערים. אולי הנאחס שלי יהפוך לחגיגה של ברזיל…

ברזיל, שוויץ, ניימאר
Credit to “FIFA World Cup” Facebook page
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!