זאביט אחרת

ב-MMA אומרים שהלוחם מגיע בדרך כלל לשיא, מבחינת מוכנות גופנית, נסיון בלחימה ומבחינה מנטלית, בשנות השלושים המוקדמות. אם כך (ואני חושב שאכן כך), הרי שזאביט מאגומדשאריפוב (התמונה למטה מוכיחה שקיים אדם כזה) מתקרב אל שיאו. אבל מי שעוקב אחרי הלוחם הזה יודע, שאין שום צורך להמתין לשיא ובהחלט ראוי להתחיל לצפות בו עושה את הצעדים קדימה, ויפה שנה אחת קודם.

Credit: UFC Official Facebook page

מ-2017, זאביט נלחם ב UFC בקצב של פעמיים בשנה, ובשבת האחרונה השיג עוד ניצחון מרשים על לוחם מרשים (קלווין קייטר) באירוע שנערך במגרשו הביתי (אולם צסק”א מוסקבה). לא מדובר (עדיין?) בלוחם שעשה משהו חסר תקדים, ולא מדובר (עדיין?) באלוף ה UFC. המאזן של זאביט עומד על 6-0 ב UFC, ו 18-1 בקריירה המקצוענית, עם הפסד בודד, אי שם בשנת 2013. מאזן מרשים לכל הדעות, בעיקר לאור העובדה שכשני שלישים מהרקורד כוללים 12-0 בשני ארגונים קשים (UFC ולפניו ACB הרוסי), ובכל זאת, עדיין התהילה האפשרית עוד לפניו.

מעבר לשם, המיוחד בפני עצמו, יש ללוחם הזה עוד כמה מעלות שראוי לשים אליהן לב. מעלות שעוזרות לו להתגבר על מכשולים בדרך למעלה. במבט ראשון, מאגומדשאריפוב לא נראה כלוחם מאיים במיוחד. אחד מכינויי החיבה שלו (בעיקר בארה”ב) הוא – תעשו פרצוף מופתע – אייב לינקולן. הגובה (או אולי מראית העין של הגובה) שלו, יחסית למחלקת משקל הנוצה בה הוא נלחם, והמבנה הצנום לכאורה, וכמובן השיער והזקן, נותנים לו מראה הרבה יותר “זקן” משנותיו.

אבל מאחורי הלוק-אברהם-לינקולן הזה מסתתרים כמה מהיתרונות המשמעותיים של זאביט.

Credit: Zabit Magomedsharipov Unofficial Facebook fan page בתמונה: לא ג’אב

עם מוטת ידיים לא רעה וגוף ארוך, הוא יכול גם להגן על עצמו, וגם לתקוף בצורה אפקטיבית. הג’אב, אחת מהמכות הבסיסיות והחשובות באיגרוף, הופך להיות קטלני כשהוא משמש למספר דברים. קודם כל, הוא עוזר ללוחם הארוך הזה לשלוט בטווח בו הוא רוצה שהקרב יתנהל, שכן זה לא נעים לנסות לכסות את המרחק מהיריב, כשמשהו שפיצי כזה מפומפם לעבר הפנים (ולעיתים גם הגוף) שלך.
דבר שני הוא האגרוף עצמו. נכון שלא מדובר במכה מאוד חזקה באופן יחסי לאגרופים אחרים שמקבלים כוח גם מהאגן והרגליים, אבל זה עדיין אגרוף, וכשהוא נוחת באופן עקבי, כבר ראינו לוחמים שסבלו הפסדים צורבים כתוצאה ממנו.

אבל יש עוד אלמנט שעושה את הג’אב לאפקטיבי מאוד, והוא התפקיד שלו כהסחת דעת, וזאביט משתמש בזה לא מעט. מאחורי הג’אב הזה, לעיתים קרובות מסתתר מרפק, או מגיעה בעיטה אותה לא רואה היריב באה, כי הוא עסוק בלהגן על הפנים. אפילו הורדה אל הקרקע יכולה להיות מבוססת על קומבינציה של ג’אב ועוד התקפה אל פלג הגוף העליון. את כל זה הוא עושה בצורה מרשימה.

Credit: Zabit Magomedsharipov Unofficial Facebook fan page הרגליים ארוכות עוד יותר

כשמדברים על לוחמים עם גוף ארוך כזה, נוטים לשכוח שיש לו עוד שתי גפיים, והן ארוכות עוד יותר מהידיים. זאביט משתמש בבעיטות שלו בצורה די דומה לידיו. כשהרגליים ארוכות (ויודעים להשתמש בהן), הן יכולות להיות עוד כלי קטלני ורב שימושי. ממש כמו הג’אב, בעיטה ישרה בהחלט יכולה להוריד מהיריב את המוטיבציה לסגור מרחק, ואז הבעיטה הבאה, שנשלחת ממרחק ממנו היריב לא יכול להגיב בהתקפה ישירה משלו, היא רווח נקי בדף הניקוד, או עשויה לסיים קרב.

Credit: Zabit Magomedsharipov Unofficial Facebook fan page הכנעות יצירתיות

עוד דבר שגוף וגפיים ארוכות תורמות לו, היא יכולת הכנעה. כמובן שאין לזה משמעות ללא טכניקה, נסיון וגם כוח, אבל חניקות נסגרות פשוט יותר טוב, כשהגפיים מספיק ארוכות על מנת לנעול אותן. היכולת להגיע אל הגפיים של היריב, אל הצוואר שלו, אפילו תוך כדי הגנה מפני התקפה שלו, עוזרות לו להימנע מהכנעה בכיוון ההפוך.

Credit: Zabit Magomedsharipov Unofficial Facebook fan page צפו לבלתי צפוי

את כל זה יש לזאביט בזכות המבנה שלו. אבל לא רק. ראינו (ולצערי עדיין רואים) מספיק לוחמים עם נתונים פיזיים דומים, שפשוט לא עושים שימוש מלא ביתרונות שהטבע נתן להם. בין אם מחוסר נסיון, חוסר קואורדינציה או פשוט מה שנקרא “ראש קשה”. אבל לזאביט יש גם “קצת” כישרון. עבור מי שהתחיל להתאבק בגיל 10, והתאמן כ 12 שנים נוספות באומנויות לחימה לפני שעלה לקרב המקצועני הראשון שלו, הגוף הוא כלי והשימוש בו – נכון לכתיבת שורות אלה – קרוב לאופטימלי.

אל הכישרון והכישורים, מוסיף זאביט יצירתיות בקרב. הוא משתמש גם בלחימה טכנית “סטנדרטית” ויסודותיה (ראה לעיל) אבל גם מתבל בלא מעט פעולות שמטרתן לתפוס את היריב לא מוכן. התקפות סיבוביות, כניסה למגע בזווית או תנועה לא קונבנציונאלית, נסיונות הכנעה (באחוזי הצלחה מרשימים) מאתגרים – כולל הכנעת השנה ב 2018 (ראה למטה) – כל אלה הופכים את הצפיה בקרבות שלו לחוויה בפני עצמה.

 

למרות שזאביט החזיק כבר חגורה בארגון אחר, ואני מודה שגם אני אשם בזה מעט, עדיין הוא לא נתפש על ידי רבים כמועמד מאוד רציני לתואר. בטור הקודם הכתרתי את המחלקה שלו כהכי עמוקה, ובכל זאת ישנם שלושה-ארבעה לוחמים מעליו בדירוג שמייצגים אתגרים שלא ראינו אותו עדיין מתמודד מולם. כמובן, מקס הולוואי האלוף הדומיננטי, ז’וזה אלדו האלוף הקודם (אם יחזור מביקור במחלקה למטה), הטוען הנוכחי לתואר – אלכסנדר וולקנובסקי, ואפילו בריאן אורטגה הקשוח. כל אלה יבחנו אותו בדרכים שונות, ואולי יסמנו את הגבול – אם קיים כזה – ליכולתו בארגון.

עוד לא ראינו את זאביט נכנס לסיבוב רביעי\חמישי מול לוחם טופ 5 במחלקה, וכן נראה שיש לו עבודה לעשות באיזור הכושר הגופני. עוד לא ראינו אותו מול סטרייקר מגוון ואיכותי כמו מקס, או עוצמתי כמו וולקנובסקי או אלדו. אני בהחלט לא “סוגר את הספר” על זאביט בקרבות האלה. ההיפך הוא הנכון. מאוד מעניין אותי לראות אותו מתמודד ברמות האלה, אולי אפילו נאלץ לחזור מהפסד. יש דברים שעושים אלופים – אלופים.

בין אם יגיע למעמד הזה או לא, כאוהד MMA וכאוהד של זאביט, אני מזמין אתכם לעקוב אחריו. תמיד יש למה לצפות כשאייב לינקולן נכנס לכלוב.

בננה ספליט לסיום

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח