ימים נוראים

// מאת אראל אדיב

העדפתי להמתין כמה ימים ולא לכתוב את מה שעל ליבי כשהמצב היה רגיש וכואב. לא שעכשיו המצב טוב, אבל כרגע אני מאמין שאוכל לנתח את המצב באופן אובייקטיבי יותר.

אנחנו כעת נמצאים בימים שנקראים “ימים נוראים” – ימים בהם כל אדם עושה חשבון נפש ובוחן את מעשיו בשנה החולפת, ע”מ שיוכל לשפר אותם ולהיות אדם טוב יותר בשנה הבאה. באופן סימבולי משהו, מצבה של ביתר ירושלים כרגע מצריך חשבון נפש בקרב הנפשות הפועלות, של כולם.

עלי מוחמד, יהונתן כהן
קרדיט למנהלת הליגות בכדורגל

לפני שאפתח בביקורת מקצועית, מגיעה מילה טובה לאיש העומד בראש המערכת – משה חוגג. אדם עם שאיפות שמשקיע את מירב זמנו והונו במועדון, אדם שלקח את המועדון במצב גסיסה והחיה אותו מחדש, הכניס רוח חדשה ומינף את המותג שנקרא “ביתר ירושלים”. ועל זה אנו אסירי תודה.

אנסה לנתח את המצב עם כמה מסקנות משלי. אחלק את הבעיות לשלוש – סגל, משמעת וקבלת החלטות. אתם כבר תחליטו לבד למי לשייך את הביקורת.

סגל

בקיץ האחרון בוצע במועדון חריש עמוק, החל ממחלקת הנוער, המדיה, פרסום, אנשי הצוות וכו’. משה חוגג לא חסך בכלום וניסה לעשות את המיטב בכל מקום בו היה צורך בשינוי והיה הרבה. וכמו כל זה, גם בסגל בוצע שינוי מאסיבי שנראה כהתחלה טובה מאוד, אך דעך אט אט והשאיר את הסגל חסר ולא יציב (חשבון נפש כבר אמרנו?).

עמדת השוער – מועדון ששואף להיות בטופ של הכדורגל הישראלי לא יכול להרשות לעצמו הבדל משמעותי שכזה בין שוער ראשון לשני (מבלי לפגוע בכבודו של אף אחד) ולמדנו את זה על בשרנו לפני שנתיים עם סיפור סתיו שושן.

שחקני הגנה – עמדת הבלם מצריכה כידוע ניסיון והיכרות מרבית בין שחקני ההגנה. לביתר היה זמן רב להתכונן לעונה הנוכחית. ועדיין, במחנה אימונים ביתר נשארה חסרת בלם, נוסיף לזה את פציעתו של טב”ח וקיבלנו הכנה לקויה במשחק ההגנה של הקבוצה. אז מה היה כל כך דחוף לשחרר את כחילה וסירושטיין?

קישור דפנסיבי – עד המשחק מול ק”ש, לא היה לביתר קשר אחורי אמיתי. והיום? יש אחד – תמיר עדי. באמת? נשמע הגיוני? ושוב, מישהו אמר סירושטיין? געגועים לקלטינס.

 

בנוסף, החוסר בקישור האחורי מייצר בעיה נוספת לחלק הקדמי. מוחמד נאלץ להתעסק יתר על המידה בעבודות הגנה, במקום להתעסק בסיפוק כדורים ובניית התקפות לחלק הקדמי.

תשאלו אותי מה היה שונה בגביע הטוטו? היה את אוחנה, הוא היה עסוק ביצירת התקפות כשמוחמד עשה עבודות הגנה, אבל כידוע, אוחנה גמר את העונה ועיני כולם נשואות לעידן חדש ישן – עידן ורד.

חלוצים – ביתר כיום עם 2 חלוצים בסגל, וארן ואזולאי. אתוודה ואומר שבתחילת העונה חשבתי שזה מספיק. חשבתי ששחקני האגפים יספקו מספרים, ככה שלא נשען רק על שניהם, מה שלא קורה בפועל.

קהל ביתר ירושלים
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של מנהלת הליגות לכדורגל


משמעת:

הסגל שנבנה בקיץ הוכיח דבר אחד – בביתר רוצים יצירתיות והרבה התקפה.

ולכל הטוב הזה צירפו את רוני לוי, מאמן שחרט על דגלו את המשמעת הקפדנית וסגנון משחק שמרן ומוקפד. לכאורה, זה יכל לעבוד טוב. השחקנים ה”בעייתיים” בסגל דיי צעירים, ומאמן כזה יכול להוביל אותם בדרכו לשילוב של כישרון ומשמעת ויחד לעלות על דרך המלך.

רוני לוי כזה היה מוציא את פרדי פלומיין כבר בפעם השניה שהחליט להידבק עוד קצת לכדור במקום למסור. רוני לוי כזה היה מעלה ליציע את לוי גרסיה אחרי התרגיל המטופש שעשה בדקה ה-90 מול ק”ש. אבל, חלומות לחוד ומציאות לחוד. קיבלנו רוני לוי אחר. אחד שמוותר, מוותר על שיטת המשחק שלו, על הסדר במגרש ועל המשמעת.
קבלת החלטות:

אקדים ואומר שלבקר החלטות של מאמן זו חכמה בדיעבד, כי אם הצליח לו הוא מוכשר ואם לא אז הוא חלש, אבל בסיטואציה הנוכחית אי אפשר לדלג על הסעיף הזה. קבלת ההחלטות השערורייתית זועקת לשמיים.

שלומי אזולאי מקבל קרדיט עוד ממחנה האימונים בו כבש שער אחד ועוד 2 שערים (1 בפנדל) בגביע הטוטו, כאשר פתח בכל המשחקים במפעל הזה. לעומת זאת, אנתוניו וארן, עם 3 שערים במסגרת גביע הטוטו, ממשיך להוכיח בדקות המעטות בהן שותף שמקומו באחד עשר. למרות זאת, בוחר רוני לוי להמשיך איתו כחלוץ שעולה מהספסל ולא פעם בדקות הסיום ממש.

בביתר ציינו שמנסים להתגבר על חסרונו של אוחנה, שלא מן הנמנע שמחליף ראוי נמצא ממש מתחת לאפם. באורח פלא, השחקן שהחליף את אוחנה באותו משחק בו נפצע היה שלום אדרי, שהיה אחראי על 2 שערים ונבחר למצטיין. במשחק הגמר מול מכבי תל אביב אדרי שוב הוכיח שהוא ראוי לצ’אנס אמיתי, כאשר נכנס כמחליף והיה אחראי על השינוי במשחק. ועדיין, כל זה לא גרם לרוני לוי לשתף את 2 השחקנים במשחק הליגה מול מכבי תל אביב.

נוסיף לזה את ההחלטה המוזרה שלא לפתוח עם חלוץ אמיתי, ואת ההתעקשות לרוטציה במשחק ההגנה למרות היכולת הטובה של ורדסקה בגמר גביע הטוטו ואנחנו כבר ב 4-0.

לסיום, מי שחשב שביתר הולכת לקרוע את הליגה, כנראה שחשב מהבטן וכרגע היא כואבת, מאוד. ומי שחשב מהראש יודע שגם להפסיד יש דרך, ולא, זו לא הדרך.

רוני לוי, ביתר ירושלים
קרדיט לדף הפייסבוק של בית”ר ירושלים
 
   

תגובה אחת

  1. Avatar

    טור מעולה אראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח