חמש-עשרה שנים לגמר הכי אנדרייטד של ליגת האלופות

מוריניו, דשאן, דקו, ג’יולי, החזרה של מוריינטס לטופ, קפיצת המדרגה של צ’לסי, הקאמבק הזכור של דפורטיבו, הקצת פחות זכור של מונאקו, קללת ליגת האלופות של ריאל מדריד וכמובן גמר ליגת האלופות האחרון שהציג שתי קבוצות שאף אחד לא העלה על דעתו שיהיו אי פעם בגמר.
אחרי עונת 2019 רוויית המהפכים בסופה קיבלנו גמר ליגת אלופות די מפתיע.
הגיע הזמן לחזור חמש-עשרה שנים אחורה לעונה שנגמרה עם הגמר הכי מפתיע – ליגת האלופות – עונת 2004.
Credit to “FC Porto – Cabo Verde” Facebook page

הקדמה – או עונת 2003

בכדי להגיע לסיפור של עונת 2004, כדאי אולי לסכם בזריזות את עונת 2003.

ליגה ספרדית

אלופת אירופה היוצאת ריאל מדריד זוכה באליפות כשהיא מסיימת שתי נקודות מעל ריאל סוסיאדד של ואלרי קרפין, צ’אבי אלונסו הצעיר והכוכב הטורקי ניהאט.
גם דיפורטיבו לה-קורוניה סיימה קרובה לשתי הראשונות.
את המקום הרביעי תפסה סלטה ויגו שלראשונה בתולדותיה העפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות ב2004.
ולנסיה וברצלונה סיימו רק במקומות המובילים לגביע אופ”א.

ליגה איטלקית

ב-2003 הליגה האיטלקית היתה בשיאה. זו היתה עונה בה שתי המילאנזיות ויובנטוס נלחמו גם על האליפות וגם על ליגת האלופות.
יובה הדיחה את המחזיקה ריאל מדריד בחצי הגמר בזמן שמילאן ניצחה את היריבה העירונית אינטר בדרך לגמר כל איטלקי שהתנהל בצורה מאוד “איטלקית” (0-0 ופנדלים).

פרמייר ליג

עונת 2003 של הליגה האנגלית היתה עונה סטנדרטית לתקופה ההיא באנגליה.
קרב צמרת בין מנצ’סטר יונייטד של פרגוסון לארסנל של ארסן ונגר כאשר בעונה זו כמו בשלוש מארבע העונות הקודמות, ידו של הסקוטי על העליונה.
הרביעית בטבלה צ’לסי – תחת אימונו של קלאודיו ראניירי וניהולו של קן בייטס הצליחה להעפיל לראשונה לליגת האלופות רגע לפני שנקנתה על ידי רומן אברמוביץ’.
ניוקאסל הקדימו את צ’לסי בכדי לסגור את הרביעייה.

 

השאר

בצרפת אחרי הזכייה הראשונה בתולדותיה ב-2002 ליון זכתה באליפות גם ב-2003 בדרך לשיא של 7 אליפויות רצופות. את המקום השלישי בטבלה השיגה מארסיי כאשר המקום השני הלך למונאקו אחת הקבוצות הגדולות בצרפת, אך גם קבוצה שהגיעה לסף פשיטת רגל.

בגרמניה באיירן החזירה את התואר בתקופה בה כל עונה קבוצה אחרת זכתה בו. שטוטגרט סיימה שנייה ואילו האלופה דורטמונד סיימה רק שלישית.

גמר גביע אופ”א של עונת 2003 הפגיש בין פורטו עם מאמן אלמוני בשם ז’וזה מוריניו שחקן עבר בינוני שעד אז אימן לתקופה קצרה בבנפיקה ועונה בליירה ובין סלטיק של מרטין אוניל עם הכוכב השוודי הגדול הנריק לארסון.

בגמר הנהדר – דרליי העלה את פורטו ליתרון רגע לפני המחצית לפני שלארסון השווה שתי דקות אחרי פתיחת המחצית השניה.
אלניצ’ב החזיר את היתרון לפורטוגלים בדקה ה54 רק כדי שלארסון ישווה שוב שלוש דקות אחר כך.

המילה האחרונה היתה שייכת לכוכב הברזילאי של מוריניו – דרליי שהשלים צמד עם שער בהארכה בדקה ה-115.
גביע ראשון למוריניו ולכוכב הצעיר של קבוצתו דקו שהיה מכוכבי הניצחון.

דקו וגביע אופ”א 2003 – Credit to Deco’s Official Facebook Page

שלב הבתים

עונת 2004 היתה העונה הראשונה בה אופ”א החליטה שהליגה תתקיים במתכונת הנוכחית – 32 קבוצות מעפילות לשלב בתים אחד של 8 קבוצות כאשר שתי הראשונות מעפילות לפלייאוף שישוחק בשיטת בית-חוץ עד לגמר במקום שלב בתים שני שהיה נהוג מעונת 2000 בו הוגדלה ליגת האלופות ל32 קבוצות לראשונה.

שלב הבתים הכיל לא מעט הפתעות.

באיירן רק שניה, אינטר בחוץ, מונאקו מדהימה

אם הייתי אומר לכם היום שבאיירן, ליון, סלטיק ואנדרלכט משחקות בבית אחד, כנראה שהייתם מהמרים שבאיירן תסיים את הבית עם מינימום של 15 נקודות וליון תילחם בסלטיק על המקום השני בזמן שהבלגים ישמחו לנקודה.
אבל כבר במחזור השני של שלב הבתים היה ברור שזה יהיה שונה. סלטיק הביתית ניצחה את ליון בזמן שבאיירן איבדה נקודות ראשונות בבלגיה.
בית  א’ הסתיים צמוד מאוד כשליון ראשונה עם 10, באיירן שנייה עם 9 ושתי האחרונות מסיימות עם 7 נקודות כל אחת.

באפריל 2003 אינטר שיחקה בחצי גמר ליגת האלופות. בדצמבר 2003 היא הודחה בשלב הבתים. ניצחון חוץ מול דינאמו קייב לצד איבוד נקודות של לוקומטיב מוסקבה בחוץ מול ארסנל היה מעלה את האיטלקים. הרוסים הפסידו לארסנל.
ואינטר? איבדה יתרון בדקה ה-85 והודחה.

מבית ג’ שהורכב ממונאקו, דיפורטיבו לה קורוניה, פ.ס.וו איינדהובן ואא”ק אתונה ציפו לתחרות גדולה שבסופה המעפילות יודחו בשמינית הגמר.
מונאקו סיימה את שלב הבתים עם 15 שערים – 12 מהם בשני משחקים. במחזור השני היא ניצחה 4-0 בבית את אתונה.
במחזור 4 היא ניצחה 8-3 את דיפורטיבו לה-קורוניה, שבועיים בלבד אחרי שהפסידה לה 1-0 בריאזור.

בשלב הזה לה קורוניה ואיינדהובן עמדו עם 6 נקודות כל אחת בקרב על המקום השני. הן גם נפגשו למחזור הסיום כאשר ההולנדים צריכים 2-0 או לנצח בהפרש של שלושה שערים כדי לעלות. דה-יונג – ג’ון דה-יונג ואריאן רובן הילד כבר חשבו שהם שולחים את הספרדים הביתה אלא שאז באו אלברט לוקה ווולטר פאנדיאני הנהדרים והשוו במחצית השניה. השער של דה-יונג עמוק בתוך תוספת הזמן כבר היה לפרוטוקול.

ההצלחה של מונאקו, למרות שהיתה על סף פשיטת רגל, הובילה לא מעט עיתונים לכתוב על הקבוצה. אחת מהכתבות היתה שמורה אצלי בארון עד לאחרונה.

כתבה מ-2004 על מונאקו בשלב הבתים – נשמר וצולם על ידי טל בר-יוסף

הגלאקטיקוס של אברמוביץ’, הגלאקטיקוס של מדריד והפיינליסטיות של 2003

לבית ד’ היתה פייבוריטית ברורה, פיינליסטית השנה הקודמת יובנטוס מצאה את עצמה עם ריאל סוסיאדד בעונת בכורה, גאלאטסראיי רווית כוכבים (הקאן שוקור, חסן שאש וכמובן פרנק דה-בור) ואולימפיאקוס – שנה אחרי שספגה שתי שלישיות ממכבי חיפה. האיטלקים די הבטיחו את העליה אחרי 10 נקודות בארבעת המשחקים הראשונים.  הקאן שוקור ניצח את יובה עם  צמד ווהשאיר סיכוי לגלא מול סוסיאדד במחזור הסיום. התורכים עוד הובילו באנואטה משער של שוקור, אבל אוסקר דה-פאולה השווה והעלה את הספרדים.

בעונת הבכורה של הבוס החדש רומן אברמוביץ’ בצ’לסי הקבוצה הוגרלה לבית ז’. ראניירי מקבל את הקבוצה לעונה נוספת, קן בייטס נשאר לנהל והקבוצה ניצלה את הכסף כדי להחתים לא מעט שחקנים – הרנן קרספו, אדריאן מוטו, קלוד מקאללה וחואן סבסטיאן ורון הם רק חלק מהרשימה המרשימה של הבוס החדש. צ’לסי עברה את הבית די בקלות. לאציו שהוגרלה איתה הצליחה להפסיד את המקום השני לספרטה פראג במחזור הסיום וסיימה אחרונה אחרי שגם בשיקטאש עקפה אותה.

גם הבית השמיני סיפק דרמה. מילאן אמנם עלתה די בקלות. אבל הקרב בין סלטה ויגו לאייאקס ולברוז’ נמשך על מחזור הסיום.
ההולנדים מגיעים למחזור הסיום כאשר הם תלויים רק בעצמם במשחק בברוז’. סלטה מגיעים כשהם צריכים ניצחון על אלופת אירופה בחוץ.
וברוז’? יודעים שניצחון על אייאקס לצד חוסר הצלחה ספרדי ישלח אותם לשמינית הגמר.
השער הראשון במחזור הסיום שייך ללנגה הנורווגי של ברוז’ בדקה ה-26. ברגע הזה הבלגים עולים, שער של קאקה בדקה ה-40 של המשחק המקביל מחזק את הסיכויים.
שתי דקות עוברות וחסולי מחזיר את התקווה לסלטה. בדיוק באותה דקה ווסלי סונק משווה לאייאקס שעולה חזרה למקום השני.
דקה 71 בסן סירו ונאצ’ו מקפיץ את הקבוצה מויגו עם 2-1. שער נוסף של ברוז’ בדקה ה-84 מנצח להם את המשחק מול אייאקס, ניצחון שמספיק רק למקום השלישי.

בבית ה’ יונייטד ושטוטגארט עלו כבר אחרי ארבעה משחקים. בבית ו’ ריאל פירקה בקלות ופורטו עלתה למרות שהחלה עם נקודה אחת בשני המשחקים הראשונים.

סדר העולות לשמינית הגמר:

מקום ראשון – ליון, ארסנל, מונאקו, יובנטוס, מנצ’סטר יונייטד, ריאל מדריד, צ’לסי ומילאן.
מקום שני – באיירן מינכן, לוקומטיב מוסקבה, דיפורטיבו לה-קורוניה, ריאל סוסיאדד, שטוטגרט, פורטו וספרטה פראג.

 

שמינית הגמר

הצרפתיות עולות, כמות הספרדיות נחצית לשניים

באיירן מינכן סיימה כאמור את שלב הבתים במקום השני בלבד, מה ששלח את זוכת 2001 למפגש כפול מול ריאל מדריד – הקבוצה שזכתה באלופות ב-2002.
רק בעיטה אחת ריאל בעטה במינכן וזה הספיק לה ל1-1. זינדין זידאן כבש לריאל בדקה ה-35 של המשחק השני את השער שניצח את באיירן ושלח את ריאל לרבע הגמר.

הנציגה הספרדית השניה, סלטה ויגו הוגרלה למשחקים מול ארסנל. האנגלים עלו פעמיים ליתרון בויגו, סלטה השוותה פעמיים. אבל רובר פירס ניצח לארסנל בחוץ עם שער בדקה ה-80. אנקדוטה יפה מהמשחק, גם הכובש הראשון של ארסנל וגם הכובש הראשון של סלטה נקראו בשם אדו (Edu) – אדו גספאר הברזילאי של ארסנל שכבש גם את השני של התותחנים ולואיז אדוארדו של סלטה.
במשחק השני, תיירי הנרי השלים את העבודה עם צמד כבר אחרי 34 דקות ושלח את ארסנל בעונת שיא (בלתי מנוצחת בליגה) לרבע הגמר.

דיפורטיבו לה-קורוניה זכתה להגריל את הפיינליסטית האיטלקית  מהשנה הקודמת – יובנטוס,  שער של לוקה במשחק הביתי ושל פאנדיאני בדלה אלפי דאגו להפתעה די גדולה בה אלופת איטליה הולכת הביתה בזמן שלה-קורוניה, שתסיים את העונה רביעית בספרד ממשיכה לרבע הגמר.

ליון סיימה את שלב הבתים מעל באיירן מינכן. ההגרלה סידרה לה מאבק עם ריאל סוסיאדד. במשחק הראשון, באנואטה, שער עצמי של גבריאל שרר סידר לצרפתים ניצחון חוץ. בגומלין היה זה ז’וניניו שהבטיח ניצחון כפול לאלופת צרפת ומקום ברבע הגמר.

המפגש בין לוקומטיב מוסקבה ומונאקו הבטיח שתהיה לפחות קבוצה מפתיעה אחת ברבע הגמר. שערים של איזמאילוב ומאמינוב העלו את הרוסים ל2-0 מבטיח בבית, אלא ששער חוץ של פרננדו מוריינטס בדקה ה-67 הפך את הסיכויים של מונאקו לחזור מהפיגור בבית.
שער של החלוץ הקרואטי דדו פרשו – השישי שלו בטורניר – במשחק הביתי העלה את מונאקו.

הקאמבק של פורטו, הרביעייה של מילאן והעלייה של צ’לסי

כשקווינטון פורטונה (או פורצ’ן) כבש בדקה ה-14 את ה1-0 של מנצ’סטר יונייטד בדרגאו, היה נראה שהאנגלים בדרך הנכונה לניצחון חוץ ולעלייה קלה.
בכל זאת, הקבוצה של גיגס, ואן ניסטלרוי, כריסטיאנו רונאלדו הצעיר ורוי קין אמורה להצליח לשמור על יתרון מול קבוצה לא מפורסמת מדי של פורטו. בטח שלנצל שער חוץ כדי לעלות. אלא שבני מקארתי. החלוץ שהושאל ואחר כך נקנה מסלטה ויגו השווה את התוצאה בדקה ה-29 והפך אותה בדקה ה-78 כדי לשמור על התקוות של מוריניו ושחקניו להפתעה. בדקה ה-32 באולד טראפורד פול סקולס העלה את האנגלים ליתרון 1-0 שמספיק כדי לעלות שלב. והיתרון מחזיק מעמד, עד הדקה ה-90.

כדור חופשי לפורטו, די רחוק מהשער. כוכב המשחק הקודם בני מקארתי בועט כדור שלא נראה חזק במיוחד. השוער האמריקאי הצעיר טים הווארד נראה שלוקח את הכדור בקלות. אלא שאז, הוא פוגע בקורה, שומט את הכדור וצופה בקושטיניה ממשיך את הריבאונד פנימה. שוויון ששווה ניצחון לפרוטוגלים, שוויון ששווה ריצה לפנתיאון של מוריניו. פורטו ברבע הגמר.

פעמיים בפלייאוף ניצחה מילאן 4-1 בסן סירו. הראשונה שבהן הגיעה מול ספארטה פראג במשחק השני בין הקבוצות בשמינית הגמר. הצ’כים שהוציאו 0-0 בבית החזיקו במקום ברבע הגמר במשך 7 דקות במשחק השני. שער של אינזאגי לפני המחצית זכה לשוויון של תומאש ג’ון הצעיר בדקה ה-59. 7 דקות אחר כך החלום נגמר כאשר שבצ’נקו התעורר, כבש את ה2-1 בדקה ה-66 והשלים צמד בדקה ה-79. 6 דקות לאחר מכן גאטוסו סגר את תוצאת המשחק.

המפגש האחרון בשמינית הגמר העמיד את צ’לסי ושטוטגרט. שער אחד, עצמי, בדקה ה-12 של המשחק הראשון סגר את התוצאה הסופית. פרננדו מיירה רשום על השער היחיד בצמד המפגשים. צ’לסי ברבע הגמר.

רבע הגמר

שלוש קבוצות ניצחו את המשחק הראשון של רבע הגמר, כולן ניצחו בבית.
דקו וקרבאליו נתנו 2-0 מבטיח לפורטו מול ליון.

ריאל מדריד חזרה מפיגור 1-0 במחצית ליתרון 4-1 בדקה ה-81. שתי דקות לאחר מכן, פרננדו מוריינטס, שהושאל מריאל למונאקו כבש את ה4-2 שנתן תקווה כלשהי למונאקו.

גם בסן סירו המארחת כבשה רביעייה, גם בסן סירו המארחת ספגה ראשונה. וולטר פנדיאני האורוגוואי השתיק את האיצטדיון במילאן אחרי 11 דקות. אלופת אירופה התקשתה עד שבא קאקה רגע לפני המחצית והשווה את התוצאה. 8 דקות מפתיחת המחצית השניה והבליץ הבלתי ייאמן של מילאן מסתיים ב4-1 ענקי. שבצ’נקו (46), קאקה עם השני שלו (49) ואנדרה פירלו (53) השלימו את המהפך של מילאן בדרך הבטוחה לחצי הגמר.
בסטמפורד ברידג’ הדרבי הלונדוני בין צ’לסי העשירה לבין ארסנל הבלתי מנוצחת מסתיים בתיקו 1-1 כאשר גודיונסן מעלה את הכחולים ליתרון בדקה ה-53 אבל פירס משווה די מהר 6 דקות אחר כך.

 

משחקי הגומלין – או הטירוף מתחיל

המשחק המשעמם ביותר בגומלין התרחש בצרפת – מאניש נותן את היתרון לפורטו בסטאד דה ז’רלן אחרי 4 דקות, ליון צריכה רביעייה בשלב הזה. היא עוד השוותה, אלא שספגה שוב והמשחק הסתיים ב2-2 שמעלה את פורטו די בקלות.
בלונדון. אחרי תיקו עם שער חוץ, היה רושם שידה של ארסנל על העליונה. בעיקר כשמדובר בקבוצה שלא הפסידה בליגה עד אותו רגע וגם לא אחריו.
אם זה לא מספיק, ארסנל עלתה ליתרון משער של חוזה אנטוניו רייס לפני המחצית. בדקה ה-51 פרנק למפארד השווה. ואת השער החשוב כבש ווין ברידג’ בדקה ה-87.
ארסנל אולי לא הפסידה בליגה בעונה ההיא, אבל את ההדחה מאירופה היא קיבלה מרגלי קבוצה מהליגה ועוד אצלה בבית 2-1 צ’לסי.

נשארנו עם שני משחקים, אלופת אירופה המכהנת והרביעייה שלה ואלופת אירופה שלפניה והרביעייה שלה.

אולי הקאמבק הגדול בהיסטוריה

עד 2016 והרמונטדה של ברצלונה, המשחק הזה היה המשחק המפורסם ביותר בתולדות ליגת האלופות.
סופרדפור מגיעה למשחק בית בריאזור אחרי הפסד 4-1 בסן סירו לאלופת אירופה ואחת מקבוצות ההגנה הטובות ביבשת.
אם זה לא מספיק, עונה לפני כן הקבוצות נפגשו בריאזור וזה נגמר ב4-0 – למילאן.

האם מישהו האמין בספרדים? (טוב, חייב להתגאות בזה – אני! מסיום המשחק הראשון צרוב לי בזיכרון אותי מבטיח לחברים לכיתה בטיול השנתי שיש ללה-קורוניה סיכוי).

חמש דקות מהפתיחה מי אם לא הכוכב האורוגוואי הגדול פאנדיאני נותן איזושהי תקווה ללה-קורוניה.
בדקה ה-35 חואן קרלוס ואלרון מעלה את הספרדים ל-2-0.
עוד לפני המחצית אלברט לוקה כובש את השלישי. כרגע לה-קורוניה בחצי הגמר!
בדקה ה76 פראן כובש ללה-קורוניה את הרביעי.
הצלות גדולות של מולינה לצד החמצות גדולות של שבצ’נקו ואינזאגי והמהפך הגדול בהיסטוריה של ליגת האלופות מחזיק מעמד.

הקאמבק של מונאקו

יום לפני החזרה לחיים של לה-קורוניה, קבוצה ספרדית אחרת עלתה לשחק.
ריאל מדריד הגיעה למונאקו כשהיא עם רגל וחצי בחצי הגמר. מעטות הקבוצות שיכולות לחזור מפיגור שני שערים, בטח מול ריאל הגדולה עם קאסיאס בשער ועם חוליית ההתקפה המפחידה.
ריאל של 2004 גם הובילה את הטבלה בביטחה, כאשר בשלב מסויים היא מחזיקה ב-18 נקודות יתרון על ברצלונה ובמחזור ה-25 היא עמדה עם 8 נקודות מעל וולנסיה השניה בטבלה.
מונאקו כאמור קבוצה שלא אמורה להיות שם בכלל.
עם איומים על פשיטת רגל ועם כוכב שנמצא שם רק כי לא היה לו מקום בריאל. ברור מי הפייבוריטית לעלות אחרי 4-2 בברנביאו.
אם שני שערים אמורים להיות משימה קשה למונאקו, מה תגידו על שלושה? 36 דקות לתוך המשחק ראול גונזאלס הגדול מעלה את ריאל ליתרון 1-0 שנותן לגלאקטיקוס 5-2 בשני המשחקים.

בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה לודוביק ג’ולי משווה את התוצאה ל-1-1.

שלוש דקות מפתיחת המחצית השניה ונגיחה אדירה של פרננדו מוריינטס מעלה את מונאקו ל2-1.

דקה 66, המגן הימני הוגו איברה מכדרר באגף הימני, מולו המגן השמאלי אולי הטוב בעולם רוברטו קרלוס.
פדאלדה אחת הטעיה נוספת וחצי מסירה חצי בעיטה שעוברת לכולם מתחת לרגליים.
וגם מתחת לרגל של לודוביק ג’ולי, הקפטן קופץ מעל הכדור לא לפני שהוא מלטף אותו בעקב בדרך לשלישי של מונאקו.
זהו הבישול היחיד של איברה בעונה שלמה במדי מונאקו.

בהמשך – ניסיון של זידאן להיכנס לרחבה מסתיים בהחלקה שזוכה להתעלמות מהשופט פיירלואיג’י קולינה.
ראול כבר מכניע את פלאביו רומא רק כדי לראות את השער שלו נפסל כתוצאה מנבדל ואז מחמיץ שתי הזדמנויות טובות.
מונאקו מפספסת כמה הזדמנויות להבקיע את הרביעי.

אבל זה נגמר ככה 3-1.
מונאקו עולה לחצי הגמר המוזר ביותר בתולדות ליגת האלופות.

הקללה של ריאל

אחרי שלוש זכיות בחמש שנים. אחרי גמר וחצי גמר בשנתיים הקודמות.
ריאל לא תחזור לרבע הגמר במשך שש השנים הבאות – עד שמוריניו וכריסטיאנו רונאלדו יובילו אותה לחצי הגמר.
היא גם תחכה עשור שלם מרבע הגמר הזה ו12 שנים מהזכייה האחרונה, בכדי להניף את הגביע שוב.

אם כבר הוזכר המצב של ריאל בטבלה אז כדאי להזכיר את סיום העונה ההיא בספרד.
ריאל מדריד איבדה את המקום הראשון ואת יתרון 8 הנקודות לוולנסיה.
העטלפים סיימו עם יתרון שתי נקודות על פני המקום השני, בו כמובן היתה – ברצלונה של רייקארד ורונאלדיניו.
המקום השלישי בטבלה? הוא הלך בכלל ללה-קורוניה.
ואילו ריאל שהיתה עם 8 נקודות הפרש, 13 מחזורים לסיום העונה התרסקה לה למקום הרביעי, שבע נקודות אחרי האלופה.

 

חצאי הגמר

משחק ראשון – מונאקו בעשרה שחקנים, פורטו בהגנת ענק

חוץ מפורטו, כל קבוצה בחצי הגמר חוותה קאמבק משלה.
חוץ מצ’לסי, לא היה נראה שאחת מהקבוצות תחזור למעמד הזה בשנים הקרובות.
חוץ מלמונאקו לא היה שחקן אחד שהבקיע יותר משישה שערים.
חוץ מלה קורוניה לא היתה קבוצה שספגה גם שמינייה, גם רביעייה ועוד שרדה את שתי הקבוצות ששיחקו בגמר של העונה הקודמת.
זאת הרביעייה שנפגשת לחצי הגמר.

בחצי הגמר הראשון בין מונאקו לצ’לסי שוחק בביתם של הצרפתים. בדקה ה-17 דאדו פרשו מעלה את מונאקו ל-1-0 תוך כדי שהוא משתווה לפרננדו מוריינטס בטבלת מלך השערים.
חמש דקות עוברות והרנן קרספו משווה לצ’לסי את התוצאה עם שער חוץ שיכול להיות חשוב ביותר להמשך.
בשוויון 1-1 צ’לסי עם שער החוץ נראית במצב טוב.

המצב הופך למצויין אפילו כאשר מונאקו מאבדת את אקיס זיקוס היווני בדקה ה-53 בכרטיס אדום.

ואז מגיעה הדקה ה-78. שלוש דקות אחרי שמבצע נהדר של ג’ולי מסתיים בהחמצה, הקפטן שולח כדור ארוך לעבר פרננדו מוריינטס.
הכדור קופץ פעם אחת, מוריינטס נעזר בחזה כדי לקדם אותו לעבר הרחבה ואז בבעיטה אדירה מפציץ את הרשת של אמברוסיו. 2-1 למונאקו.
בדקה ה-83 שבאני נונדה נכנס למשחק במקומו של ג’ולי.
בהמלך הבא במשחק ג’רום רוטן שולח כדור עומק, ונונדה משישה מטרים ממשיך בנגיעה פנימה.
מונאקו בעשרה שחקנים כובשת שני שערים תוך חמש דקות כדי לעלות ל-3-1 ולנצח את המפגש הראשון.

במשחק המקביל, לה קורוניה כמעט שלא בועטת לשער בדרגאו בעצם רק בעיטה אחת, של פנדיאני (מחוץ למסגרת) זה מה שהספרדים מספקים.
פורטו מהצד השני לא מצליחה גם כן לעשות הרבה. המשחק מסתיים ב-0-0.
האירוע החשוב במשחק קורה בדקה ה-87 כאשר ז’ורז’ה אנדרדה מלה קורוניה שולח רגל לעבר דקו כשזה קם מהדשא אחרי נפילה ומורחק.
אוהדי לה קורוניה יאמרו שההרחקה לא מוצדקת.

משחקי הגומלין – עוד קאמבק של מונאקו, ללה-קורוניה הפעם עבד פחות

בימינו משחקי הגומלין של חצי הגמר משוחקים שבוע לאחר המשחק הראשון. ב-2004 נתנו לקבוצות שבוע חופש.
משחק הגומלין הראשון התרחש בריאזור.
המשחק הקודם של לה קורוניה בבית הסתיים ברביעייה מול אלופת אירופה, אך דווקא מול פורטו הספרדים התקשו גם בבית.
בסופו של דבר המשחק הוכרע לטובת פורטו בשער מפנדל של דרליי בדקה ה-60.
המאמן האלמוני מוריניו מוביל את הקבוצה מפורטוגל לגמר ליגת האלופות. שנה בלבד לאחר הזכיה בגביע המשני של אופ”א.
לה קורוניה, כמו קבוצות רבות אחריה מסיימת את העונה עם תשבחות על חזרה אדירה מפיגור שמלווה בהדחה כואבת כבר בסיבוב הבא.

במשחק הגומלין בסטאמפורד ברידג’ דבר אחד היה ברור.
צ’לסי צריכה 2-0 או ניצחון בשלושה שערים ומעלה כדי לעלות לגמר.

בדקה ה-22 יאספר גורנקיאר נותן לצ’לסי 1-0 ובדקה ה-44 פרנק למפארד מציב את צ’לסי עם יתרון שישלח את הקבוצה לגמר.

הוגו איברה היה מגן ארגנטינאי שהגיע מבוקה לפורטו ב-2001.
בעקבות היותו שחקן זר אחרי עונה אחת בלבד בפורטו הוא מצא את עצמו מושאל לשלוש קבוצות שונות בעונות הבאות.
בתחילה בוקה, אחר כך מונאקו ואז אספניול.

בתקופת ההשאלה במונאקו איברה שיחק ב-25 משחקי ליגה ושני משחקי גביע ולא כבש ולו שער אחד, הוא גם לא בישל שער.
אבל, ברבע גמר ליגת האלופות איברה בישל ללודביק ג’ולי את הבישול היחיד שלו במדי מונאקו והדיח את ריאל מדריד.
שתי דקות בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה מול צ’לסי הוגו איברה הבקיע את השער היחיד שלו במדי מונאקו.
השער ניתן בזמן אמת למוריינטס אחרי שהספרדי נגח לקורה והארגנטינאי נגע בכדור ספק על קו השער ספק מעבר לקו.
צ’לסי ניסו בתחילת המחצית השניה לעלות ל-3-1 שלפחות ישלח את המשחק להארכה.

בדקה ה-48 ג’ון טרי נגח הגבהה מכדור חופשי החוצה.
שלוש דקות אחר כך גרונקיאר בועט ממצב טוב בתוך הרחבה לשמיים.
דקה 58 למפארד עם בעיטת יעף שרומא לוקח.

מונאקו יוצאת להתקפה משלה, מוריינטס מקבל כדור כ-30 מטרים מהשער, מתקדם, מחליף מסירות עם לוקאס ברנרדי במהלך מצויין שמשאיר את הספרדי לבד מול השוער.
2-2 ששולח את מונאקו לגמר ונותן לשחקן שדי נזרק מריאל מדריד את תואר מלך השערים.
עד הסיום צ’לסי מתקשה להגיע למצבים ודווקא הצרפתים קרובים יותר לשלישי.

יש לנו גמר – פורטו נגד מונאקו.

 

הגמר המשעמם בהיסטוריה

ז’וזה מוריניו האלמוני מול דידייה דשאן שמוכר כשחקן אבל נמצא בג’וב הראשון שלו כמאמן.
דקו שהתחיל את הקריירה האירופאית שלו בבנפיקה בכלל מול ג’ולי שהגיע מליון.
ג’רום רוטן האלמוני שהגיע מקון דרך טרואה למונאקו מול דרליי שמעולם לא שיחק בנבחרת ברזיל.

הכותרת של החלק הזה מגיעה מהלך הרוח של אוהדי הכדורגל בעולם לקראת המשחק.
שתי קבוצות עם מאמנים די חסרי הישיגים.
מצד אחד שני כוכבים שלא הוערכו מספיק בארץ הולדתם.
מצד שני כוכב שהושאל מהקבוצה שלו כי לא היה זוכה לדקות משחק.

גמר ליגת אלופות בלי קבוצה מספרד, איטליה או אפילו גרמניה? מי בכלל יעלה את המחשבה הזאת בראשו היום? ומי העלה אותה אז?
מאז הקמתה מאזן המדינות בגמרים של ליגת האלופות הציג שמונה העפלות איטלקיות, שש ספרדיות וארבע גרמניות כולל גמר כל ספרדי וגמר כל איטלקי.
לא היה גמר בלי קבוצה מאחת משלושת הליגות הללו.
ואז באה 2004 ושברה הכל. גמר בין קבוצה צרפתית, השנייה בסך הכל – כאשר הראשונה היא מארסיי בגמר הראשון ב-93.
מולה קבוצה פורטוגלית, הראשונה מאז שגביע האלופות הפך לליגת האלופות.

סיכום הגמר

לצורך הכתבה, חזרתי וצפיתי במשחק המלא. המשחק כולו היה מבולגן ומהוסס מצד שתי הקבוצות.
הרבה מסירות על הקרקע הלכו לאיבוד, כמעט כל ההגבהות מצאו שחקני הגנה וכנ”ל עם מסירות העומק. חוץ מאלו שהסתיימו בנבדל.

מחצית ראשונה – הרבה בלאגן, וגול משום דבר

הדבר הכי מעניין ברבע השעה הראשונה היה שוט נהדר של האוהדים משתי הקבוצות באותו יציע.
מבחינת המשחק עצמו, האירוע הכי מרכזי בדקות הפתיחה הוא פציעה של לודוביק ג’ולי שמנסה להמשיך אבל לא מצליח ומוחלף כבר בדקה ה-23 על ידי דאדו פרשו.
בחצי השעה הראשונה, מונאקו נראית יותר קרובה להבקיע, אם כי היא לא מגיעה למצבים טובים בין היתר כי הכוכב הגדול מוריינטס נתפס בנבדל לפחות 4 פעמים במחצית הראשונה בלבד.

דקה 39, פורטו יוצאת להתקפה כדור עולה לרחבה ומורחק.
עוד הגבהה, והפעם קרלוס אלברטו בן ה-19 מקבל את הכדור על נקודת הפנדל.
הוא מנסה למסור לדרליי אלא שהכדור נהדף מזיקוס חזרה לאלברטו שמסתובב ובועט כדור נהדר פנימה.
ניסיון ראשון של פורטו במשחק, שער ראשון.

עוברת סך הכל דקה עד שברנרדי ממונאקו מקבל כדור ברחבה ובועט אותו רע.
הקוון בכל מקרה הניף את הדגל לנבדל, שבקושי היה.

 

מחצית שניה – קבוצה של מוריניו By the Book

כעשר דקות אחרי פתיחת המחצית השניה שחקני מונאקו מתחילים לעלות קדימה ולהתקרב לשער של פורטו שוב.
בדקה ה-60 מוריניו מחליט להוציא את גיבור המשחק שלו – קרלוס אלברטו – ולהחליפו בגיבור מגמר גביע אופ”א שנה קודם – אלניצ’ב.
שתי דקות עוברות, פרשו מכניס כדור ענק למוריינטס שנבלם אצל באייה. גם הפעם הקוון מניף את הדגל לנבדל, לא בטוח שהיה.
עוד 9 דקות של שליטה מצד מונאקו ואז בדקה ה-71 מוריינטס מתוקל כ-30 מטרים מהשער.
הכדור מועבר מהר לדקו שמוציא מתפרצת, מוסר לאלניצ’ב שמחזיר לו לתוך הרחבה.
דקו בועט את ה2-0.
שתי בעיטות של פורטו, שני שערים.

דקה 73, שוב איבוד של מונאקו מקדימה הפעם באגף שמאל של מונאקו, דרליי דוהר לרחבה אבל מתוקל ומאבד את ההזדמנות.
עוד שתי דקות, הפעם איברה מאבד בימין של מונאקו.
דרליי מקבל כדור, מעביר דאבל-פס עם אלייניצ’ב ואז מנסה לתת כדור מתוחכם עם הפאלש לקצה הרחוק של הרחבה.
הכדור פוגע בשחקן מונאקו ומקפץ לקרוב חזרה לאלניצ’ב שבועט פנימה.
רבע שעה על המגרש מספיקה לרוסי לבשל ולכבוש את השערים שסוגרים את המשחק.
פורטו עם 3 בעיטות לעבר השער, 3 לעבר המסגרת ומובילה 3-0.

מהצד השני מונאקו לא מסתדרת עם ההגנה של פורטו, דקה 80 ועדיין לא היה מצב של אחד-על-אחד בין שחקן מונאקו לשחקן פורטו.
תמיד שניים סוגרים וכל ניסיון כדרור נעצר מהר.

ייאמר לטובת מונאקו שבשום שלב הם לא מוותרים וממשיכים לנסות להבקיע ולחזור למשחק, גם בדקה ה-90.

ה-הזדמנות של מונאקו להבקיע מגיעה בדקה ה-85.
נונדה מושך שני שחקנים בתוך הרחבה לעבר הקו ומעביר רוחב.
פטריס אברה מגיע לכדור ומ-7 מטר בועט לשמיים מול שער כמעט ריק אחרי שבאייה נשכב כבר על הדשא.

המשחק מסתיים ב-3-0 ענק לפורטו כאשר הפורטוגלים בועטים רק 3 בעיטות וכובשים את כולן.
הצרפתים לעומתם בועטים 7 פעמים, אבל לא מוצאים את המסגרת שלא לדבר על השער.

אחרית דבר

המאמנים

את הקריירה של מוריניו מאז המשחק אין אדם שלא מכיר.
מעבר לצ’לסי שכלל אליפות וחצי גמר ליגת אלופות – לגמר היא הגיעה דווקא בעונה בה פוטר, וזכתה בגביע רק ארבע שנים אחרי.
משם לאינטר בה זכה בשלוש אליפויות מול האין-ליגה האיטלקית וגם בליגת האלופות.
שם אינטר הציגה משחקים בסגנון הגמר של פורטו גם בחצי הגמר מול ברצלונה וגם בגמר מול באיירן.
משם הוא עבר לגאול את ריאל מהקללה שהתחילה ב-2004 והוביל אותם סוף סוף לחצי הגמר.
גם כאן הקבוצה הגיעה לגמר וזכתה בתואר רק אחרי שעזב.
כיום מוריניו יושב בבית ויפרשן את גמר ליגת האלופות אחרי קדנציות פחות מוצלחות בצ’לסי ובמנצ’סטר יונייטד.

דידייה דשאן נשאר עוד שנה במונאקו משם עבר להחזיר את יובנטוס לסרייה א’ וזכה באליפות וגביע בשלוש שנים במארסיי.
למרות כל זאת הוא נחשב למינוי שנוי במחלוקת כאשר קיבל את נבחרת צרפת ב-2012.
כיום אפשר להגיד שהמינוי לא היה רע שכן הנבחרת מכהנת כאלופת העולם אחרי מונדיאל 2018.

השחקנים

לודוביק ג’ולי ודקו זכו לשתף פעולה במדי ברצלונה.
ג’ולי סופסל בעקבות פציעה ב-2006 שהכניסה אחד, ליונל מסי, להרכב.
ג’ולי חזר להרכב בעקבות פציעה של מסי בדיוק בזמן כדי להבקיע את השער שישלח את בארסה לגמר – אחרי בישול גאוני של רונאלדיניו.
דקו היה ממצטייני העונה של הקבוצה גם בליגה וגם בליגת האלופות.

אלניצ’ב הוותיק עזב את פורטו וחזר לרוסיה בכדי לפרוש מכדורגל.
השחקן אותו החליף קרלוס אלברטו כיום בן 34 משחק כיום בבואבישטה הברזילאית – לא הפורטוגלית.
הוא חזר לברזיל אחרי הזכייה, היה 3 שנים בסגל של ורדר ברמן כמעט בלי לשחק וחזר שוב לברזיל.

מלך השערים מוריינטס חזר לריאל, שוב יובש, עבר לליברפול, לא המריא כל כך.
חזר לספרד, הפעם לוולנסיה וסיים עם אותה אליפות של דשאן במדי מארסיי.
סגן מלך השערים, דאדו פרשו, עבר אחרי 8 שנים במדי מונאקו לגלאזגו ריינג’רס. העביר 3 שנים סבירות במדי הכחולים ופרש.

זה היה סיכום עונת 2004, 15 שנים אחרי.
ניפגש בשנה הבאה כשמישהו בטח ירים את הכפפה לקראת 15 שנה לגמר ההוא באטאטורק.

ליגת האלופות
Credit to “
UEFA Champions League” Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!