יומן האליפות של ליברקלופ (4): לסטר. ניצחון.

הטור היחיד בעברית שגם קלופ קורא.
הטור נכתב מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד, ברצינות ועם טיפה הומור.
מאחר וקלופ הוא הכוכב הגדול, שיניתי מעט את שם הקבוצה.

שאלה לפני המשחק:
היו לא מעט פרסומים השבוע על הסכסוך בין סלאח להתאחדות המצרית, שכללו חילופי מיילים זועמים, הודעות מצולמות ועו”ד ועסקנים שבוחשים בקדירה.
בלי לשפוט מי צודק, ברור לי כי טוב לא יצא מזה, כי בד”כ בכל סכסוך כזה אף אחד הצדדים אינו צדיק מושלם ושניהם מפסידים.
שמענו לא מעט סיפורים על המחוייבות והקשר העמוק של סלאח עם מקום הולדתו, ואין ספק שהסכסוך הזה דורש ממנו מאמץ נפשי ומנטלי וגובה ממנו מחיר רגשי.
השאלה אינה האם זה ישפיע עליו במגרש, אלא עד כמה זה ישפיע?

ליברפול, סלאח
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

מה אמר (כנראה) יורגן בחדר ההלבשה לפני המשחק:
פאריס בראש שלכם??
שאנז אליזה, שער הניצחון? שרימפס, צדפות וצפרדעים?
אנחנו בלסטר חברים!!
חולמים על בלגרד??
שופינג בזול? קזינו??
עוד דקה מגוויר, הביריון המקומי, בועט לכם ברגליים ודורך לכם על הענ…
נאפולי בראש שלכם??
טיול בעתיקות פומפיי? זיכרונות ממראדונה?
תיכף מורגן יתן לכם כזו דחיפה, שכל האוויר יעוף לכם מהריאות בשניה.
אנחנו לא בצ’מפיונס, אנחנו בלסטר.
כאן זה מלחמה!!

המשחק:
קלופ עושה שינוי אחד (הנדרסון במקום קייטה) לעומת שלושת המשחקים הראשונים, שיש בו מגמה הגנתית, דווקא כשלסטר חסרה את שני החלוצים המובילים שלה.

כשסלאח מחמיץ שער בטוח בדקה השלישית, אני תוהה אם הוא חושב על הסכסוך שלו. שש דקות אחר כך הוא מדלג שמאלה, ומפנה נתיב לרוברטסון, ואז אנדי שלנו מתחפש לוירג’יל ודורס את המגן הכחול שמעז להפריע, בדרך לאסיסט לטובת השמאלית של מאנה. נדמה לי שמעולם לא ראיתי שער שהגיע אחרי דריסה כזו. 0-1.

לסטר מעזה לעבור את החצי רק החל מהדקה העשרים והטריגר לכך הוא איבוד כדור רשלני של וינאלדום. אמנם יש בכך סיכון מסויים, אבל למדנו כבר שנסיגה מסויימת לאחור פותחת שטחים לשלישייה. הכחולים משתלטים על המרכז ומנסים לבעוט מרחוק בעוד האדומים מתקשים לעבור את החצי, אולי לא נעים להם להפריע את מנוחת הצהריים של שמייקל.
שתי דקות להפסקה סלאח שולח קריאת השכמה לשמייכל עם בעיטה מרחוק, אלא שקספר אינו מבין את הרמז, ולא מגיע לנגיחה של פירמינו. 0-2. הפסקה.

ליברפול בהילוך שני ולעיתים אפילו בניוטרל מובילה בשני שערים ויורדת להפסקה עם ביטחון עצום. רק 53% החזקה בכדור, אבל עם שליטה מוחלטת בקצב, שעולה ויורד לפי ההחלטה של האדומים בלבד. המשחק נראה די סגור. אפילו באתר של הקבוצה אנחנו עם 12 נקודות בהפסקה.

כנראה שגם השחקנים נכנסו לאתר בהפסקה, ושכחו לצאת ממנו כשהם עלו למגרש לחצי השני. הנעת כדור מהוססת מאחורה וחוסר תנועה מקדימה, יחד עם סגירות לא טובות של וירג’יל, מייצרות ללסטר לא מעט איומים על השער,שעם קצת יותר מזל וקצת פחות גומז היו מביאים את הכדור לרשת של אליסון.

לסטר זורקת עוד חלוץ למגרש וקלופ, כרגיל, מסרב לרענן את השורות ולשנות קצת את המערך, ואז נגמר המזל, או יותר נכון שיקול הדעת של אליסון, שניסה דריבל מטופש וחסר טעם ברחבה, שהסתיים באיבוד כדור וכדור ברשת. 1-2 ואנחנו נכנסים ללחץ מיותר.

עשרים דקות אחרי שהמומנטום של המשחק השתנה קלופ ניאות לבצע חילופים. אמנם אנחנו מובילים אבל נקווה שזה לא מאוחר מדי. הכניסה של קייטה ושאקירי מחזירה לנו את השליטה במרכז ומרגיעה קצת את המתקפה של לסטר. מהר מאוד גם מתברר שהתפקיד של שאקירי הוא להחזיק כדור בנקודת הקרן לטובת המטרה המקודשת של בזבוז זמן.

ליברפול
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

שורה תחתונה:
ניצחון כמו שאנחנו אוהבים – בקושי ובשיניים, כי כמו שקלופ אמר להם לפני המשחק – בלסטר נלחמים.
בהפסקה רשמתי לעצמי – קצת פחות כיף, הרבה יותר תכל’ס.
בסיום רשמתי – הרבה הרבה פחות כיף ולא מספיק תכל’ס, למרות הניצחון.

משחק לא טוב של הקבוצה, למעט עשרים הדקות הראשונות, בהן שלטנו לחלוטין במשחק, ואני מתעלם מזה שלסטר החזיקה יותר בכדור. הקבוצה לא שיחקה מסודר וכמעט לא היתה הנעת כדור. ההגנה והקישור התקשו מאוד לעבור את החצי ולסטר זיהתה את הגימגום בכדי ללחוץ במחצית המגרש של ליברפול וחטפה המון כדורים.
עשר בעיטות לשער זו בדרך כלל כמות שליברפול משיגה במחצית ולא במשחק שלם. שלוש בעיטות במהלך כל המחצית השניה…

קשה לציין שחקנים בולטים, ואם ממש נתאמץ הרי גומז ומילנר ראויים לשבחים על המאמץ ההגנתי. גומז היה כמעט תמיד במקום הנכון וגליץ’ אחד שלו הציל שער בטוח, ומילנר היה מעורב כמעט בכל כיסוח והשתטחות על המגרש. שניהם התקשו, כמו כל הקבוצה, בהנעת כדור ומסירות, וזה נושא שגומז חייב לשפר.
טרנט ורוברטסון ניסו לתרום בהתקפה, אבל חוץ מאסיסט למאנה, היו לא מדוייקים. לטעמי במחצית השניה, אחרי הגול, היה מקום להשאיר אותם יותר מאחור ולא להמר.
וירג’יל זכה ברוב המאבקים, אבל איחר מספר פעמים בסגירות ובתיקולים ונראה לי קצת יותר מדי נינוח ורגוע בהנעת הכדור.

הנדרסון היה יעיל ומדוייק כל עוד היה לו אויר וג’יני עשה רק הגנה.
סלאח נראה לא מרוכז ולתחושתי סוחב איתו עדיין את סיפור ההתאחדות. הפגרה באה לו בזמן.
פירמינו עשה תנועות יפות, הגנה וכבש סופסוף, אולם איבד לא מעט כדורים, ונראה שמשהו חסר עדיין.

ואליסון?
מה נגיד על אליסון?
הטעות הזו היתה באוויר כבר מהמשחק הראשון וטוב שהתרחשה היום ולא במשחק קריטי.
קלופ חייב לתת לו בראש, ולהבהיר לו שפה זה לא קזינו ולא לוקחים סיכונים כאלה.
מה שכן, הבמאי יוכל לשחרר במשחק הבא מצלמה אחת שהיתה מקובעת כל המשחק על מיניולה, בציפייה לפרצוף ביזארי שיופיע עליו.

לפני המשחק הסתכלתי בטור שכתבתי על המשחק מול לסטר לפני שנה וחצי ושם התרשמתי מהוצאות החוץ שלהם. מסתבר שגם קלופ קרא אותו והחתים מאמן להוצאות חוץ.

אני אחסוך מכם את כל הקלישאות המקובלות במקרה של ניצחונות כאלה.

שנה טובה ואדומה.

שאלות אחרי המשחק:
מתי קלופ יתחיל להחליף קצת יותר מוקדם?
מתי שחקני הקישור יתחילו לאיים על השער?

שיר השבוע:
אמנם שבת, אבל ההרגשה דומה….

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!