חייב להיות ברשימת הגדולים – על ההשפעה הענקית של אובמיאנג

// מאת אריק רייניש

כשמגזין הכדורגל הנחשב FourFourTwo הרכיב בספטמבר את רשימת עשרת החלוצים המובילים בעולם, פייר-אמריק אובמיאנג – חלוצה של ארסנל שכבש העונה הכי הרבה שערי ליגה יחד עם הארי קיין ומוחמד סאלח – לא נכלל ברשימה.

פייר-אמריק אובמיאנג, ארסנל
Credit to “Arsenal” Facebook page

 

בקיץ 2017, כשצ’לסי ומנצ’סטר-יונייטד חיפשו לרכוש חלוץ, הן נאבקו ביניהן על לוקאקו ומוראטה והשקיעו 87.7 ו-66 מיליון אירו בהתאמה על רכישתם – במקום לנסות להעביר אליהן את החלוץ הצרפתי-גבוני, שבאותה עת כבר לא היה מרוצה בדורטמונד. אובמיאנג מעולם לא הסתיר את רצונו לעבור לריאל מדריד, אך זו בחרה להתעלם מרמיזותיו ולהישאר עם בנזמה, שבכל הקריירה כבש פחות שערים בממוצע למשחק (0.46) מאשר חלוץ התותחנים (0.5) – על אף ששיחק באחת מהקבוצות הטובות בעולם זמן רב.

היכולת החלשה בעונה החולפת זיכתה את ארסנל במקום השישי המאכזב, אך הנהלת המועדון בחרה להשקיע הקיץ סכום צנוע בחיזוק הקבוצה – בטח ביחס למרבית הקבוצות שסיימו לפניה בטבלה. ובכל זאת, ארסנל נראית השנה כקבוצה אחרת. המאמן אמרי מצליח להוציא משחקניו את המיטב, לקאזט משחק היטב עם הגב לשער וטוריירה נראה כשחקן שארסנל הייתה זקוקה לו במרכז המגרש. אך האיש בו הקבוצה תלויה יותר מכל הוא אובמיאנג. האם החלוץ הנפלא לא מוערך מספיק?

 

עשה את ההבדל מרגע הגעתו

הרי כבר שנים שאובמיאנג מציג יכולות ברמה הגבוהה ביותר. בדורטמונד הוא שיחק הן באגף והן בחוד, אך הרשים מהרגע הראשון ולבסוף הפך לבורג המרכזי בקבוצה. הוא לא הפסיק לקרוע רשתות בגרמניה, זכה בתואר מלך השערים של הבונדסליגה לעונת 16/17 לאחר שכבש 31 שערים והפך לשחקן בעל קצב הכיבושים הפורה ביותר אי פעם ב”שוורצגלבן”, אך קבוצתו לא השכילה להפגין יציבות כמו שהציג חלוצה המרכזי, בעיקר בגלל שהרבתה למכור את שחקניה המובילים מדי עונה. אובמיאנג המתוסכל חש שמצב הקבוצה פוגע במעמדו בעיני הכלל ושלא מדברים עליו מספיק. הוא הביע פומבית את רצונו לעזוב, בעיות משמעתיות החלו להיערם – ולבסוף הוא עבר לארסנל בינואר 2018.

בלונדון השחקן לא היה זקוק לתקופת התאקלמות משמעותית. הוא הציג יכולת טובה, כבש כבר במשחק הבכורה שלו מול אברטון, ובעיקר שיפר את משחק ההתקפה של הקבוצה המאכזבת. לפני הגעת החלוץ, התותחנים כבשו 1.84 שערים למשחק, ולאחר הגעתו הם כבשו 2.15 שערים. מדד ה-xG, הבודק כמה שערים שחקן או קבוצה היו צריכים לכבוש לפי המצבים אליהם הגיעו, היה שלילי לארסנל לפני הגעתו של אובה – שכן לפי המדד, הם היו צריכים לכבוש 2 שערים יותר ממה שכבשו. במשחקים איתו המדד היה חיובי – הם כבשו 3.73 שערים יותר ממה שציפו מהם.

לא רק שלא לקח לאובמיאנג זמן להסתגל לקבוצה, אלא שהוא השפיע עליה מיידית. יכולת ההבקעה ומהירותו המסחררת גרמו להגנות היריב לפחד שיתפוס אותן עם המכנסיים למטה, ולכן נסוגו יותר לשערן. כך נוצר חופש פעולה לשאר שחקני ארסנל, ותנועה של אובה בין האגפים לרחבה (לפעמים תיפקד כחלוץ חוד ולפעמים כקיצוני שמאלי) איפשרה לשחקנים דוגמת לקאזט יותר חופש מול השער. לקאזט, לצורך העניין, כבש אשתקד 0.36 שערים למשחק לפני הגעת אובמיאנג, ו-0.71 לאחר מכן. אובמיאנג עצמו כבש 10 שערים ב-13 משחקי ליגה. היה כבר מאוחר מדי בכדי להדביק את הפער מהפסגה, אך הקבוצה ככלל השתפרה. עזיבת כוכב הקבוצה בשנים שלפני כן, אלכסיס סאנצ’ס, לא הורגשה.

 

לא נופל משאר כוכבי הליגה

את העונה הזו הוא החל בעצלתיים, ככל הנראה לאור העובדה שהגעת מאמן חדש מחייבת את השחקנים ללמוד שיטה חדשה. גם צמד המשחקים שאיתו פתחה ארסנל את הליגה, מול מנצ’סטר-סיטי וצ’לסי, לא הקל עליו. אך עם הזמן החלוץ והקבוצה כולה נכנסו לקצב, שתורגם ל-22 משחקים ללא הפסד ומספרים נאים מצד אובמיאנג. בין אם הוא מוחלף מוקדם, עולה מהספסל, משחק על הקו או כחלוץ בודד – הוא מספק קבלות. “כשאתה בוחן שחקן אתה תמיד תוהה, ‘האם הייתי רוצה לשחק מולו’?”, סיפר פרשן סקיי-ספורטוס ושחקן העבר גארי נוויל. “סיוט לשחק נגדו. הוא אוהב לכבוש, איום גדול להגנה”.

גם השוואה לכובשים הבכירים של הליגה מחמיאה לחלוץ הצרפתי-גבוני. על אף שהוא בועט 23.4 אחוז מבעיטות קבוצתו למשחק – טיפה יותר מסאלח (23.2 אחוז) והרבה פחות מאגוארו (27.1 אחוז) וקיין (28.2 אחוז) – הבעיטות שלו מדויקות יותר ואחוזי ההצלחה שלו בבעיטות (24.56) טובים משל אגוארו (15.15), סאלח (19.44)  או קיין (18.18).

הוא כבש 0.64 שערים למשחק, כמו קיין וסאלח ויותר מאגוארו (0.59) וה-xG שלו טוב משל סאלח ואגוארו – כבש 0.96 שערים יותר ממה שהיה אמור לכבוש על פי המצבים אליהם הגיע, בעוד סאלח ואגוארו הבקיעו 0.12 ו-0.69 בהתאמה פחות שערים מהמצופה. במדד הזה, רק קיין ניצל מצבים טוב ממנו, עם 1.54 שערים יותר מהמצופה. נתוניו לא נופלים מהחלוצים הטובים בליגה. להיפך, לעיתים הם אף טובים יותר.

“הוא הקרוב ביותר לתיירי הנרי שהיה למועדון, הוא באמת כל-כך טוב”, פירגן מרטין קיאון, כוכב ארסנל בעבר. אז האם אובמיאנג החלוץ הטוב בעולם? כנראה לא. יחד עם זאת, כשאנחנו מחלקים תארים אינדיבידואלים לספורטאים המשתתפים בספורט קבוצתי, צריך לקחת בחשבון מספר פרמטרים –  כמו מזל, המועדון בו השחקן חתום וחבריו לקבוצה. האם מסי היה איפה שהוא היום אם היה נרכש בגיל צעיר על ידי מועדון אחר? מה היה עולה בגורלו של רונאלדו, אם פרגוסון לא היה מצרף אותו ליונייטד? ומה היה קורה אם אמבפה לא היה חותם בפסז’, אלא אצל השדים האדומים של מוריניו?

יכול להיות שהיינו רואים את אובמיאנג אחרת, עם מסלול קריירה שונה. מה שבטוח, שכבר היום הוא בשל להוביל קבוצה בצמרת הליגה הטובה בעולם. אז כשאתם בונים את רשימת החלוצים הטובים בעולם, אל תשכחו את אובמיאנג. הוא ראוי לכך.

פייר-אמריק אובמיאנג, ארסנל
Credit to “Arsenal” Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח