ילדים בפארק שעשועים

// מאת אביב רובשיץ

אולימפיק ליון הוא מועדון היסטורי, הראשון להשיג 7 אליפויות מקומיות רצופות מעונת 2001/2002 ועד 2007/2008 (אם לא יקרה משהו מיוחד יובנטוס תשבור אותו בקיץ ותשיג 8 ברצף).

רבים וטובים שיחקו בקבוצה מחבל האוברן-רון-אלפ: לדוביק ז’ולי, פלורן מאלודה, אריק אבידל, סילבן וילטור, מייקל אסייןפרדי קאנוטה, ליסנדרו לופז, הוגו לוריס,  ג’רמי טולאלאן, אלכסנדר לאקזט, קארים בנזמה וסמואל אומטיטי. אם תשאלו את תושבי ליון מיהו השחקן הגדול בהיסטוריה של המועדון? רבים יגידו אנטוניו אַאוּגוּסטוֹ ריבּיירו רייס ז’וניור הלא הוא, ז’וניניו פרנמבוקאנו (אושר צרוף להגיד את השם הזה). המדים בצבע צהוב-מרקר ואחד מבועטי הכדורים החופשיים הגדולים במשחק, מעלים זיכרונות מתוקים בהקשר של מפעל ליגת האלופות, שאחד מהם הוא הבעיטה הבלתי נשכחת מול ברצלונה בשנת 2008/2009 בשמינית הגמר.

קרדיט: סמואל ביסמוט, הצרפתי מליון שראה בעיניים שלו את הגול של ז’וניניו.

 

ז’וניניו הוא לא מלך השערים של ליון (חמישי בהיסטוריה) וגם לא בעל מס’ ההופעות הרב ביותר (שביעי), אבל תושבי ליון רואים בו כעמוד התווך המרכזי בשושלת האליפויות בעשור הקודם. אם יש דבר שחורה לז’וניניו הוא מחסום שלב רבע גמר בליגת האלופות בו נעצר פעם אחר פעם. דווקא עונה אחרי שעזב את הקבוצה, ב-2009/2010, ליון הגיעה לראשונה בתולדותיה לשלב חצי הגמר שם נעצרה ע”י באיירן מינכן. באותה עונה חלפה על פני יריבה ספרדית בשלב שמינית הגמר, ריאל מדריד. בתחילת משחק הגומלין איזן רונאלדו את צמד המפגשים, אך תודות לנער מוכשר בן 19, מיראלם פיאניץ’ שמו, ליון העפילה לשלב הבא.

ב2009-2010 הייתה זו גם הפעם האחרונה שליון עברה את שלב 16 האחרונות. אז רוב השחקנים של הקבוצה הנוכחית היו בני 14-16. במחזור האחרון לפני ארבעה ימים ניצחה ליון 2-1 את גנגאן, המאמן, ברונו ז’נסיו, העמיד הרכב שחקנים עם ממוצע גילאים של 24.2.

 

העונה של ליון דומה לרכבת הרים בפארק שעשועים, עליות וירידות חדות. מצד אחד תוצאות מאכזבות מול בורדו, טולוז, ריימס ושטרסבורג ומהצד השני ניצחונות על פסז’ וצמד משחקים מעוררי כבוד, ניצחון ותוצאת תיקו, מול אלופת אנגליה, מנצ’סטר סיטי בשלב המוקדם של ליגת אלופות. לא בכדי תומאס טוכל, מאמן פריס סן ז’רמן, אמר השבוע “ליון קבוצה מעולה, הם מגיעים למשחקים הגדולים ובהחלט יכולים לנצח את ברצלונה”.

ב-20 לינואר פגשה ליון את יריבתה המושבעת, סנט אטיין, עם אווירה מחשמלת ביציעים באצטדיון סטאד ז’ופרואה-גישאר. המארחת הובילה 1-0 ורק תצוגת שוערות מעולה של אנתוני לופז שמרה את החבורה בלבן בעניינים. פקיר איזן מהנקודה הלבנה ועמוק בתוספת הזמן, דמבלה (של ליון) העניק את הניצחון היוקרתי לאורחים. מאז הקטר הצעיר מליון דוהר במהירות, 4 ניצחונות ב-5 מחזורי ליגה, העפלת שני שלבים בגביע הצרפתי ומעל כולם הניצחון 2-1 על פסז’, שהנחיל לה את הפסדה הראשון העונה אחרי שפסז’ הייתה כבר ביתרון 1-0. משנת 2015 לא קרה שפסז’ מובילה במהלך התמודדות בליגה הצרפתית ולבסוף ידה על התחתונה (אם לומר את האמת התוצאה די משקרת, ולצעירים מליון הגיע לנצח בתוצאה גבוה יותר).

ליון, נביל פקיר
Credit to “Olympique Lyonnais – OL” Facebook page

 

היכולת הטובה של ליון בתקופה האחרונה היא בזכות קפטן הקבוצה, נביל פקיר, שייעדר הערב עקב צבירת כרטיסים צהובים. זוהי השורה הסטטיסטית של פקיר: 11 שערים, 5 בישולים בליגה הצרפתית וליגת האלופות, 4.5 דריבלים, 0.81 מסירות מפתח, 3.5 בעיטות, 0.46 שערים בממוצע למשחק.

בקיץ דווח שעסקת פקיר לליברפול נסגרה ע”ס 53 מיליון פאונד ושאפילו פקיר בחר מספר אותו ילבש במדי המרסיסיידרס, אך ברגע האחרון העסקה נפלה. שחקנים רבים היו נכנסים למערבולת רגשית וחווים ירידה ביכולת, אולם פקיר הראה יכולת בגרות ומנהיגות וחזר להיות האיש מספר אחד על המגרש. לא בכדי צצו השבוע שוב ידיעות על דבר רצונם של המועדונים ליברפול וצ’לסי לזכות בשירותיו, כשבזמן שעבר מחירו האמיר ל-70 מיליון ליש”ט. עכשיו יותר מתמיד התחזקה המחשבה של  קלופ על חשיבותו של פקיר לפסיפס שהוא בנה בקבוצה. פקיר ניחן ביכולות כיבוש, מסירות עומק, תנועה מעבר לקווי הגנה ובעיקר ביצוע לחץ על מובילי כדור (שיטת המשחק של קלופ) כאשר משחק מתחת לחלוצים. פקיר יכול היה להיות הג’וקר של קלופ למרוץ האליפות באנגליה, אך המועדון הצרפתי הרוויח שנה נוספת להתענג מביצועיו המופלאים.

הצרפתים יחסרו את השחקן החשוב ביותר שלהם, אך לפאזל שמרכיב את הקבוצה יש חלקים מיוחדים נוספים:

  • מוסא דמבלה שכבש 8 שערים והוסיף 3 אסיסטים בכל המפעלים.
  • הוסם אאואר לו 6 שערים ו 5 בישולים.
  • ממפיס דפאיי שאחראי ל6 כיבושים ול-12 בישולים בכל המסגרות.

אחד מהשניים האחרונים ייכנס לנעליו של פקיר וישחק מאחורי החלוצים. תפקיד משמעותי בבניית המשחק ההתקפי של ליון, אך לא פחות חשוב מכך, ביצוע משחק לחץ חכם על סרג’י בוסקטס, קשרה האחורי של ברצלונה.

מערך ליון

 

בשבוע שעבר פרסם CIES, ארגון המבצע מחקרים וניתוח סטטיסטי בעולם הכדורגל, את רשימת האקדמיות של מועדוני הכדורגל באירופה ע”פ דקות המשחק ששיחקו בוגריהם. במקום הראשון והשני ניצבות ברצלונה וריאל מדריד בהתאמה, ובמקום השלישי, לפני כמה ממועדוני העלית כמו מנצ’סטר יונייטד, ניצבת ליון, המגשימה את אחת מאסטרטגיות הניהול של הנשיא ז’אן-מישל אולס – שיתוף שחקנים צעירים.

אלו הן חלק מהשמות של ההווה/עתיד של ליון, שחקני נבחרת צרפת, מהנוער ועד לבוגרים (בסוגריים הגיל): נביל פקיר (25), הוסם אאואר (20), טנגי אנדומבלה (22), פרלאן מנדי (23), מוסא דמבלה (22), לוקא טוזאר (21), מרטין טרייר (21), לני פינטור (18), עומאר סולה (18).

אל תתפלאו אם תשמעו שאחד מהשחקנים נוחת באחת מקבוצות הטופ בחלון העברות בקיץ.

 

הכינוי של קבוצת ליון הוא ‘Les Gones‘, שפירושו הילדים של ליון. הילדים האלה רק רוצים לשחק עם הכדור שכל כך אוהבים באצטדיון ‘פארק אולימפיק ליון’ לעלות מעלה מעלה ברכבת הרים ולאפשר לכל תושבי ליון לחלום כמו ילדים.

 

ליון
Credit to “Olympique Lyonnais – OL” Facebook page
 
   

2 תגובות

  1. Avatar

    מאמר ממש מעניין! כתב הספורט הזה שולט בכל הפרטים בצורה מופלאה! שירבו כתבי ספורט כמוך!!

  2. Avatar

    מחכה לעוד כתבות ממך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!