חוזר לשורשים

דמיינו לכם שנבחרת ישראל עולה ליורו. אתם יושבים מול המסך, או אפילו טסים לצרפת ורואים אותה משחקת מול כל הגדולות, מעודדים איתה, מתרגשים, שמחים, מתאכזבים. אז נכון, יש לכם נבחרות בינלאומיות שאתם אוהדים וחלקנו אוהבים נבחרות כמו למשל שאנחנו אוהבים את ברצלונה/ריאל, אבל זה לא אותו דבר כמו לראות את הקבוצה שלכם מישראל בליגת האלופות, רק אולי יותר עוצמתי.

אז אני זכיתי לזה. אני מגיע מבית רומני אסלי שבו עוקבים באדיקות אחרי נבחרת רומניה, ובטורנירים הראשונים שצפיתי בהם זכיתי לראות את דור הזהב של נבחרת רומניה, עם האג’י, פופסקו ושות’, עם מונדיאל 94′ הנהדר וגם טורנירים טובים במונדיאל 98′ ויורו 2000.

אבל ימי הזוהר של הרומנים נגמרו, ומאז יורו 2000 הם העפילו רק ליורו 2008, לא כנבחרת מובילה, אבל לפחות כזאת שהיו לה כוכבים כמו מוטו וקיבו. ולכן, לא היו לי ציפיות גדולות מהנבחרת הרומנית ליורו הקרוב. אני כמעט לא מכיר אף אחד מהנבחרת, וגם את השמות שאני כן מכיר אני לא בטוח איך הם נראים או איפה הם משחקים. הכי מוכר הוא המאמן יורדנסקו, זה שאימן ב-94′ ונקרא פעם בכמה שנים כדי להציל את הנבחרת.

ועדיין, נוצרה הזדמנות ואבא שלי ואני טסנו למשחק הפתיחה של היורו – רומניה נגד צרפת המארחת, זו שכולם סימנו כמועמדת המובילה לזכייה. באתי למשחק בהנחה שייגמר 0-4 לצרפת ואמרתי לעצמי שלא משנה מה, לא נתבאס ונהנה מהחגיגה. אבל הקסם והטירוף חזר לי, ישבנו יחד עם האוהדים הרומנים ואני יכול להישבע שעשינו יותר רעש מהצרפתים המנומנמים, שרק מדי פעם שרו את ה-“Alles les bles” המפורסם.

והרומנים עולים מול הצרפתים, נחותים מבחינה פיזית, אתלטית, טכנית וכל אספקט אחר. אפשר להגיד בפה מלא, נבחרת של נגרים. והמשחק מתפתח, והרומנים הגיעו ראשונים לכדורים, מניעים כדור, מנטרלים את הצרפתים בלי לעשות בונקר אבל מצד שני מתאבדים על המגרש, נותנים את הכל, וכמעט רושמים הפתעה אדירה.

ומשום מקום כבשנו בפנדל והנה, 1-1 ואנחנו הולכים לרשום תיקו סנסציוני…ואז מגיע פאייט. כל האוויר יוצא, אכזבה שלא חוויתי כבר הרבה זמן (ככה זה שהקבוצות שלי לאחרונה לא תחרותיות).

נשארתי עם אדרנלין מטורף וכמובן שהמשכתי להאמין. חלמתי על מקום בשמינית כשהובלנו מול שוויץ, ובתחילת המשחק מול אלבניה כשתקפנו, כבר אמרתי לעצמי שהנה, נביא שער, שוויץ תפסיד לצרפת ואנחנו נסיים במקום השני.

אבל המציאות היא שרומניה נבחרת חלשה מאוד, אולי אפילו החלשה ביורו. שני שערים כבשנו, אבל שניהם מפנדלים. כבר אחרי המשחק הראשון היה אפשר לראות שיהיה לה קשה מאוד לכבוש שער שדה. למרות כל הלחימה וההקרבה, רומניה ידעה לנטרל יריבות עדיפות, אבל במשחק מול אלבניה שהיא כביכול הייתה אמורה להיות הפייבוריטית, היא לא הצליחה לעשות זאת ועפה מהטורניר.

אז רומניה ממשיכה עם המאזן העגום שלה בטורנירי יורו – ניצחון אחד בלבד (על אנגליה ביורו 2000) ב-16 משחקים במשך חמישה טורנירים. והנה, הנבחרת הולכת הביתה, אבל היא הרוויחה בחזרה עוד אוהד, ולצערי בהיעדר רגעים קסומים על המגרש, אני לוקח איתי את השיר הרומני ליורו והלהיט של האוהדים מהיציעים. נשמע קצת קיטשי ביוטיוב, אבל יש לזה אחלה אפקט באצטדיון

תרגום חופשי של הפזמון:

SE INCEAPA GALGIA – מתחיל הרעש/ הבלאגן

HAIDE HAIDE ROMANIA – טוב, לא באמת צריך לתרגם את זה נכון?

 

נבחרת רומניה יורו 2016
Credit to Echipa națională de fotbal a României Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח