יומן האליפות של ליברקלופ (11): ארסנל. תיקו.

הטור שעדיין שואל את עצמו למה סטארידג’ לא נכנס בדקה התשעים כדי להבקיע כמקובל במשחקים שלנו מול קבוצות לונדוניות העונה.

הטור נכתב מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד, ברצינות ועם טיפה הומור.
מאחר וקלופ הוא הכוכב הגדול, שיניתי מעט את שם הקבוצה.

יורגן קלופ
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

שאלה לפני המשחק:
איזה מגמה תימשך היום – שתי הרביעיות שהבקענו בשני המשחקים האחרונים, או מיעוט השערים במשחקים מול הקבוצות הגדולות?
לגבי הראשונה אני בספק, ולגבי השניה אני בטוח…שלא (בכל זאת ארסנל מובילה בגדול בכמות השערים במשחקיה).

המשחק:
מהפתיחה נראה היה שארסנל סימנה את טרנט והחליטה לתקוף רק מהצד שלו, ובדקה השלישית רק הצלה ענקית של אליסון, מנעה ממנה הוכחה מיידית לנכונות ההחלטה.
אחרי הפתיחה הסוערת המשחק נרגע מעט כששתי הקבוצות מנסות לנצל איבודי כדור כדי להבקיע, אלא שרק ארסנל מאיימת בזכות הפעלה נהדרת של האגפים.

שבע עשרה דקות לקח לאדומים כדי לייצר איום כלשהו, ואז מסירה נהדרת של טרנט הסתיימה בהקפצה מבריקה של פירמינו לקורה. כל כך חבל.
רגע, מאנה מבקיע את הריבאונד. עוד רגע, הקוון מרים את הדגל.
נראה שהקורה שיחררה משהו אצל ליברפול, והדקות הבאות היו שייכות לשוער של ארסנל, שעוצר בעיטה של וירג’יל מטווח אפס, ובעיטה נוספת של רוברטסון מתוך הרחבה. רק שלא נצטער על הפיספוסים האלה. שמתם לב ששתי הבעיטות היו של שחקני הגנה?

 

ליברפול לחצה מעט מאוד באיזור הרחבה של ארסנל, ובדקה השלושים הבנתי למה, כשארסנל שברה בקלות את הלחץ, והגיעה במהירות למצב בעיטה מצוין של אובמיאנג אחרי עקב של אוזיל.
ארסנל לוחצת חזק וליברפול לא מצליחה להעביר מסירה אחת שלא נדבר על מהלך התקפי מינימלי. קלופ משתולל על הקווים מהפתיחה ואני מתפלל שהמחצית הזו תסתיים כבר. התפילות שלי עוזרות. נגמר בלי שערים, אחרי עוד החטאה של וירג’יל.

מחצית שבה שתי הקבוצות החמיצו הזדמנויות נהדרות, אלא שהכדורגל שארסנל הציגה היה טוב בהרבה, עם מצבים שהגיעו ממהלכי כדורגל יצירתיים. קלופ חייב לעשות שינוי במערך או בפרסונל בהפסקה, או ש…

האם קלופ מודע לכך שתשעה מעשרת השערים האחרונים של ארסנל הובקעו במחצית השניה?
ארסנל שולטת כאילו לא היתה הפסקה ופאביניו מזכיר לי ברזילאי אחר. גם אתם חשבתם על לוקאס? עבירות בזמנים ובמקומות קריטיים ואיבודי כדור.

ואן דייק, לנו, ליברפול, ארסנל
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

בדקה השישים אנחנו מגיעים לרחבה בפעם השניה אחרי ההפסקה, ומסירת הרוחב של מאנה, הופכת למסירה של השוער שמגיעה למילנר שלא מחטיא מאיזור הפנדל, גם אם זה לא פנדל. שער שדה ראשון של מילנר אחרי שנתיים וחצי. 0-1, בדרך לחצי שעה שבודאי תהיה מטורפת.

ואכן מטורפת היא היתה, אם כי פחות ממה שציפיתי. נסתפק בתקציר האירועים כי התקשיתי לנשום עד הסיום:
טוריירה מחמיץ מול השער.
מילנר חוטף בומבה באף מגומז.
פירמינו נוגח מקרן ליד הקורה.
וירג’יל נוגח נהדר מקרן והשוער מציל.
אמרי זורק למגרש מחליפים התקפיים. ההגנה לא מתארגנת לחילוף של וולבק, ולקאזט משווה. 1-1.

שורה תחתונה:
תיקו שהוא סוג של ניצחון, במשחק מרתק ודו צדדי.
אין ספק שהמשחקים בין הגדולות מספקים רמה אחרת וטובה הרבה יותר. לשתי הקבוצות יש יכולות התקפיות, ויותר מכך יש להן רצון להתקיף ולנצח.
ארסנל היתה טובה בהרבה במשחק הפתוח, בזכות שליטה במרכז ויותר שחקנים עם יכולות מסירה והנעת כדור. היא גם הוכיחה אופי ונחישות, אחרי הפיגור, כמו שהיא עושה כל העונה, וזו סיבה מהותית לחשוש ממנה בעתיד.
ליברפול היתה עדיפה במצבים הנייחים, והיתה קרובה לשלוש הבקעות מקרנות.

 

קשה להיות ביקורתי כלפי הגנה שספגה רק שער אחד מול קבוצה עם כל כך הרבה יכולות התקפיות ויצירתיות שהחזיקה בכדור רוב הזמן (62%), אבל ההגנה לא הבריקה היום.
אליסון היה מצוין רוב הזמן, אם כי ניתן לפקפק בהחלטה שלו לצאת מהשער שתרמה לספיגה.
וירג’יל וגומז סגרו היטב את המרכז, אם כי סגירה אחת לקויה שלהם תרמה לשער שספגנו.
טרנט היה המטרה של ארסנל, והם ידעו למה. הסגירות שלו לא היו מספיקות טובות והוא לא מספיק פיזי וחזק והם חלפו על פניו שוב ושוב. גם השער הגיע מהצד שלו. לטעמי יש מקום לשקול להעביר אותו לקישור, שם יכולות המסירה והבעיטה שלו יהיו יותר אפקטיביות.

Credit to “Liverpool FC” Facebook page

הקישור עשה את העבודה ההגנתית שקלופ מצפה ממנו, אלא שפערי האיכות מול ארסנל בחוליה הזו היו גדולים. גדולים מדי. חוסר היכולת של שלושתם להחזיק כדור ולייצר התקפות ותנועה בלט מאוד. ברור שפאביניו עדיין בשלבי לימוד והפנמה של הקצב בליגה הזו, אולם אני בספק אם היכולות הטכניות שלו הן ברמה הנדרשת כדי לתת תפוקה התקפית ראויה. לעצור התקפות הוא יצליח. לייצר התקפות כנראה שלא.
וינאלדום התמקד בהגנה והתקרה ההתקפית שלו ידועה ולא גבוהה.
ומילנר, מה נגיד על מילנר? תנועה, מלחמה וכמה מסירות לא רעות. חוץ מזה, שוב הקבוצה שלו לא מפסידה כשהוא מבקיע, ויותר מזה אי אפשר לבקש.

ההתקפה היתה סוג של נוכח-נפקד.
ניסו והתאמצו, אבל כמעט תמיד היינו בנחיתות מספרית (הצטרפות מעטה מאחור של המגינים והקשרים) וכמעט כל הכדרורים הסתיימו באיבודי כדור. התנועה והתפוקה רחוקות מאוד מהעונה שעברה.
סלאח (יותר) ופירמינו (פחות) היו מעורבים במשחק עד ההפסקה ואחר כך נמוגו ומאנה להיפך.
אפשר להתלונן עד מחר על השער שנפסל, אבל זה קורה, ואם הפרשנים מתקשים להחליט אז מה לנו כי נלין על הקוון.

אמנם הסטטיסטיקות ההתקפיות של שתי הקבוצות זהות, אולם החלוצים בעטו פעם אחת למסגרת כל המשחק. אני גם מתקשה להבין את ההגבהות של המגינים לרחבה כשהחלוצים הנמוכים שלנו מוקפים בענקי ההגנה.

 

חששתי מאוד מהמשחק הזה, ואחריו אני מבין גם למה, כך שאני מרוצה מהתוצאה אם כי לא מהדרך.
הייתי בטוח שיהיו הרבה שערים, וטעיתי. שבעה שערים בארבעת המשחקים שלנו מול הגדולות. האם כך ניקח אליפות?
אם המטרה של קלופ היא להישאר במירוץ, אז הוא כרגע משיג אותה, אולם מתישהו נהיה חייבים לנצח את הגדולות ולא רק לא להפסיד.

האופטימי יגיד: עדיין לא הפסדנו מול הגדולות העונה.
הפסימי יענה: שוב פעם היינו פחות טובים מהקבוצה הגדולה שמולנו.
האופטימי יאמר: וירג’יל היה החלוץ הבולט היום.
הפסימי יגיב: וירג’יל היה החלוץ הבולט היום.

ליברפול, ארסנל, טרנט
Credit to “Arsenal” Facebook page