ימיה הראשונים של קהילת הפיפא המקצוענית בישראל

השבוע נתקלתי בכתבה על האחים אליגולא, שהפכו לשחקנים רשמיים בקבוצת הספורט האלקטרוני של מכבי תל אביב. ברגע הראשון הציפו אותי ארגזים של קנאה; אבל אחרי ההלם הראשוני ממש שמחתי. לפני 16 שנה, אי שם ב-2001, החלו הניצנים הראשונים של ספורט אלקטרוני תחרותי בישראל. ואני הייתי שם כדי לקחת חלק.

Spanish League - טיק טיק

עד פיפא 2002 הייתי כמו רוב הילדים; ניצחתי קצת את המחשב, ניצחתי כמה חברים מהשכונה וחשבתי שאני הכי טוב בעולם. אבל אז נכנסתי לליגה התחרותית הראשונה בישראל – סולם פיפא 2002 של אתר גיימר. ההצלחה שלי בליגה הייתה סבירה, עד שפגשתי שחקן בשם יוסי רובין, שהתברר לי בדיעבד כשחקן הפיפא המקצועי הראשון בישראל, שמוביל את התחום עד היום. רובין פירק אותי 5-0 ושלח אותי לעשות המון שיעורי בית. בסוף אותה שנה, כבר פגשתי את יוסי רובין, המכונה “רובינאלדו”, בגמר של טורניר אחר. ניצחתי 3-2, במשחק שאני מקווה לזכור כל החיים. אני אורוגוואי, הוא קמרון; נסעתי במיוחד לבית של חבר עם אינטרנט ADSL, כדי שלא אצטרך להסתמך על המזל עם חיבור ה-56k שלי. אני באמת לא בטוח שחוויתי פרץ אושר גדול יותר מאשר בסיום אותו משחק. הזוי ככל שזה ישמע.

בשנים שלאחר מכן קהילת הפיפא הישראלית המשיכה לצמוח ואני הייתי חלק משמעותי בה. ארגנתי מפגשים לשחקני הקהילה, השתתפתי בתחרויות שונות והקמתי “קלאנים”, קבוצות גיימינג מקצועיות שהתחרו בקבוצות אחרות בארץ ובעולם.

משחקי פיפא בתחרות
משחק בתחרות פיפא, לובש את חולצת הקלאן e-Srael אותו ייצגתי וממנו קיבלתי אזניות, לוח אם ועוד פינוקים

ב-2003 הייתי אמור להשתתף באליפות הארץ, שהתקיימה לראשונה בישראל ובסיומה המנצח טס לייצג את ישראל באליפות העולם למשחקי מחשב. אבל כמו סיפורם הטרגי של כדורגלנים רבים, גם החלום שלי נגדע בעקבות פציעה הזויה. שלושה ימים לפני התחרות, התיישבתי על כיסא שבור, האצבע שלי נקלעה בין מושב הכסא לרגל המתכת שלו ומהר מאוד הפכה לכחולה ונפוחה.

שנת השיא שלי הייתה ב-2005, אז ניצחתי בהרבה תחרויות והייתי חלק מהמולטי קלאן הגדול בישראל e-Srael, שזה כנראה קצת כמו להיות אליגולא בימינו. לצערי באותה שנה לא התקיימה אליפות הארץ, עקב מחסור בנותני חסויות. החלום נגנז סופית.

באותה שנה גם התגייסתי, מה שגרם לי לשחרר לאט-לאט מאותה קהילה והשארתי את אותו יוסי רובין לשלוט בה לבדו. הוא עוד המשיך להתמקצע, גויס לקבוצה גדולה בחו”ל ולקח חלק באירועים משמעותיים בעולם הפיפא התחרותי. תוך כדי השירות התגלגלתי לשחק Pro Evolution Soccer, הכותר המתחרה, ואפילו לקחתי חלק בכמה תחרויות יחידים וזוגות, בחלקן גם הלך לי לא רע. אבל מקצוען אמיתי כבר לא חזרתי להיות.

משחקים PRO
כחובבן התמקדתי בלנצח את החברים ב-Pro Evolution Soccer

אז אני מסתכל על האחים אליגולא בקנאה קטנה. אבל בעיקר מתמלא גאווה, שאותה קהילה קטנה מ-2002, הפכה לקהילת ענק עם חסויות מפוצצות ואירועי ענק בהשתתפות שחקני ליגת העל. מפרגן לאללה, כן ירבו.

אה ו… עוד הערה קטנה – ממש לפני שבועיים קניתי Playstation 4, אחרי שנים ארוכות ללא מחשב ראוי או קונסולה מתפקדת. מי יודע… 🙂

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!