זאת שמפתיעה – על נבחרת רוסיה בעקבות משחקה במונדיאל

עשור לאחר ההישג הכי גדול בתולדות נבחרת הכדורגל של הפדרציה הרוסית ולפני הטורניר אי אפשר היה להאמין שזו אותה נבחרת ואולי מרבית כוכבי הטורניר ההוא כבר לא כאן, אבל אלה שכן היו כאן, יחד עם הסגל הצעיר, הציגו עמידה מרשימה אל מול הנבחרת הספרדית, בעיקר לאחר שסחטו שוויון 1:1 מול ספרד וגררו את המשחק להכרעה דרמטית בדו-קרב פנדלים שהעניק להם העפלה היסטורית לשלב רבע הגמר מול נבחרת קרואטיה, שלה הפסידו בתום דו-קרב פנדלים.

חוס הידינק עם סרגיי איגנשביץ’. מתוך הפייסבוק הרשמי של נבחרת רוסיה בכדורגל (https://www.facebook.com/Team.Russia)

אומנם היה ספק גדול אם נבחרת רוסיה הייתה מעפילה למונדיאל 2018 לולא הייתה מקבלת את אירוח הטורניר ועד לפתיחת הטורניר רבים פקפקו בכך לאחר שהתוצאות בשטח היו רחוקות מלהניח את הדעת ואפילו אני כתבתי על כך. אבל שום דבר לא היה כמצופה במונדיאל הזה ששבר שיאים אחר שיאים והוא אחד המונדיאלים ההיסטוריים ביותר, בעיקר לנוכח הישגי הנבחרות הפייבוריטיות (ולא מעט נכתב על הכשלון של מסי, המעידה של רונאלדו וניימאר וההדחה המוקדמת של גרמניה) ובאמת, הכל היה כאן: דרמה, מתח, אקשן, כל מה שסרט קולנוע טוב יכול לספק מספק גם הכדורגל ולעתים אף יותר. קשה להאמין ששמונת הנבחרות הטובות במונדיאל היו: רוסיה, קרואטיה, שוודיה, אנגליה, צרפת, אורוגוואי, ברזיל ובלגיה.

מאותה נבחרת אגדית שהעפילה לחצי גמר יורו 2008 והפסידה לאותה ספרד שרוסיה עצמה העיפה משלב שמינית גמר המונדיאל הנוכחי נשארו שחקנים בודדים, כולם נושקים לגיל ה-40: איגור אקינפייב (קפטן הנבחרת), הקשר סרגיי איגנשביץ’ שרבות דובר על כך שהוא כבר פרש אבל חזר לבקשת המאמן סטניסלב צ’רצ’סוב, יורי ז’ירקוב (שנפצע במשחק מול ספרד). מרבית סגל הנבחרת הנוכחי מורכב משחקנים צעירים, כאלה שמעולם לא הגיעו למעמד כזה וזו ההזדמנות האמיתית הראשונה שלהם להוכיח את עצמם לא רק בשביל האוהדים והקבוצות באירופה אלא גם בשביל עצמם, שהם מסוגלים לעמוד ביעדים שהוצבו להם ואף להתעלות מעבר לכך, כי אפילו הוועדה המארגנת לא ציפתה שרוסיה תעפיל מעבר לשלב הבתים, מקסימום הדחה בשמינית גמר אבל לא מעבר לכך, אבל השחקנים הציגו הגנת ברזל במשחק מול ספרד והצליחו להתעלות על עצמם ולהעפיל לשלב הבא ולהתמודד לא רע מול קרואטיה. בשביל השחקנים המבוגרים זו בהחלט טורניר ההזדמנות האחרונה, איגנשביץ’ שמחזיק בשיא ההופעות במדי הנבחרת יוכל לפרוש בשקט אחרי הטורניר הזה, אקינפייב אולי ימשיך להיות שם אך גם ימיו בנבחרת ספורים וכך גם ז’ירקוב הפצוע שצפוי להכריז בשנים הבאות גם על פרישתו שלו מהכדורגל.



צ’רצ’סוב – כמו גם שחקניו – ספג גל של ביקורות על ההתנהלות במשחקי ההכנה (ואומנם האמת שיש מה לבקר אותו אפילו בהתנהלותו במונדיאל: הוא ירד מהמגרש כשרוסיה הפסידה לקרואטיה ולא נשאר לתמוך בשחקנים ולברך אותם על העמידה האיתנה שהציגו) והסטטיסטיקה בכללותה שהייתה לרעת רוסיה לאחר שלא השיגה אף ניצחון מול שום נבחרת מאז אוקטובר 2017 ועד לפתיחת הטורניר. נאחס שנשבר רק מול ערב הסעודית האומללה, במשחק הפתיחה של הטורניר כשהשחקנים מקבלים רוח גבית של 78,000 אוהדים שדוחפים אותם קדימה ועוד משהו כמו 145 מיליון רוסים שכמהים להישגים. כך הצליחה רוסיה להביא גאווה לאוהדיה במדינה ואף מחוצה לה (תתפלאו לקרוא, אפילו באוקראינה היו ששמחו בעבור הנבחרת, למורת רוחם של השלטונות האוקראיניים, ולא מעט דווח בתקשורת במזרח אירופה על מיכאיל גוטרה, שוערה בן ה-18 של קבוצת קרפטי לבוב מהליגה האוקראינית, שסולק מהקבוצה בעקבות תמיכתו ברוסיה במשחקה נגד ספרד).

סגל נבחרת רוסיה ביורו 2008. מתוך הפייסבוק הרשמי של נבחרת רוסיה בכדורגל (https://www.facebook.com/Team.Russia)

ואומנם התקשורת הרוסית היללה את קפטן הנבחרת והשוער המופנם אקינפייב, אבל הוא לא גיבור-על והישג במשחק בודד עד כמה שהוא משמעותי קשה לשחזור במשחקים הבאים ואם היה שחקן שבלט בכל אחד ממשחקי המונדיאל היה דווקא החלוץ ארטיום דזיובה, שהבקיע בכל אחד מהמשחקים בהם השתתף, למעט בהפסדים של רוסיה לאורוגוואי ולקרואטיה. דזיובה הוא חלוץ מרכזי וגובהו הרב (1.96 מטר) משמש כיתרון עבור הנבחרת במאבקיה נגד היריבות, למעט שער הפנדל שהבקיע מול ספרד והוא מחזיק במספרי שיא במאבקים אחד על אחד כנגד יריביו. ערך שמנהלי קבוצת שנחאי שנואה הסינית הבחינו בו והציעו לו 6 מיליון יורו בשנה (זאת לעומת ה-3,5 מיליון יורו שהוא מקבל מזניט מידי שנה), אך דזיובה החליט לסרב למרות שבשורות הקבוצה שיחקו החלוץ קרלוס טבס ששיחק במדי שנואה בעונת 2017/2018 וקיבל 40 מיליון יורו לעונה ושחקני נבחרות כג’יובאני מורנו ופרדי גוארין ולמרות הסירוב של דזיובה, זה לא הצליח להשקיט את השמועות על אפשרות מעברו לליגה גדולה יותר או עשירה יותר (כך למשל צצו שמועות לפיהן קרדיף סיטי הוולשית מעוניינת בו), ללא קשר לכך שהוא חתום בקבוצת הפאר זניט והמאמן סרגיי סמאק עדיין רואה בו כשחקן הרכב מרכזי בקבוצתו. אבל אין ספק שהמחיר של דזיובה עלה מאוד בעקבות המונדיאל וההישג ההיסטורי של הנבחרת גם העלה את תג המחיר של שאר שחקני הנבחרת.

ועוד נתון מעניין: אף שיותר מכל, רבות דובר על כך שזה מונדיאל של מהגרים, כשחלק גדול משחקני ההרכב שדוחפים את נבחרותיהם קדימה כלל לא נולדו במדינה אותה הם מייצגים, בכל הנוגע לרוסיה מדובר דווקא בנתון נדיר מאוד: רק שחקן אחד בהרכב הוא לא יליד רוסיה (מריו פרננדס הברזילאי המתאזרח היחיד בסגל, כשהמתאזרח הגרמני קונסטנטין ראוש לא נכלל בהרכב הסופי וגם דניס צ’רישב שגדל אומנם בספרד הוא יליד רוסיה). בנוסף, לליגה הרוסית יש כאן נציגות נכבדה: למעט השוער ולדימיר גבולוב מקלאב ברוז’ הבלגית ודניס צ’רישב מויאריאל הספרדית כל שחקני הנבחרת הם שחקני קבוצות כדורגל של הליגה הרוסית, שבעונה הקרובה קיבלה לידיה לא רק שחקנים עם תג מחיר גבוה יותר אלא גם אצטדיונים מפוארים שיסייעו להעלאת הפופולריות של הליגה.



תיאמר האמת, הרוסים לא הבריקו במיוחד במונדיאל הזה – הם אומנם הציגו משחקים מרובי שערים מול מצרים וערב הסעודית, אך במאבק מול הנבחרות הגדולות לא הציגו כדורגל משכנע והמעיטו לשלוט בכדור לעומת יריבותיהן (קחו למשל את מריו פרננדס המתאזרח: הוא הבקיע את שער השוויון ששלח את רוסיה לדו-קרב פנדלים מול קרואטיה אך כשל בבעיטת הפנדל שלו שתרם להדחת הנבחרת מהמונדיאל). המשחק מול ספרד הסתיים בשוויון 1-1 והוכרע רק בבעיטות פנדלים בעוד אורוגוואי הכריעו את הרוסים ללא ספיגה וקחו למשל את המשחק נגד אורוגוואי, שאיימה 17 פעמים לשער בעוד רוסיה איימה רק 3 פעמים ולכן גם התוצאה הייתה בהתאם (3-0), אותו הדבר גם במשחק נגד ספרד שאיימה 25 פעמים לשער בעוד רוסיה איימה 6 פעמים ובמקרה הזה התוצאה כלל לא משקפת את מה שהתרחש על המגרש, כאשר הספרדים ביצעו 1137 (!) מסירות בעוד רוסיה ביצעה 284 בלבד ורוסיה הייתה עצבנית יותר כשהיא ביצעה 19 עבירות לעומת 5 עבירות בלבד של ספרד. נתון שניתן לראות אותו גם מול הנבחרות “החלשות” שרוסיה התמודדה: מצרים ביצעה יותר מסירות ואיימה יותר לשער, אף שבפועל רוסיה היא זו שניצחה. כך גם מול סעודיה: היא הייתה נחותה מאוד בכל הפרמטרים למרות שביצעה יותר מסירות (511 לעומת 306 של רוסיה).

הנתון הזה היה לרעת הרוסים גם במשחק ההפסד מול קרואטיה, כשהקרואטים ביצעו 739 מסירות לעומת 389 לרוסיה. אבל גם חשוב לזכור שהיתרון הקרואטי בהארכה הגיע בעקבות מצב נייח, נגיחה של וידה שבאה בעקבות בעיטת קרן וכך גם רוסיה הבקיעה את שער השוויון שלה בהארכה אחרי שמריו פרננדס נגח בראשו מבעיטה של דזאגוייב, משהו שהנבחרות בשלבי הפלייאוף (קרואטיה וספרד) התמקדו בו בהתמודדויותיהן מול רוסיה ואין ספק שרוסיה היא הנבחרת המשתפרת ביותר במונדיאל הזה ורוסיה סיימה את המונדיאל בשלב רבע הגמר ההיסטורי עם הרבה מאוד מחמאות אבל גם עם הרבה הערות לעצמה למשחקים הבאים שלה במסגרות הרשמיות וחשוב לזכור שרוסיה הודחה רק בתום דו-קרב פנדלים עם 2-2 ענק בתום שלב ההארכה עם דרמת ענק.

בסופו של דבר, רוסיה היא הנבחרת המפתיעה ביותר של המונדיאל שהיא עצמה אירחה. על הנייר לפני המונדיאל זו הייתה הנבחרת הגרועה ביותר: היא דורגה במקום ה-70 בדירוג הנבחרות של פיפ”א (שהוא הדירוג הנמוך ביותר בתולדות הנבחרת הרוסית מאז 1990), היא כאמור לא השיגה ניצחון על יריבותיה במשך כל שנת 2018 לפני שנפתח הטורניר הבייתי וכל השחקנים הציגו יכולת ספורטיבית נמוכה אל מול יריבותיהן. שום דבר לא יכל לחזות את שעתיד להתרחש.

אבל הרוח הגבית בדמות טורניר עולמי שנערך בבית, עם קהל אוהדים תומך (שהיה קשה מאוד לגייס, אחרי הכל אפילו הרוסים עצמם לא האמינו בהצלחת הנבחרת שלהם) סייעה לנבחרת להגיע כל כך רחוק ולסיים כאחת הנבחרות הטובות בטורניר, כשהיא מקדימה בפועל נבחרות ענק שלא הגיעו לשם כמו גרמניה, ארגנטינה, ספרד, פורטוגל, קולומביה ומקסיקו.

חגיגה רוסית.
מתוך הפייסבוק הרשמי של Сборная России по футболу.
 
       
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!