זיכרונות ממוקדמות מונדיאל 94'

מה עושה את המונדיאל לכזה פופולארי? בעיני זה הקסם שנובע ממפגש של נבחרות, מסורת, תרבויות והכל מזוקק לחודש עמוס וגדוש שמשפיע על ההיסטוריה של הכדורגל ואולי גם מעבר לכך בפרק זמן מרוכז וזכרונות ורגעים שנשארים לתמיד.

אבל עבורי לפחות, גם החלק של המוקדמות מסקרן מאוד עם המון דרמות, סיפורים ומפגשי עבר במלחמה על הכרטיס הנכסף להצגה הגדולה בעולם. והנה השבוע אנחנו מתחילים את קמפיין מוקדמות המונדיאל באירופה, וזאת הזדמנות להיזכר בקמפיין המוקדמות הראשון שאני זוכר, מוקדמות מונדיאל 94'. זה היה הקמפיין הכי דרמטי ומשוגע שהיה מבחינתי, וגם הקמפיין הראשון של נבחרת ישראל באירופה.

הרקע

הימים הם הימים שלאחר נפילת הגוש הקומוניסטי, עדיין מותרים רק שני חילופים וגם על ניצחון מקבלים רק שתי נקודות, והמוקדמות באירופה הורכבו מ-6 בתים בסה"כ, כאשר שתי הראשונות מכל בית מסיימות במקום הראשון. מיעוט הנבחרות היחסי ו-12 הכרטיסים שחולקו הבטיחו מאבק צמוד כמעט בכל הבתים. בניגוד לימינו בהם יש מועדי מוקדמות ברורים בהם כל הנבחרות משחקות, המשחקים בקמפיין היו הרבה יותר מפוזרים. נבחרות שהשתתפו ביורו 92' התחילו לשחק מאוחר יותר, בעוד שכאלו שלא השתתפו שיחקו במהלך הקיץ ואפילו לפני כן.

בית א':  הפתעה שוויצרית

נבחרת איטליה, השלישית במונדיאל הקודם, הייתה המועמדת הצפויה לתפוס את אחד משני המקומות הראשונים, כשנראה היה שהקרב על המקום השני יתנהל בין סקוטלנד, אז נבחרת אירופאית יציבה שהשתתפה בכל חמשת המונדיאלים הקודמים, לכח העולה של פורטוגל, אשר קיוותה להמשיך את המומנטום של הדור הצעיר שלה שזכה פעמיים ברצף באליפות העולם עד גיל 20 ב-89' ו-91'. אלא שהסוס השחור של הבית הזה הייתה דווקא נבחרת שוויץ, שלא הייתה בטורניר גדול מאז 1966 וקיוותה ביחד עם מאמנה האנגלי החדש, רוי הודג'סון, לחזור לבימה המרכזית.

שוויץ פתחה את הקמפיין עם ניצחון 0-6 בחוץ מול אסטוניה, ששיחקה לראשונה כמדינה עצמאית. האסטונים לא תרמו הרבה לקמפיין, רק תיקו מאופס אחד עם מלטה ושער אחד, אבל היא כן תרמה את הוצאות החוץ המשוגעות של ריסטו קלאסטה:

השוויצרים המשיכו להרשים, ואחרי ניצחון 1-3 על סקוטלנד הם כמעט והדהימו את איטליה במשחק חוץ כשהובילו 0-2 עד לדקה ה-83', אבל דינו באג'יו וסטפאנו ארניו דאגו להשוות לאיטלקים עד הסיום. מכאן והלאה שוויץ לא הביטה לאחור, עם שחקנים נהדרים כמו סטפן שאפויזאט וצ'יריאקו ספורצה, היא כבר ניצחה את האיטלקים 0-1 במשחק החוזר וספגה רק הפסד אחד בקמפיין, בחוץ מול פורטוגל שנאבקה ראש בראש מול האיטלקים על הכרטיס השני. המפגש הראשון ביניהן בפורטו הסתיים בניצחון 1-3 של האיטלקים, אבל למחזור האחרון שתיהן הגיעו עם אותו מספר נקודות ואותו הפרש שערים, כשתיקו ומעלה מעלה את האיטלקים. דינו באג'יו היה שוב זה שהציל את המולדת אחרי שהשתלט על בעיטה לא מוצלחת של רוברטו באג'יו (אין קשר משפחתי) וכבש מקרוב:

 

בית ב': מולדת הכדורגל נשארת בבית

אם ההעפלה של שוויץ עוד הייתה הפתעה קטנה אבל הגיונית, הרי שאף אחד לא ציפה שמבית שבו נמצאות אנגליה והולנד, אחת מהן יכולה להישאר בבית, בטח כשהצלע השלישית בבית הייתה נורווגיה, נבחרת שלא הייתה בטורניר גדול מאז 1938. אבל הנורווגים החלו את עידן אגיל אולסן, שהפך את הנבחרת מאחת מהנמושות באירופה, לכח עולה בכדורגל האירופאי בשנות ה-90'. הוא שינה לגמרי את סגנון המשחק של הנבחרת, והפך אותו להרבה יותר ישיר ומהיר.

ניצחון 0-10 על סן מרינו היה האיתות הראשון בכיוון הזה ולאחר מכן הוא השיג ניצחון 1-2 על הולנד (שער ניצחון של גוראן סורלות', אביו של אלכסנדר סורלות' מלייפציג) ותיקו 1-1 בוומבלי מול האנגלים. נורווגיה שייטה למונדיאל, בסיבוב השני היא ניצחה גם את האנגלים בבית והוציאה תיקו 0-0 מהולנד והשאירה את שתי היריבות המסורתיות להילחם על הכרטיס השני. לאחר ששתיהן עשו תיקו עם פולין וסיימו את המפגש הראשון ביניהן בתיקו 2-2 (הולנד חזרה מפיגור 2-0), הן נפגשו למשחק הלפני האחרון בדה קייפ ברוטרדם. המנצחת מבטיחה מקום כמעט בודאות במונדיאל.

המשחק התנהל בעצבנות עד שבמחצית השנייה, דייויד פלאט השתלט על כדור ארוך. רונאלד קומאן הכשיל אותו על קצה הרחבה. אנגליה קיבלה כדור חופשי וקומאן, שהיה השחקן האחרון, ניצל מכרטיס אדום. כמה דקות לאחר מכן כדור חופשי בצד השני. הפעם קומאן היה בצד הבועט, וזה היה קל מדי עבורו. ברגקאמפ הוסיף את השני והולנד ניצחה 0-2.

אנגליה הייתה צריכה ניצחון בהפרש של 7 שערים מול סן מרינו ולקוות שהולנד תפסיד לפולין במחזור האחרון, אבל היא נכנסה להלם כשספגה מסן מרינו את אחד השערים המהירים בהיסטוריה, אחרי 10 שניות בלבד. זה היה בסה"כ השער השני של סן מרינו בקמפיין. אנגליה התעשתה עם שביעייה, אבל הולנד עשתה את העבודה וחזרה עם 1-3 מפולין עם צמד של ברגקאמפ, וכך אנגליה, באירוע נדיר, לא מעפילה למונדיאל.

 

בית ג': הקרב של אלופת אירופה

הבית הסבוך הזה היה הבית היחיד שהכיל 7 נבחרות כולל את אלופת אירופה הטרייה והמפתיעה, דנמרק, יחד עם ספרד, שתי האיריות ושתי הבלטיות – לטביה וליטא, בהופעה ראשונה שלא תחת בריה"מ. ההתמודדות כולה הייתה מתישה וארוכה והייתה מרובה בתוצאות תיקו. אחרי שנפלה לקרקע מהחגיגות, דנמרק התקשתה לשחזר את אותה יכולת. היא החלה את הקמפיין שלה ב-3 תוצאות תיקו 0-0 רצופות, אבל ספרד ואירלנד בעצמן לא הצליחו לפתוח פער בצמרת, והיה נראה שהקרב המשולש ביניהן יימשך עד הסוף.

בחודש מרץ נראה היה שהספרדים הם אלו שבסופו של דבר ינשרו מהמירוץ לאחר שנוצחו 1-0 בקופנהאגן משער של פלמינג פאולסן, בעוד שבאירלנד ניצחה 0-3 בדרבי את צפון אירלנד. אלא שבשלבי הסיום הם גילו אופי, מחזור אחד לסיום הגיעו הספרדים למפגשן בדאבלין נגד אירלנד שעדיין לא הפסידה, כשהפסד היה מסיים את דרכם. ספרד חזרה עם 1-3 קליל משער של קמינרו וצמד של סאלינאס, והצליחה להשתוות במספר הנקודות לאירים עם נקודה פחות מדנמרק לפני המפגש הקובע ביניהן.

דנמרק הגיעה למשחק האחרון ברמון סאנצ'ז פיחואן עם 0 הפסדים ושער חובה אחד והייתה צריכה תיקו בסה"כ כדי להקדים את ספרד, אבל נגיחה של פרננדו היירו אחרי כדור קרן ויציאה רעה של שמייכל, קבעו 0-1 לספרדים שהעפילו למונדיאל.

דנמרק עוד יכלה לעלות וחיכתה לתוצאה הסופית מבלפסט, שם נערך דרבי אירי חם על רקע המתיחות הגואה והפיגועים של ה-IRA בבריטניה. צפון אירלנד הייתה שמחה לקלקל לשכנה מדרום ואף עלתה ליתרון משער נהדר בדקה ה-74'. אבל אלן מקלאכלין קבע שיוויון כעבור 4 דקות והביא לכך שאירלנד ודנמרק יהיו עם אותו מספר נקודות, אותו הפרש שערים, אבל יותר שערי זכות לאירים.

דנמרק הפכה לאלופת אירופה השנייה אחרי צ'כוסלובקיה שלא מעפילה למונדיאל.

בית ד': מאבק מרובע

שתיים או שלוש נבחרות שנאבקות עד הרגע האחרון זה נחמד, אבל מה לגבי קרב בין ארבע נבחרות עד לדקה ה-90'? רומניה, בלגיה, צ'כוסלובקיה בטורניר אחרון לפני הפיצול וגם ויילס השאפתנית, שהפעם האחרונה בה עלתה למונדיאל הייתה אחרי ניצחון בפלייאוף על ישראל ב-1958 ניסו כולן לתפוס כרטיס למונדיאל בארה"ב.

רומניה ובלגיה החלו טוב את הקמפיין והתבססו במקומות הראשונים. רומניה דרסה את איי פארו ונתנה הצגה מול ויילס עם 1-5 כשהיא מסיימת את מלאכת ההבקעה לפני המחצית. רומניה שיחקה מצוין גם במפגש הפסגה מול הבלגים אבל נוצחה 1-0, לאחר מכן סיימה בתיקו ביתי מול צ'כוסלובקיה ובמפגש החוזר הובסה 5-2. זה היה הזמן לבצע זעזוע, המאמן קורנל דינו פוטר ובמקומו מונה אנג'ל יורדנסקו, בצעד היסטורי עבור הכדורגל הרומני. בזכות הניצחון של הצ'כים, וגם 0-2 של וויילס על בלגיה (שערים של גיגס וראש) קיבלנו מאבק מרובע על הפסגה שהוכרע במחזור הסיום.

בלגיה אירחה את צ'כוסלובקיה כשתיקו מספיק לה להעפיל, בעוד שרומניה הייתה צריכה גם כן נקודה במשחק החוץ בויילס. הבלגים השיגו את המטרה וסיימו בתיקו מאופס, אבל הדרמה האמיתית התרחשה בקארדיף. האג'י העלה את הרומנים ליתרון בבעיטה מחוץ לרחבה שהיתלה בשוער, אבל הוולשים חזרו למשחק. דין סונדרס איזן בדקה ה-63' ודקתיים לאחר מכן היא קיבלה פנדל. שער היה מעלה אותה למונדיאל, אבל פול בודין הפציץ את המשקוף ברגע שלא ישכח כל חייו. פלורין ראדוצ'ויו חתם במתפרצת עם שערו התשיעי בקמפיין, מלך השערים של המוקדמות באירופה. רומניה ובלגיה במונדיאל.

בית ה': הרווח כולו של היוונים

ההגרלה המקורית קבעה שבבית ה' יתחרו בין היתר בריה"מ ויוגלסביה. אלא שכשהטורניר כבר החל, בריה"מ התפרקה ונקבע כי רוסיה היא זו שתמשיך את בריה"מ. יוגוסלביה, שהושעתה מאליפות אירופה 92', הושעתה גם מהמוקדמות וכך פינתה את הדרך ליוון לרשום היסטוריה ולהעפיל לראשונה בתולדותיה לטורניר. היוונים והרוסים התגברו על איסלנד והונגריה וסיימו בשני המקומות הראשונים, אם כי ייתכן ויוון הייתה מוותרת על ההשתתפות בטורניר בו הפסידה בכל המשחקים ולא כבשה אפילו שער אחד לרפואה.

בית ו': בפארק דה פראנס

אולי אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בתולדות מוקדמות המונדיאל הגיע בסיומו של הבית הישראלי, כנראה הבית הכי קשה שקיבלנו אי פעם. צרפת שפספסה את המונדיאל הקודם, ראתה את עצמה בארה"ב, הרי מארסיי זכתה ב-93' בליגת האלופות וזה עוד בלי שחקנים כמו קנטונה, ג'ינולה לאמה ועוד שחיזקו את הסגל המוכשר הזה. זה התחיל בהפסד מפתיע במשחק הראשון בבולגריה, אבל לאחר מכן דברים החלו להתאזן. בולגריה נוצחה בשבדיה ובאוסטריה ואפילו לא הצליחה לנצח בבית את ישראל בתיקו 2-2 המפתיע והנשכח. שבדיה על גל הנבחרת המעולה שהגיעה לחצי גמר היורו הקודם, שייטה גם כן למונדיאל, למרות שהפסידה לצרפת. הנבחרת שלנו עברה קמפיין ראשון מאתגר באירופה עם תבוסות מחד והפתעות ענק מנגד. מחזור אחד לסיום הגיע הרגע גם כנראה הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי. צרפת צריכה תיקו ביתי מול הנבחרת שלנו כדי להעפיל, כזו שלא ניצחה עוד שום משחק וספגה חמישיות בשבדיה ובאוסטריה. אתם יודעים כבר מה קרה שם.

2-3 לא ייאמן לנבחרת, בפארק דה פראנס. ועדיין, למרות השוק וההפתעה הגדולה ביותר בכל אירופה באותו קמפיין, לצרפת עדיין מספיק תיקו ביתי מול בולגריה כדי להעפיל למונדיאל. אריק קאנטונה כבש לצרפתים, קוסטדינוב איזן ואז הדקה ה-90'. בכלל יש כדור חופשי ליד דגל הקרן לזכות צרפת. ואז זה קורה:

אמיל קוסטדינוב שולח את בולגריה למונדיאל. היא ושבדיה יפגשו בסיומו ערב לפני הגמר למשחק על מקומות 3 ו-4. צרפת תחכה עוד 4 שנים לפני שתזכה בגביע העולמי, ומה איתנו? לנו יישאר הזיכרון הזה:

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח